מתחרט שהתחתנתי עם אשתי – מה לעשות?

הם הגיעו אלי חודשיים לאחר החתונה. זוג מתוק ועדין, שניהם עוסקים בחינוך ומלאי אידיאלים, זה גם מה שמצא חן בעיניהם לכתחילה וחיבר אותם אחד לשנייה. הם יצאו תקופה ודי מהר הבינו ש"זה זה". הדרך לגן עדן הייתה סלולה.

תקופת האירוסין עברה בטוב אבל קצת אחרי שהתחתנו פתאום התגלה אצלו ספק, סימן שאלה מאוד גדול ומאוד מטריד. בנקודה הזו הם הגיעו אלי. הוא מבולבל ואובד עצות. היא שבורה וחסרת אונים. "מכירה את זה שאת קונה משהו בחנות ופתאום אחרי הקנייה מתחרטת?" הוא אמר לי, "זה בדיוק מה שאני מרגיש. חרטת קונים שכזו. אני יודע שאני אוהב אותה אבל פתאום אני חושב, אולי זו לא האישה איתה הייתי צריך להתחתן". אשתו, ששומעת את המילים הללו (שללא ספק כואבות מאוד) לא מסוגלת אפילו להרים את המבט, הדמעות שלה מטפטפות ללא הפוגה על ברכיה.

הספק שומט את הקרקע תחת רגלינו 

לכולנו יש רגעים כאלו בחיים שבהם הספק מתגנב אל הלב. יש ספקות קטנים יותר כמו התלבטות האם לבשתי היום את הבגד המתאים למזג האוויר וספקות גדולים והרי משמעות כדוגמת הספק שהצגתי. הספק הוא ממש כמו טפיל שלא עוזב, מנקר יומם ולילה, מוסיף עוד ועוד מחשבות שחורות. הוא שומט את הקרקע תחת הרגליים שלנו, משאיר אותנו חסרי אונים ואולי אף מופתעים מעצמנו ומעוצמת המחשבות. ואם נוסיף עוד פרט אחד קטן – הוא נמצא אצלנו בפנים, בראש, בלב. לא תמיד יש את מי לשתף בו או דרך לומר אותו במילים יפות והוא שקט ולא מובע.

אז מה עושים עם הספק? מה עושה בעל או עושה אישה כשיש לה ספק מסוים שמתנגב ומציב סימן שאלה על אחת הבחירות המשמעותיות בחיים?

קודם כל מודעים אליו ומדברים אותו. כמו שכתבתי לעיל, הספק נמצא במחשכים. הספק מבלבל ומחליש וברגע ש"מאירים" אותו ומדברים עליו – פתאום אפשר לגלות שהשד לא כ"כ נורא, אולי אפילו לא התכוונו באמת לעוצמת הדברים שבמחשבות. בחדר הייעוץ הצבתי את הספק באור הזרקורים ושאלתי את הבחור: "מה שאני שומעת ממך זה שאתה מתחרט על החתונה עם אשתך, האם זה אומר שאתה רוצה להתגרש ולא אוהב אותה יותר?" המבע על פניו כבר אמר הכל. הוא אפילו קצת נבהל מהמחשבה הזו. פתאום, המחשבות קיבלו פרופורציה. זה לא שהוא רוצה להתגרש ושהוא לא אוהב את אשתו, חס וחלילה. זה משהו אחר לגמרי....

הבעל ציפה שאשתו תנסה לשכנע אותו לבחור בה

מה שמוביל אותנו לנקודה השנייה – ספק הוא סימפטום. ממש כמו שאדם חולה מעלה חום. החום הוא לא סיבת המחלה אלא רק סימפטום שמעיד לנו שיש משהו אחר בגוף שדורש התייחסות. הספק "מתלבש" על בעיה מסוימת או "פצע" מסוים ומזהם את המקום. כדי לפתור את בעיית הספק לא צריך להתייחס לספק עצמו, אלא למה שנמצא מאחוריו. אצל הזוג הנועץ הספק גם היה סימפטום. בעקבות התהליך שעברנו ביחד גילינו שבכל פעם שהבעל אמר לאשתו "אני מתחרט" הוא ציפה שהיא תנסה לשכנע אותו לבחור בה, תעזור לו לפתור את הספק. למעשה, הטלת האחריות לשמירה על הזוגיות על אשתו, מנעה ממנו לבחור בה ובכל פעם שהוא לא עשה זאת הספק עלה, ממש כבמעגל קסמים. ברגע שהוא בחר בה מחדש, ממש כמו שבחר בה בפעם הראשונה (אם לא למעלה מזה), הספק נעלם כלא היה.

לבסוף, לאחר כל ההשתדלות אפשר להפוך את הספק לתפילה. כל ספק ביסודו הוא בעצם שאלה ואני רוצה להציע - להפוך את סימן השאלה לסימן קריאה. לכן, אם פתאום עולות מחשבות של חרטה בזוגיות שאומרות: "למה התחתנתי?" אפשר לבקש "עשה שאהיה בטוח/ה בבחירה שלי". לא יודעת מה אתכם, אבל רק מעצם קריאת המילים אפשר לחוש את ההשפעה הטובה.

בת חן וייל היא מדריכת כלות, יועצת זוגית ומינית, מנחת סדנאות ומנהלת קהילת "להיות אישה" לנשואות טריות. לתגובות batchen10@gmail.com