איך זה מרגיש לקבל צדקה מקבצנית?

האם אני מושיטה יד לקבל? האם אני בכלל מרשה לעצמי לחוש את הרגע שבו אין לי את מה שאני צריכה עכשיו? האם זה לגיטימי עבורי שמישהו אחר ימלא את חסרוני, גם אם זה בן זוגי?

יהונתן ויסכה שומר
ל בחשון התשפ
,
28 בנובמבר, 2019 10:14
יהונתן ויסכה שומר

יהונתן ויסכה שומרצילום: באדיבות המצולמים

לא האמנתי שנקלעתי לסיטואציה הזו... זה הפך אותי לגמרי. חמקתי ממנה, מהקבצנית הזו שמתקרבת קרוב מידי ומסתכלת בעניים כשהיא מבקשת כסף. רק שמבטנו לא יפגשו ושוב אסרב לה... מיהרתי למעלית עם ביתי והיא רצה והספיקה. והנה שתינו, בעצם שלושתנו- ביתי ואני, והיא- הקבצנית שמסתכלת בעניים יחד במעלית והדלתות נסגרות.

היא פונה אלי כמובן ומבקשת צדקה ואני קולטת שלא לקחתי איתי תיק, כך שהכסף שיש לי בטלפון אפילו לא מספיק לי למה שאני צריכה לשלם לסנדלר. אין לי מספיק לעצמי עכשיו, עניתי לה. והיא פתחה את עיניה עוד יותר ושאלה: כמה חסר לך? אני אתן לך את מה שחסר לך. ומוציאה חופן של שקלים מהכיס. לא, מה פתאום! אני לא לוקחת ממך כסף בשום פנים ואופן. אני לא צריכה, הכל יהיה בסדר, אלך לכספומט להוציא כסף, אמרתי, וסרבתי בתוקף להושיט יד לכסף שהיא ניסתה לתת לי. והיא, עקשנית הקבצנית הזו, התעקשה ודחפה לי ארבע מטבעות לידי. בכל יום חשוב לי גם לתת היא אמרה. ולא השאירה לי ברירה. אני לא מאמינה- קיבלתי עכשיו צדקה מקבצנית. איזה מביך, מפתיע, אני בשוק, זה טוויסט בעלילה אני רגילה להיות המשפיעה. לרגע מנסה לקלוט את זה שלא היה לי. ומקבצת נדבות מילאה את וחסרוני. והכי קשה זה שהדינאמיקה שהייתה שם הכריחה אותי ממש להושיט יד קעורה כקערה, ולקבל אל תוכה, אל תוכי את הצדקה.

וזה זורק אותי לחיים שלי בכלל ולזוגיות בפרט. האם אני מושיטה יד לקבל? האם אני בכלל מרשה לעצמי לחוש את הרגע שבו אין לי את מה שאני צריכה עכשיו? האם זה לגיטימי עבורי שמישהו אחר ימלא את חסרוני, גם אם זה בן זוגי? בין רגע אני מקבלת מראה על היותי בכורה, אחראית, לא נזקקת, מסתדרת, לא אני לבד לבד... ויחד עם העולם- ועם אישי בשותפות אך לא בחולשה. ו- וואלה, הקבצנית הזו הפכה אותי. הכריחה אותי לעשות בי כלי לקבל שפע ממש אל תוכי מתוך חולשה, ולא רק מרצון גבוה.
נושמת עמוק ובא לי להתאמן על זה עוד. על להושיט יד. להיות מקבלת.
לאפשר להפתעה להשלים אותי. להשתעשע בלהחליף תפקידים.
והאמת שאולי אפילו פשוט להתאמן על התנוחה הקעורה הזו. של אין ויש מפתיע.
זה עדיין מטלטל, התובנות לא הפכו את זה לנעים. זה מביך, ומתפללת שלעולם לא אצטרך לקבל באמת צדקה. 
אבל לבקש עזרה- אני רוצה יותר.
להיעשות כלי לשפע מאחרים, אני מבקשת עוד.
זוגיות שיש בה גם חולשה- אני רוצה ללמוד.
ובהחלפת עמדות אני רוצה מידי פעם להשתעשע.

 

לטורים קודמים

הכותבים: יהונתן ויסכה שומר - בעלי "כלים שלובים", מרכז להתפתחות אישית וזוגית.

מוזמנים להצטרף לקבוצה הנקראת "עונג שבת זוגי". לקבלת קישור הצטרפות לקבוצת הוואצאפ, שלחו בקשה לכתובת המייל: orpnimi1@gmail.com

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

נפרדים לשלום? ראשי 'ימינה' צילום: יח"צ

סקר מנדטים: הבית היהודי עוברים את אחוז החסימה אם סער בראשות הליכוד

קרא עוד