סיפורי דייטים הבחור שיצאתי איתו לקח אותי למיקום לא שגרתי - שתקנו כל הדייט

הפעם יש לי סיפור על דייט מקסים, שאני ממליצה לכל זוג לנסות אותו, אולי לא ממש בתחילת הדרך אבל בשלב שהכיוון כבר ברור. עבורי זה היה דייט מגניב ביותר, והבעיה היחידה בו הייתה שהוא היה בתחילת הקשר וזה היה מוקדם מדי וכבד מדי לשלב הזה של ההיכרות. אבל אני בטוחה שאם בשלב מאוחר יותר הייתי יוצאת לדייט כזה אז הוא היה הופך למשמעותי הרבה יותר. 

• לכתבה המלאה

  

  עוד באותו נושאהדייט הסתיים כשניידת משטרה עצרה אותנו ושנינו פרצנו בצחוק

  27/06/23 13:45

שכנה שלי הכירה לי את האחיין שלה. בחור טוב לכל הדעות. היה לו פוטנציאל טוב, כל הפרטים נשמעו נכונים, ובתוספת לחץ קל מצידה הסכמתי להיפגש איתו. דיברנו בטלפון וקבענו להיפגש באיזשהו פארק. הדייט הראשון היה מוצלח בסך הכל, השיחה זרמה והאווירה הייתה טובה, אז דיברנו שנקבע גם דייט שני. הבחור אמר לי בטלפון שיש לו רעיון מיוחד וזה סיקרן אותי. חיכיתי בקוצר רוח להיפגש איתו שוב. 

המקום כולו התנהל על ידי מלצרים חרשים

ביום המיועד הוא אסף אותי עם הרכב שלו ונסענו למקום שלא הייתי בו מעולם. מסעדה מסוימת שלא הכרתי. המקום היה נחמד אבל לא הבנתי מה כל כך מיוחד בו ולמה הוא הצריך נסיעה ספציפית עד לשם. רק כשנכנסנו פנימה הבנתי. המקום כולו התנהל על ידי מלצרים חרשים. בכניסה חילקו לנו אטמי אוזניים כדי שלא נשמע כלום, ובפנים הובילו אותנו לשולחן ונתנו לנו תפריטים. לכל שולחן היה כפתור קטן, לחיצה עליו הדליקה נורה מהבהבת שסימנה למלצרים שאנחנו צריכים אותם. לאחר שהתיישבנו הופיע מלצר והסביר לכולנו כמה מילים בסיסיות בשפת הסימנים - תודה, בבקשה, סליחה, תשלום. 

ישבנו שם בשקט מוחלט, מחייכים אחד לשנייה. בדרך כלל הייתי רגילה לדבר בדייטים, לספר על עצמי, לשאול את הצד השני על עצמו. אני טובה עם מילים ופחות טובה בשתיקות, הן מביכות אותי. אבל כאן לא הייתה לי ברירה, כמו שאומרים, אלו חוקי הפורמט. השקט המוחלט גרם לי לבחון את האדם שיושב מולי בצורה עמוקה יותר, להבחין בדברים שתוך כדי דיבור הרבה פעמים לא מבחינים בהם. החיוך, המבט בעיניים, האופן שבו האדם האחר מחזיק את עצמו, זז במקומו. אף פעם לא ידעתי כמה הרבה אפשר להביע בתנועת יד או בהטיה קלה של הראש, איך אפשר לגרום לאדם שמולך להבין אותך ואת מה שאתה צריך אפילו בלי מילים. מסתבר שאפשר ללמוד הרבה על מישהו אם רק מתבוננים בו בלי לדבר. 

זה היה שיעור מאלף בסבלנות וברגישות

לא יכולנו לקרוא למלצר, להטביע את המחשבות שלנו בבליל הרעש סביבנו, אפילו להחמיא למנות. פתאום לכל תזוזה הייתה משמעות רחבה יותר, והיינו חייבים להיות מדויקים מאוד בכל מה שאנחנו מסמנים או אומרים ללא קול כדי שהמסר לא ילך לאיבוד. בסיום הערב הסתכלתי על הבחור שיצאתי איתו בעיניים אחרות. למדתי ממנו מה זו רגישות אמיתית וכמה אפשר בעצם להביע את עצמנו במחוות לא מילוליות. למדתי שלפעמים דווקא השתיקה יכולה להיות חזקה יותר ממילים. 

אין ספק שזה ליווה אותי גם בהמשך. כשיצאתי לדייטים עם אנשים אחרים, כשהייתי עם אנשים שאני אוהבת ומעריכה, למדתי שאפשר גם ליהנות מהשקט ביחד, וששתיקות זה לא דבר מפחיד. גיליתי שאם אני שותקת, אז לצד השני יש פתאום יותר מקום להביא את עצמו ולאפשר לי להכיר אותו באמת. בסופו של דבר למילים יש כוח גדול, אבל לפעמים לשתיקה יש כוח גדול אפילו יותר. תנסו את זה פעם, תופתעו לגלות בכמה דברים חדשים תבחינו פתאום. אני יודעת שהחוויה הזו השפיעה עליי בצורה עמוקה מאוד, וזה מסר שלקחתי איתי הלאה להמשך החיים. וזה גם אחלה רעיון לדייט, לא ככה?

שלומית בלאו בוזנח היא מחברת הספר "תעביר את זה הלאה", רומן עלילתי ייחודי על דייטים, אהבה ומה שביניהם.