מלחמה באירופה

הגירושים של החברים לא צריכים להעמיד אתכם במבחן נאמנות

רוסיה או אוקראינה? ישראל התקשתה לנקוט עמדה מבין השתיים. אפשר ללמוד מכך גם על יחסנו לקונפליקטים יומיומיים שמתרחשים סביבנו - לא תמיד חייבים לבחור צד. לפעמים אפילו עדיף שלא, במיוחד כשמדובר בגירושין

שירה לב-ציון 01/03/22 16:51 כח באדר א'

הגירושים של החברים לא צריכים להעמיד אתכם במבחן נאמנות
אילוסטרציה, גירושין, צילום: shutterstock

פלישת רוסיה לאוקראינה היא ללא ספק מאורע אלים וכואב שפוקד כעת את העולם, ודווקא בימי חודש אדר, בהם אנו מרבים בשמחה. הסיפור העצוב הזה מעמיד את ישראל במבוכה לגבי שאלת התמיכה שלה, שכן יש לישראל אינטרסים גם מול רוסיה וגם מול אוקראינה. ישראל יצאה בעמדה רשמית המביעה דאגה מהמצב, ולאחר התמהמהות, לאחרונה אף הודיעה כי תצטרף לגינוי העולמי נגד רוסיה

אוקראינה

אוקראינה צילום: shutterstock

המצב בו נתונה ישראל, שבו שתי מדינות שחשובות עבורה נמצאות בעימות, הזכיר לי מצב מאוד שכיח שאני נקלעת אליו באופן אישי, ושגם נשאלתי לגביו כמגשרת, לא מעט פעמים.

מה עושים כשזוג חברים שלנו מודיע לנו שהוא בהליכי גירושין?

השאלה הזו מתעוררת כאשר יש לנו זוג חברים ששני בני הזוג חברים שלנו, או ששניהם נמצאים בקהילה שלנו, ואין לנו קשר מיוחד דווקא עם אחד מהם (זה שונה ממצב שבו אנחנו חברים של אחד מבני הזוג, ובעקבותיו חברים גם של האחר). לא פעם אנחנו עלולים למצוא את עצמנו ב"מבחן נאמנויות" – באיזה צד אנחנו בוחרים? זה מצב מאוד לא נעים, כי אנחנו מרגישים קרובים לשניהם באותה מידה, ולא רוצים "לבחור צד". מרוב בלבול ומבוכה, קורה לא פעם שאנחנו נמנעים מליצור קשר עם מי מבני הזוג. וכך מתרחש לו דבר פרדוקסלי - דווקא בזמן שהזוג הזה נמצא במשבר וזקוק לתמיכה, הוא חש בדידות וריחוק מבני ובנות קהילתו.

רציתי להציע גישה אחרת, שמתאימה בחלק מהמקרים, יתכן ולא בכאלה שבהם קיים קונפליקט בעצימות גבוהה. הגישה אומרת בתמצית, שניתן להפריד בין תמיכה באדם, לבין תמיכה במאבקו או צדקת טענותיו. 

תקשורת מקרבת (NVC) היא גישה, תיאוריה ודרך חיים שפיתח הפסיכולוג היהודי האמריקאי ד"ר מרשל רוזנברג לשיפור מערכות יחסים. תורה זו מלמדת שהקשבה אין פירושה הסכמה. אני יכולה להקשיב רוב קשב למי שדעותיו מנוגדות לשלי, ועדיין לא להסכים לדבריו, או למה שהוא מייצג. ככל שאני מיומנת יותר בהקשבה, ובמקביל – מחוברת לאמת הפנימית שלי, אינני חווה את האחר ואת דבריו כאיום.

ההפך – אני יכולה להיות כלפיו באמפתיה ובחמלה למה שהוא מבטא, גם כשזה הפוך מאמונותיי.
באותו אופן אני יכולה להיות באמפתיה כלפי שני צדדים שהם יריבים זה לזה, בלי לקחת צד במחלוקת. הקרבה שלי לכל אחד ואחת מהם היא כנה ואמיתית, ואינה נוגעת לאסטרטגיה זו או אחרת שהאחד נוקט כלפי האחר.

