גל טרור מפחדת מהמצב הביטחוני ובעלי שאנן – מה לעשות?

הפער בין החוויה שלך למציאות, לבין התגובה של בעלך למציאות, הוא פער טבעי, הגיוני ונורמלי. לכל אדם יש דרך שונה בה הוא מתמודד עם מצבים של חוסר אונים, חוסר ביטחון או חששות וחרדה

בת חן וייל בת חן וייל 31/03/22 11:03 כח באדר ב'

מפחדת מהמצב הביטחוני ובעלי שאנן – מה לעשות?
צילום: shutterstock

היום קיבלתי כמה הודעות שנשמעו בערך כך:
"אני לא יודעת מה לעשות, המצב הביטחוני גומר עלי, מרגישה שאני בחרדות ופחדים גדולים ולעומת זאת בעלי די שאנן, לא מראה יותר מדי רגשות. לא מבינה, הוא לא מפחד? ניסיתי לדבר איתו ולהסביר לו מה עובר עלי ואולי אפילו לקבל ממנו תמיכה אבל הוא רק אמר שאני מגזימה יותר מדי ולא צריך להילחץ. מתוסכלת, אני בסך הכל רוצה חיבוק". 

אז אני רוצה לנסות ולכתוב כמה דברים בתקווה שישפכו קצת אור:
הפער בין החוויה שלך או יותר נכון, התגובה שלך למציאות, לבין התגובה של בעלך למציאות הוא פער טבעי, הגיוני ונורמלי. לכל אדם יש דרך שונה בה הוא מתמודד עם מצבים של חוסר אונים, חוסר ביטחון או חששות וחרדה.

אין כאן נכון או לא נכון. הציפייה שבעלך יגיב בדיוק כמוך למצב, היא כישלון ידוע מראש. הוא לא את ואת לא הוא ולכל אחד מכם יש את הלגיטימציה להרגיש במצב הלא נורמלי הזה את התחושות שלו.

יחד עם זאת, יכול מאוד להיות שגם בעלך מאוד חושש. "אז למה הוא לא מראה את זה?". 
יכול להיות שזה בגלל שהוא גדל בתפיסה כזו שגברים לא אמורים להראות פחד, או חשש ויכול להיות שהוא טיפוס כזה יותר מופנם, ויכול להיות שבגלל שהוא רואה אותך מאוד חוששת ובסערת רגשות אז הוא מרגיש צורך לתת קונטרה. למעשה, יש סיכוי מאוד גדול שדווקא זה שהוא מגיב יותר באדישות, זה כדי להגן עליך. כי הוא רואה שאת מפורקת והוא רוצה להחזיק כאן את המציאות עבור שניכם.

"ומה אני אמורה לעשות?"

הדבר הכי טוב שאני יכולה להמליץ עליו הוא לנסות כמה שיותר להרגיע את עצמך - בעצמך. את מכירה את עצמך, נסי לחשוב - מה יכול לעזור לך להירגע מבלי להיות תלויה בבעלך כגורם מרגיע? האם זה לומר לעצמך משפטים מחזקים? נשימות או מדיטציה? לשמוע שירים מרגיעים? במקום להיות תלויה בו כמווסת רגשות, נסי לשחרר אותו מהתפקיד ולהיות מרוכזת בחוויה שלך ובהרגעה העצמית שלך.

"אבל אני מרגישה שאין לי כוחות, אני כל כך חרדה ובמצוקה נוראית"

גם כאן, אל תנסי להילחם גם בתחושות שלך. בספרו "להיות ראוי" כותב אמיתי מגד שרגשות הם ממש כמו גלים. עולים יורדים. הרבה פעמים אנחנו מנסים להילחם בחרדה או במחשבות לא טובות אבל בסוף התחושות מאיימות להטביע אותנו. במקום להילחם בגל, לנסות להתמסר אליו, לנסות להיות ברגע, לא לחשוב מה יהיה בעוד דקה אלא רק ברגע הזה ומתוך כך להגיע לרגיעה.

"אוקי, נגיד שאני ארגיע את עצמי. מה עם בעלי, למה הוא לא יכול לתמוך בי? בשביל מה אני בזוגיות?"

זו שאלה מעולה והיא טובה לכל זמן ועת, לא רק בזמנים של איום מצד אויבים. יש כאלו שטועים לחשוב שבני הזוג הם ספקי הצרכים אחד של השנייה, אבל לא כך הדבר. במציאות שבה בני זוג תלויים אחד בשני, הם למעשה שואבים את הכוחות ומרוקנים אחד את השנייה. לעומת זאת, ברגע שכל אחד מבני הזוג דואג למלא את עצמו - בעצמו, ללא תלות באחד, אזי הם ממש ככלי שמחזיק ברכה ועולה על גדותיו. יש להם אפשרות להעניק אחד לשני, מתוך בחירה אמיתית, מתוך רצון ולא מתוך הכרח. ברגע שאת תהיי עבור עצמך, זה גם אולי יעניק לבעלך הזדמנות לשתף אותך באמת במתרחש בתוכו פנימה וזו הדרך לקרבה האמיתית ולחיבור ביניכם.
 

בת-חן ווייל
מדריכת כלות, יועצת זוגית ומינית, מנחת סדנאות ומנהלת קהילת "להיות אישה" לנשואות טריות
לתגובות batchen10@gmail.com

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן