אנחנו שנתיים גרים בחדרים נפרדים - מה לעשות?

"היא טוענת שהיא לא מסוגלת, היא בטראומה ממני והיא לא חושבת שהיא יכולה לחיות איתי. אני אגיד לך את האמת, אני מבין את זה וזה באשמתי. באילו טענות אני יכול לבוא אליה אחרי מה שעשיתי לקשר?"

חדשות כיפה חנה דיין 21/08/23 18:33 ד באלול התשפג

אנחנו שנתיים גרים בחדרים נפרדים - מה לעשות?
זוגיות במשבר, צילום: shutterstock

היא לא תבחר בך עד שתעמיד אותה בפני בחירה אמיתית: "אני כבר שנתיים מטפל בעצמי בכל כוחי, לא מוותר, נלחם על הבית ועל הקשר הזה בלי סוף.
היא מבחינתה? היא אומרת לי שהיא לא רוצה אותי, היא לא יודעת בכלל אם יהיה המשך לקשר הזה ומה היא עושה איתי אחרי שפגעתי בה כל השנים", שיתף אריה בקושי שלו.
"אז מה בעצם אתה אומר?" שאלתי אותו.
"אני אומר שהמצב תקוע, המצב נאכס. אני מרגיש כלוא במציאות כשאין לי מה לעשות" ענה אריה.

"בוא נראה אם באמת המצב תקוע. אני מלווה אתכם זמן רב בתהליך מאוד ארוך לקחת אחריות מלאה על הרע שעשית, ביקשת ועודך מבקש סליחה וגם אתה כל הזמן נמצא בעבודה של תיקון, מטפל בעצמך ועושה כל מה שאפשר על מנת לבנות את הקשר הזה בצורה כנה ותקינה. אני עדה שאתה בתנועה אינסופית לכיוון של רחל, אתה לא מפסיק לעבוד", אמרתי לו.
"נכון, אבל זה כל כך מתסכל. אנחנו כבר שנתיים גרים בחדרים נפרדים, את מבינה איך נראה הקשר?" שאל אריה, והוסיף בעצבנות: "אני רוצה שנחיה חיים רגילים כמו זוג נשוי, בחדר אחד".
"מה מונע ממך את זה?" הקשתי ושאלתי.

"היא טוענת שהיא לא מסוגלת, היא בטראומה ממני והיא לא חושבת שהיא יכולה לחיות איתי. אני אגיד לך את האמת, אני מבין את זה וזה באשמתי. באלו טענות אני יכול לבוא אליה אחרי מה שעשיתי לקשר?!", אמר בכאב.

"אני לא רוצה להתגרש, אבל היא לא מוכנה"

"האם יצא לך לשאול אותה איך היא רואה את הדברים עכשיו? לאן הקשר הולך?" שאלתי אותו.
"כן. הרבה פעמים אני שואל אותה ואז היא אומרת לי: לא יודעת, בוא נחכה עוד קצת ואולי אצליח להתגבר על הטראומה שיש לי ממך, אולי אצא מזה", שיתף. "כבר שנתיים זה התשובות שאני שומע, שהיא לא יודעת ואני גם לא יודע מה לעשות עם המצב הזה. נתקעתי בקשר שלא הולך לשום כיוון. אני רוצה שיהיה פה קשר זוגי אמיתי אבל זה בלתי אפשרי".

עוד המשיך אריה ואמר: "הכל בגללי. אם לא היה לה טראומה ממני אז היא הייתה יכולה לבחור ועכשיו המצב הזה הוא בלתי אפשרי ונתקענו יחד. אני רוצה להמשיך את הקשר, אני לא רוצה להתגרש, אבל היא לא מוכנה, מה אני אמור לעשות?"

"דבר ראשון אתה חייב להיפטר מהאמונה הזרה שלך" הסברתי לו.
"אמונה זרה? למה את מתכוונת?" תמה אריה על תשובתי, ואני מיהרתי להסביר: "האמונה הזרה שלך היא שיש משהו במציאות, בסיטואציה הזו, שבגללו החיים שלך נראים כפי שהם נראים. תקועים", ופרטתי: "הטראומה ממך מכל ההתנהגויות שלך בעבר הביאו את המציאות למצב כזה שלא יכולה להיות יצירת זוגיות אמיתית. שים לב, אני לא מפחיתה ולו גרם אחד מההתנהגויות שלך בעבר ומכל הנזק שעשית בעבר לזוגיות. הבעיה היא שאתה משתמש בכל מה שקרה על מנת לא לבחור. כל התקיעות פה היא הרגש החזק מאוד של חוסר אונים וזה מה שמונע ממך לבחור".