אפשר להזמין את שני בני הזוג בנפרד לארוחת שבת 

וכך, כאשר אני מזמינה לארוחת שבת חברה מהקהילה שנמצאת בהליכי גירושין, אני תומכת בה כאדם, ובמיוחד בזמן שהיא עוברת משבר, וכשהיא מרגישה בודדה וחלשה. משמעות החברות שלנו היא שאני דואגת לה ושאכפת לי ממנה, מרגשותיה ומצרכיה. אין משמעותה בהכרח שאני שותפה לכל פעולותיה במסגרת הליך זה או אחר שהיא מצויה בו מול בן זוגה. על-כן, אין זה מן הנמנע שבשבת אחרת אזמין את בן זוגה לארוחת שבת, או שאהיה עמו בקשר זה או אחר.

יחד עם זאת, מאחר והגישה הרווחת אינה מפרידה בין הדברים, אותה חברה עשויה לחשוב שהחברות שלי עמה משמעה הצטרפות ל"מחנה" שלה כנגד הצד האחר, ואם לא אהיה רגישה לכך, חברות מקבילה עם הצד השני עלולה לעתים להתפרש כ"פעולה מאחורי הגב" וכ"בגידה". הדבר נכון במיוחד כאשר אחד הצדדים היה גלוי לב ושיתף אותנו בפרטי מידע אודות הצד האחר, ואודות השפעת פעולותיו עליו. במקרה כזה, יש להיות מאוד זהירים בניהול קשר עם שני הצדדים במקביל, ולבחון אם הדבר אפשרי.

שירה לב-ציון

שירה לב-ציון צילום: שירה כהן

יתכן ובמקרים מסוימים יהיה אפשרי להיות גלוי עם אותה חברה ולומר לה "שניכם יקרים לי, והייתי רוצה להישאר חברה של שניכם בלי לנקוט צד. איך זה בשבילך לשמוע את זה?" ברור שלא לכל אחד זה יתאים, ולא בכל סיטואציה. ברור גם שיהיו כאלה שתהיה להם ציפייה מצד חבריהם ובני קהילתם לבחור עם מי הם ממשיכים בחברות.

במילים אחרות – אין כללים ברורים בעניין, וכל מקרה לגופו. מדובר כאן במלאכת מחשבת – כיצד להיות נאמנה לעצמי ולמה שחשוב לי, כולל לתמוך במקביל בצורה רגישה בשני אנשים שיקרים לי, ובד בבד לשים לב שלא לפגוע בהם, במיוחד בתקופה כה מורכבת בחייהם.

ונסיים בסיפור חסידי משעשע ידוע:
שני יהודים היו במחלוקת והגיעו לרב שיכריע ביניהם. הרב שמע את דברי הראשון, ולאחר מיכן אמר לו: "אתה צודק". הגיע אליו השני ושטח בפניו את טענותיו. הרב הגיב לדבריו ואמר: "גם אתה צודק". אשת הרב ששמעה זאת, שאלה אותו: כיצד אתה אומר שהראשון צודק, וגם השני? השיב לה הרב: "גם את צודקת".

כנראה שגם בקונפליקט כמו גירושין – כל צד מרגיש צודק, ולכל צד יש מידה של צדק. מה שחשוב בעיני הוא החברות והתמיכה שלנו בבני זוג שנמצאים במשבר, ללא קשר לשאלת הצדק.

שירה לב-ציון, מגשרת ועו"ד, מנחת קבוצות, מלווה זוגות ויחידים בגישת תקשורת מקרבת (NVC). 
פעילה בעמותה לתקשורת מקרבת, חברה במרכזי גישור בקהילה בירושלים ופעילה חברתית, נשואה ואמא לשלושה. טל': 058-6747119. 

 

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר