”רק המחשבה על כך שאנחנו צריכים לדבר על המצב הכלכלי עושה לי הרגשה רעה“. את המשפט הזה אני שומעת פעמים רבות בסגנונות שונים. קשה לנו לדבר על כסף. ועוד יותר קשה לדבר על כסף בלי להתווכח, בלי לעקוץ ובלי לחפש אשמים. אלא פשוט לדבר על כסף. בנחת. באהבה. בהקשבה וברגישות הדדית.
****
מדוע בעצם נראה שנושא זה "יותר קשה" משאר העניינים בחיינו?
ראשית כל נדמה כי זה קשור דווקא לחלום הגדול שלנו לחיות בעושר ובאושר. השיחות הללו פעמים רבות מדגישות דווקא את הצורך לחשב, לצמצם ולכלכל בתבונה. כלומר עצם השיחה מחברת אותנו לכך שלכסף שלנו- יש סוף. היא מחברת אותנו לאווירה של צמצום, אשר לא תמיד "מתחשק" לנו להרגיש זאת...
שנית, דווקא מכיוון שהכסף הוא כלי מרכזי על מנת לחיות ולקיים משפחה בכבוד, כך גדלים גם חילוקי הדעות והפערים אודות ההתנהלות הנכונה עמו. על דברים שוליים בחיים, יותר קל להתגמש, אך כשמדובר בעניין מרכזי בהתנהלות הבית, אנו מוצאים את עצמנו עומדים על עמדתנו בחוזקה רבה יותר.
מעניין לראות כי הרבה אנשים ונשים הנכנסים לחיי הנישואין, מגיעים כאשר יש להם עמדה ברורה לגבי הגישה הכלכלית לחיים. על הרבה נושאים אנו מוכנים "לחשוב" ולהיבנות יחד, ואילו דווקא לגבי נושא זה, נדמה כי העמדה האישית יחסית ברורה עוד לפני הכניסה לחיי הזוגיות. מתוך כך פעמים רבות עולים קשיים ודילמות בנושא זה עוד מיד בתחילת הדרך.
כמה דוגמאות:
יעל ורון התחתנו באושר רב. למחרת החתונה ישבו בני הזוג לפתוח את המתנות והצ'קים שקיבלו. תוך כדי ספירה אומר רון ליעל: "איזה יופי, עכשיו אני אוכל להחזיר את כל ההלוואות שלקחתי...." יעל מתקוממת! "איזה הלוואות?!" רון מפרט לה שהוא לקח בשנה שעברה הלוואה לקניית רכב, וגם עבור הטיסה שלו לחו"ל לפני שנתיים הוא לקח הלוואה שעכשיו יוכל להחזיר. "אני לא מבינה!!" היא כמעט כעסה. "מי נוסע לחו"ל אם אין לו כסף?! ומי קונה רכב על ידי הלוואות?...".
יעל, כך מתברר, מאמינה כי צריך לחיות לפי מה שיש או אין לך. רון לעומתה טוען שאם אתה רוצה משהו, תיקח הלוואה. במשך השני כבר תדאג להחזיר. פער זה עורר אצלם ויכוחים וקשיים רבים כבר בתחילת דרכם המשותפת.
שגית ודוד נישאו לפני מספר חודשים. לקראת החגים ביקשה שגית מדוד שיבוא איתה לקנות בגדים. שגית נכנסה לחנות וראתה כי יש מבצע חסכוני. שתי חולצות במאה ש"ח! דוד הגיב בספונטניות ואמר: "חבל לקנות שתי חולצות. תקני אחת. אין לנו מספיק כסף...". שגית נעלבה והרגישה שהוא "חוסך על חשבונה". כשיצאו מהחנות פלטה לעברו שגית: "עוד חולצה לא הייתה הורגת אותנו..". אך דוד נשאר בשלו. "קונים לפי מה שאנו צריכים ולא לפי המבצעים שבחנות!".
החשבון הכלכלי - החשבון הרגשי
בחיי הנישואין, כך מתגלה בכל פעם מחדש, כל פער טכני או חיצוני כלשהו- מסתיר מתחתיו פער וצורך רגשי. במקרה המתואר לעיל, שגית נפגעה דווקא מהתייחסות הרגשית של דוד אליה. מכך שהרגישה שהוא אינו מפרגן לה ושמח בכך שהיא תתחדש. (כמו שאמרה לי השבוע אישה בטלפון: 'כשהוא אומר שזה יקר, אני מרגישה שהוא לא אוהב אותי...') דוד לעומת זאת התייחס לכך בצורה עניינת. הוא לא נתן דעתו על כך, שמתחת לקניית הבגד, ישנו צורך עמוק של שגית, להרגיש כי הוא מפרגן ושמח בהתחדשותה. ייתכן כי מספיק שהוא היה אומר משפט: "אני מאוד רוצה שתתחדשי, שיהיה לך טוב ותיהני..." שגית כבר הייתה מתמלאת ומוותרת מעצמה על עוד חולצה.
דוגמא זו פותחת לנו פתח להתבוננות עמוקה יותר על החשבון הכלכלי.
לכל זוג ישנו "חשבון בנק רגשי" וכן חשבון בנק כלכלי. חשבון הבנק הרגשי קשור כמובן לתחושת האהבה, הקרבה, ההבנה, הפרגון וכדומה. כשאנו ניגשים לשוחח או לדון בעניינים כלכלים אסור לנו להזניח בצד את החשבון הרגשי שבנינו. את הצרכים הנפשיים של הבנה הדדית, רגישות וכבוד.
דווקא בתחילת הדרך הזוגית המשותפת, האמון הדדי והביטחון שלנו זה בזו עוד לא מספיק בנויים. וממילא כאשר איננו סומכים על שיקול דעתו והחלטותיו של הצד השני, הסיכוי להגיע לוויכוחים ולקשיים עולה. במצב זה כל אחד מרגיש כי לא סומכים עליו או כי לא מבינים אותו. באופן זה הופך הקושי עם החשבון הכלכלי להתמודדות ולקושי נוסף עם החשבון הרגשי שבנינו...
האמון ההדדי נבנה עם השנים, על ידי שנעמול ונשקיע בטיפוח חשבון הבנק הזוגי רגשי. בהבנה הדדית, בזמן איכות משותף, בנתינה, באכפתיות, בכבוד לשוני ובנכונות ללמוד האחד מהשני.
כאשר הבסיס לשיח בנושא הכלכלי (ובכלל) מושתת על הבנה והכרה בצרכים השונים, קל הרבה יותר לגשר על הפער. למשל, כשבת הזוג "החסכנית" מרגישה שבן הזוג "הנדיב" מבין את עמדתה, קל יהיה לה הרבה יותר להבין גם את הצורך שלו "במרחב ושפע".
(חשוב להדגיש כי הבנה אין הכוונה הסכמה דווקא. אלא היכולת להבין את הצורך של הצד השני ולבטא זאת, כבר מאפשרת קרבה, התרככות ופתיחות הדדית להחלטות משותפות).
****
כשאנו לומדים לגשת אל הנושא הכלכלי בלי לחץ, בלי לחפש "אשמים", אלא באמונה, בנועם ובשלווה- השיחה נראית אחרת. כאשר מה שמניע את השיחה הוא הרצון לחפש יחד דרך חיים וכללים המתאימה למשפחתנו- יהיה נעים ופשוט הרבה יותר להגיע להחלטות כלכליות משותפות בניהול הבית.
כשחשבון הבנק הרגשי מלא וגדוש- יהיה נעים וקל הרבה יותר לנהל גם את חשבון הבנק הכלכלי!
בהצלחה!
הכותבת הינה מטפלת זוגית ואישית, מחברת הספר "אוצרות פנימיים", מנחת קבוצות, ומרצה. לתגובות: otsarpnimi@gmail.com