"אתה מאשים את הסיטואציה במקום לבחור"

" בוא אריה, תענה לי: מה אתה רוצה? אתה רוצה או לא רוצה להמשיך לחיות בצורה הזאת?" שאלתי אותו.
"ברור שאני לא רוצה, איזה חיים אלה?", השיב.
"אז למה כבר שנתיים אתה חי ככה?" שאלתי
"כי אני לא יודע מה לעשות, היא לא מצליחה להתגבר על הרגשות הקשים שלה כלפיי ובצדק!" ענה בחוסר אונים.
"שים לב! אתה לא רוצה לחיות ככה אבל אתה בכל זאת ממשיך, כי אתה לא בוחר. אתה מאשים את הסיטואציה במקום לבחור. יש דבר אחד שהקב"ה לא מוותר והוא חוק מרכזי שהוא לא לוקח מאף אדם וזה את היכולת לבחור, להבין שיש פה שתי אפשרויות: להמשיך עם רחל או לא להמשיך עם רחל", עימתי אותו עם המציאות.
"אין לך באמת קרדיט לספר לעצמך שהסיטואציה אשמה או שרחל אשמה. אתה לא בוחר! אתה לא רוצה לקחת החלטה שתשנה את מהלך חייך. אתה מחכה שמישהו יבחר, אבל רצון השם שאתה תבחר לאן אתה מוביל את החיים שלך", הבהרתי לו.

"התענוג שלך צריך להיות מזה שהקב"ה כל כך מאמין בקיום שלך"

"אתה מרגיש שאתה צריך לבחור במשהו שכל הגורל שלך תלוי בו וזו בחירה מטורפת, איך אפשר לבחור כשאתה מרגיש שהמשמעות של הבחירה תחרוץ את גורלך? אתה מפקיד את האושר שלך בידיים של מישהו אחר", חתמתי את דבריי.
"אז מה אני אמור לעשות?" שאל אותי אריה.
"אחרי שהבנת שאתה לא בוחר לא בגלל הסיטואציה ולא בגלל רחל, אתה צריך לשחרר עוד הנחת יסוד". הסברתי.
"איזו?" שאל.
"הנחת היסוד שלך לגביי הקשר, שהאושר שלך הוא אצל רחל. כשהיא מאושרת אז גם אתה מאושר, כשהיא כועסת ולא נותנת לך את היחס שאתה צריך, אתה כועס או עצוב. כשאתה חושב שהאושר שלך נתון בידיים של רחל, אז אתה כפוי וכבול לזה ולא יכול אחרת ואז אתה באמת לא יכול לבחור. אתה חייב להגיע לנקודה שזה הפוך, העונג לא נמצא בה אלא בעצם ביכולת שלך לבחור".

"התענוג שלך צריך להיות מזה שהקב"ה כל כך מאמין בקיום שלך ונותן בך את האמון שתבחר ומעצם מימוש הבחירה יווצר לך תענוג ומשמעות לכל הקשר הזוגי והמשפחתי", אמרתי לו. "את אומרת שבעצם זה לא משנה במה אני בוחר?" שאל.

"יכול להיות שבכלל לא תמצא אף אחת אחרת"

"אפשר לבחור בכל דבר, בתנאי שלפני כן אתה מבין טוב טוב את צדדי הבחירה", הסברתי.
"אז בעצם את רוצה שאני אעשה טבלאות של בעד ונגד ואז אבחר?" המשיך ושאל אריה
"לא, כרגע אתה לא צריך לעסוק באם שווה לך לבחור בזה או לא, אלא לראות בבירור ובמדויק את התמונה של הבחירה לנגד עיניך. אתה חייב בעצם להבין את שני הצדדים: צד אחד שאתה בוחר בה.
כיום יש ביניכם חברות טובה בלב ובנפש אבל כבר שנתיים אין לכם חיים של זוג נשוי. אולי בתהליך איטי ככל שאתה תמשיך באהבה ובמסירות ובתיקון שלך לעברה היא תצליח להתאושש מהטראומה, תחזור לעצמה ותגיע לאיזה רצון לחיות חיים זוגיים אמיתיים יחד איתך. גם יכול להיות שזה לא יסתדר ותחשארו תקועים ככה לנצח".

