אתם יכולים להרשות לעצמכם לוותר על הטראומה בדרך לזוגיות

"בסופו של דבר מה שחשוב זה לא מה שקרה לנו, אלא מה אנחנו בוחרים לעשות עם זה. כולנו מתמודדים עם סבל, עצב אובדן, ייאוש פחד מצוקה כישלון, אבל יש בידנו הבחירה להיכנע ולוותר על הטראומה או הקשיים או לחיות כל רגע כמתנה" כך כתבה ד"ר אווה אגר מחברת הספר "מתנה", פסיכולוגית יהודייה אשר שרדה את השואה.

כאלו הם הזוג גלנט ואילן שהיום הם בשנות החמישים לחייהם, אשר נמצאים בזוגיות מאושרת, בת כעשרים שנה פרק ב' עם שבעה ילדים. אך לא כך זה החל.

• לכתבה המלאה

  

  עוד באותו נושאכך תעזרו לילדכם למצוא זוגיות

  31/07/23 13:08

הם היו יכולים להיתקע ברגשות של צער ופחד

גלנט ואילן רוזמן לא הכירו אחד את השני בעבודתם בחברת החשמל. עד אשר אילן, אב לשלושה ילדים קטנים מאומצים, איבד את אשתו בתאונת דרכים. גלנט, שהייתה באותה עת גרושה ואם לשני ילדים קטנים, איבדה אף היא את אחיה בתאונת דרכים מספר שנים קודם, לכן ידעה מהי תחושת האובדן. שניהם היו יכולים להיתקע ברגשות צער, פחד, כאב מהעבר ולהישאר קורבנות של ביש המזל בחייהם, אך הם החליטו לבחור באהבה ובתקווה. היכולת הזו שלהם היא המתנה האמיתית שהעניקו לחייהם ולמשפחתם.

כאשר אילן חזר לעבודה לאחר השבעה על אשתו, הגורל הטרגי שנשא אתו כאב ואובדן חיבר ביניהם כאשר גלנט סייעה ואף הביעה נכונות לשיתוף ולתמיכה במצבו. בתחילת הקשר הם נפגשו עם הילדים, אשר התחברו במהרה והרגישו טוב אחד עם השני. הם היו נפגשים בגני משחקים ובטיולים. עד שיום אחד ביתו של אילן בקשה מגלנט לעשות לה צמות ושאלה אותה האם היא מוכנה להיות אמא שלה. אמירה זו הביאה את הזוג להתבונן על היחסים בצורה אחרת, כך שניתן לומר כי בתחילת הקשר הילדים היוו את הדבק ביניהם, אך בד בבד עם כל מפגש התפתחה בניהם חברות, קרבה והקשר צמח עד לכדי אהבה גדולה. הזוג התנהל בצעדים איטיים ובטוחים, כאשר לאחר שנה של חברות טובה, הם החליטו להפוך לזוג ואף להביא עוד שני ילדים משותפים. כיום הם חובקים גם נכד, מבנו הבכור של אילן.

החיים במשפחה גדולה לא היו פשוטים

תחילה הזוג רוזמן גרו בבית קטן וצפוף שהסלון היה צר מלהכיל את כולם, אולם הם מצאו פתרונות יצירתיים כדי להנעים את הצפיפות והקימו בסלון מחנה אוהלים שהיה מוקף בכדורים וממנו בקעו צהלות שמחה. רק אחרי שהפכו למשפחה בת 9 נפשות החליטו הזוג רוזמן להינשא בחתונה מרגשת ולעבור לדירה גדולה יותר שבה כל אחד מהילדים יחווה פרטיות ונוחות.

החיים במשפחה גדולה לא היו פשוטים, הילדים היו קטנים ודרשו השקעה רבה, סבלנות, הכלה, דאגה ומסירות. היה צורך לעבד את האובדן של הילדים ולגלות המון אכפתיות ורגישות לצרכיהם. גלנט מתארת זאת כמסע ארוך כמו סרט, אך מסע זה היה נעים הרבה בזכותו של אילן שהתגלה כאיש של נתינה גדולה ורצון טוב. הזוג לא התבייש להיעזר בליווי של אנשי מקצוע, בהדרכות ובשיחות כדי לא לעשות טעויות בדרך.

כיום הילדים גדלו, חלקם עזבו את הבית, אך הבית עדין משמש בסיס בטוח למשפחתיות. הם מגיעים בשבתות ובחגים. כיום, לאילן ולגלנט יש יותר זמן זוגי. הם שומרים על כלל הברזל שלהם, שהיחסים צריכים להיות מושתתים על כבוד הדדי ורצון לעשות טוב אחד לשני. הם משקיעים רבות בזוגיות, יוצאים לבילויים משותפים לבד או עם חברים, להופעות ולטיולים.

בני הזוג היו מוכנים להתנסות במשהו אחרי כדי להתגבר על הכאב

יצירת זוגיות של פרק ב' עם ילדים אינה דבר של מה בכך. היא דורשת מלאכת מחשבת ורצון עז של שני הצדדים. ניתן לומר כי גלנט ואילן לקחו אחריות על חייהם, שניהם גילו את החוזק הפנימי שלהם ולמדו להסתמך על חלקים אחרים בתקווה שהיו חבויים בתוכם. שני בני הזוג היו מוכנים לנסות משהו אחר כדי להתגבר על הכאב. הם החלו לעשות שינוי ויצאו למסע, בו ידעו כי הם רוצים להשתחרר מהעצב ומה הם רוצים בחיים: ידעו כי הם רוצים אהבה ומשפחתיות להביא עוד שני ילדים ולהפוך למשפחה גדולה, בה הם וילדיהם הרגישו חופשיים להיות מי שהם באמת.

לדעת לפעול ולא לחכות לנס

הזוג רוזמן הוכיח כי כל אחד יכול לקחת את חייו למקום שהוא רוצה. הוא יכול להישאר בסבל, או לקחת אותם ולהגיב בדרך חיובית שתסב לו שמחה, סיפוק ונחת רוח. הזוג האמין שהסבל הוא זמני, ובנה תקווה לחיים טובים יותר בהווה ופתח דלתות לאושר. כדי שזה יקרה, יש לפעול ולא לחכות לנס, אלא יש לפתוח את דלת התקווה ולתת לקרני האור להסתנן לתוכו. כמו שהזוג רוזמן בדרכו הייחודית, פתח את הדלת לזוגיות מטיבה, שאינה מובנית מאליה, משקיע רבות כדי לשמר אותה ולחזקה. מעבר לכלל הברזל של כבוד הדדי ועשיית טוב אחד לשני, הוא מוצא דרך לתבל את הזוגיות באירועים מזדמנים, ולכן השבוע הם לא פסחו על ט"ו באב ויצאו לחגוג את אהבתם.

כתבה: רונית כהן זמורה,

מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת ופסיכותרפיסטית

אתר: ronitzmora.co.il