ומדוע הרגיז מרדכי את המן?!

סיפור פורים מעלה שאלה קשה: מי 'אשם' בגזֵרה שניסו לגזור על כל היהודים, 'מנער ועד זקן'? מעיון במגילה נדמה שהאשם הוא מרדכי! ביודעו את אופיו של המן, מדוע המשיך מרדכי לשבת דווקא במסלול הליכתו של המן ומול פניו להתעקש שלא להשתחוות?

אפילו המשכן - ירוק!

עד כמה מותר לאדם להשתמש בטבע לצרכיו החולפים, תוך שהוא פוגע בעתידו האקולוגי של העולם?

דרך ארץ קדמה לתורה/ לפרשת משפטים

מתן תורה הוא אירוע נשגב ומרומם, ואילו המצוות שבין אדם לחבירו והדרך ארץ של פרשת משפטים נראים לנו פחות חשובים. השפת אמת טוען שההפך הוא הנכון: ככל שאדם יעמיק יותר בדרך ארץ, כך הוא יבין יותר ויפנים יותר את מתן תורה.

ייסורים מקרבים / עיון לפרשת משפטים

פרשת משפטים עוסקת בעשיית הדין והצדק. בעיון זה ננסה לראות כיצד מסביר את ר´ צדוק את המשמעות הרוחנית של עשיית דין ואת העומק שביסודות המשפט.

פיקוח נפש בשבת - הותרה או דחויה?

חקירה ידועה בהלכות שבת היא האם שבת הותרה במקום פיקוח נפש או שמא מדובר בכך ששבת נדחית במקום פיקוח נפש. בעיון זה ננסה לברר את פשר המושגים הללו ומהי ההשלכה המעשית מחקירה זו.

לוקח תחבולות / עיון במשלי

שלמה המלך כותב בספרו כי מטרת הספר היא שהחכם יוסף לקח והנבון יקנה תחבולות. בעיון זה ננסה לבאר מהו ההבדל היסודי בין תחבולה לבין לקח, וכיצד מתקשר הדבר לפער שבין החכם לנבון.

קניגין של צדיקים

המדרש מתאר כיצד לעתיד לבוא תיערך מלחמת חיות - קניגין- והבשר ייאכל על ידי הצדיקים. בעיון זה ננסה לברר מהי המשמעות הסמלית של אותה מלחמת חיות, ומה בין מלחמה כזו בעולם הזה לבין מלחמה שכזו לעתיד לבוא.

הקרבן מקרב / עיון לפרשת יתרו

פסוקי הסיום של פרשת יתרו מתייחסים לדרך הנכונה שיש לסלול בעבודת ה´. בעקבות זאת דן ר´ צדוק ביכולת שלנו לזכות בקרבת אלוקים באמצעות יחס מיוחד מצידנו כלפי הקב"ה, ובעיקר באמצעות הקרבנות.

כיצד מסמנים "בן חורין"?

התורה מצווה על אדוניו של העבד והשפחה הכנענים: "וְכִי יַכֶּה אִישׁ אֶת עֵין עַבְדּוֹ אוֹ אֶת עֵין אֲמָתוֹ וְשִׁחֲתָהּ לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ תַּחַת עֵינוֹ: וְאִם שֵׁן עַבְדּוֹ אוֹ שֵׁן אֲמָתוֹ יַפִּיל לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ תַּחַת שִׁנּוֹ" (שמות כ"א כו-כז) הלכה יוצאת דופן זו, במציאות הרוחנית סוציולוגית של האנושות לפני שלשת אלפים וחמש מאות שנה, אומרת דרשני

וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹהֵיכֶם

עבודת מלך בשר ודם לעומת עבודת הקב"ה

עין תחת עין - ממש!

נראה שר´ אליעזר התקשה בלשון הפסוק: אם אכן ברור כל כך ש´עין תחת עין´ משמעו תשלום ממון ולא הוצאת עין, מדוע התורה כותבת זאת בלשון שבפשטות ברור ממנה שהכוונה שיוציאו את עין המזיק ממש?

תקשורת הוגנת

חלק בלתי נפרד מבניית חברת צדק ומשפט נעוץ בכך שניתן יהיה לחיות בתוכה. שלא יצטרך כל אחד לחשוש מעורמת השני ומדורשי רעתו, שלא ישתלט השקר על התקשורת החברתית ומכוחו של השקר תאבד החברה את היכולת שלה להבחין בין רע לטוב, ושלא יחוש כל אחד שהתקשורת שבין בני האדם מבוססת על היתול ועל עיוות

חידון לפרשת משפטים

בי זושא מנאפולי הצהיר על עצמו שלמד שבעה דברים מן הגנב. מה אפשר ללמוד מגנב? ומי גנב ולא נתפס?

עדכון כשרות מספר 10

לֵךְ אֶל הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם

קדושה פנימית וקדושה חיצונית

לא תשא

אין מושג כזה "דתי רמאי" או "דתי רוצח" או "דתי אלים כלפי משפחתו" או כל מונח אחר הנושא את שמו של הקב"ה לשווא.