"אבל לבחור בצד הזה זה אומר שאתה בוחר לחיות עם אשה שיכול להיות שתצליחו ובאותה מידה יכול להיות שלא תצליחו לייצר קשר זוגי אמיתי ויש לזה המון השלכות, שחשוב שתיקח בחשבון". הבהרתי.

"צד שני, אתה לא בוחר בה. אתה רוצה לבחור באשה שרוצה קשר זוגי וחיבור. שהיא עובדת על תנועה לתוך הקשר, שהיא מטפלת בקשיים שלה ועושה מאמצים לבנות את הזוגיות. יכול להיות שכזו דרישה לא תתאים לה ואז תאלץ לעזוב אותה ואולי יקח לך שלוש או עשר שנים למצוא מישהי אחרת מתאימה.
יכול להיות שעם האשה החדשה לא יהיה לך כאלה יחסי חברות כמו שהיה לך עם רחל אבל תוכלו לקיים קשר של זוג נשוי", אמרתי לו.

"גם יכול להיות שבכלל לא תמצא אף אחת אחרת - אין לדעת, אבל יש לך את שני צדדי הבחירה, ועכשיו אתה צריך לבחור בלי שום רמייה עצמית. אתה חייב להבין את המשמעות של הבחירה, שמכאן והלאה אין לך את מי להאשים, אין יותר תרוצים ואין לאן לברוח, אתה צריך לזרוק את עצמך על הבחירה עד הסוף, ללכת עם מה שבחרת".

"תגיד לה שאתה בוחר בה רק במידה והיא בוחרת בך"

"אז מה אני אמור לעשות? אני רוצה לבחור באישה שכן רוצה אותי", אמר אריה בתסכול. "אחרי שתעבור פנימית את כל התהליכים הנפשיים האלה, תוכל לפתח בתוך עצמך מקום אמיתי, כן, מנוטרל מכעסים ופחדים, מקום מלא בכאב על המצב של הקשר ומלא בשיפלות על האחריות שלך למקום אליו הקשר הגיע. ואז עם המון רגישות, אהבה ורצון לבנות את הקשר, תגיד לה שאתה בוחר בה רק במידה והיא בוחרת בך, אתה לא בוחר בה בשום פנים ואופן אם היא לא בוחרת בך".

"אבל אם היא תבקש זמן להחליט אם היא רוצה לבחור בי?" שאל. "תקציבו לכם זמן סביר לחשיבה, לדוגמא חודש או חודשיים, על מנת שהיא תוכל להגיע לנקודה של בחירה, כי אתה מעוניין רק בחיים עם אשה שבוחרת בך ולא אשה שלא בוחרת בך".

יחד עם זאת, הדגשתי לו עוד נקודה חשובה: "אתה לא בוחר להשאר עוד שנתיים בעולם שבו אתה חי בחדר עם עצמך. חשוב להבין, הבחירה הזו גם שלך וגם שלה, הרבה פעמים יהיו קשיים ומצבים שיגרמו לשניכם להיחלש ולהרגיש שאולי לא בחרתם, כל העבודה שתהיה לכם מרגע הבחירה הוא לחזק את הבחירה שלכם", סיכמתי.

חנה דיין - טיפול זוגי ופרטני לנשים במשברי חיים
ברוח הפסיכולוגיה היהודית
קליניקה פרטית במרכז
מטפלת ומייעצת גם בזום ובטלפון
מייל: hanna.tipul@gmail.com
טלפון: 054-4480705
לכל המאמרים : www.hannad.co.il
(טיפול פרטני לגברים ינתן על ידי מטפל)

בהשראת הקורס המרתק של הרב אליהו לוי קוביית המרחב הזוגית