כתב העת צֹהר – המאמרים פרי עטן של נשים

יעל לוין עברה על היבול של הכתיבה הנשית בכתב העת "צֹהר" שהניב עד כה שישה עשר מאמרים, חלקם מאמרים בעלי היקף וחלקם תגובות שאינן ארוכות, והיא מעלה תובנות הקשורות לפירות אלה

חדשות כיפה ד"ר יעל לוין 11/07/19 14:21 ח בתמוז התשעט

כתב העת צֹהר – המאמרים פרי עטן של נשים
צילום: shutterstock

לאחרונה הוזכר דבר פרסום מאמר הלכתי פרי עטה של חמוטל שובל, "גדול הבית בימינו", בכתב העת "תחומין" (לט, תשע"ט). זאת לאחר פרק זמן שבו כתב העת היה סגור בפני כתיבה נשית, אם כי בחלק מזמן זה יכלו נשים לכתוב מאמרים יחד עם בעליהן. בהקשר זה יש להזכיר כי בחורף תשע"ט התראיין ראש מכון צומת, הרב מנחם פרל, וקרא לנשים להגיש מאמרים ראויים ל"תחומין" (ראו אליהו גליל, "עשר שאלות עם הרב מנחם פרל, ראש מכון צומת", לנשמה, 42, אדר א' תשע"ט, עמ' 100–103). צריך כמובן לברך על האפשרות המחודשת הניצבת עתה בפני ציבור הנשים, אם כי צריך לומר שהתפרסמו מאמרים שונים פרי עטן של נשים בכתב עת זה (ובכלל זה מאמר מקיף פרי עטי), נושא שהוא ראוי לעיון נפרד.

לצד זאת, חיוני לומר כי מאמרים הלכתיים מאת נשים התפרסמו בשנים האחרונות גם במגוון קבצים וכתבי עת בעברית וכן באנגלית, ומכללם אפשר למנות את הפרסומים הבאים בעברית (לפי סדר האלפבית): אקדמות; גרנות; דיני ישראל; סדרת הספרים "להיות אישה יהודייה"; הקובץ "מה שאלתך אסתר ותעש"; מילין חביבין; מסכת; הספר "נשים בדיון הלכתי" (בעריכת פרופ' חנה ספראי והרב מיכה הלפרן); סידרא; צֹהר, שנה בשנה ועוד.

בדברים הבאים ברצוני להציג את המאמרים פרי עטן של נשים שראו אור בכתב העת "צֹהר". כתב עת זה הושק בשנת תש"ס, בשנת תשס"ט חלה הפסקה של שנים אחדות בפרסומו, ובשנת תשע"ה הוא חידש את פניו והחל לראות אור בשנית. נכון לשעת כתיבת שורות אלו ראו אור מ"ג גיליונות. כתב עת זה פתוח לכתיבה נשית, אולם באופן יחסי התפרסמו בו במהלך השנים מאמרים לא רבים פרי עטן, וחלקם הם תגובות למאמרים קודמים.

ארבע עשרה נשים פרסמו עד כה מאמרים בכתב העת "צֹהר" בשישה עשר מאמרים (הרשימה מובאת לפי סדר הגיליונות ובהתאם לכינויים שבהם נתכנו): ד"ר חנה קטן (יחד עם הרב יואל קטן), "תכנון המשפחה על-פי ההלכה (תגובה למאמרו של ד"ר אורי לוי על המרווח הרצוי בין הלידות)" (י); הרבנית נעמי וולפסון, "אם הבנים שמחה (תגובה למאמרים בענין תכנון המשפחה)" (יא); הנ"ל, "מקווה – אפשר גם אחרת" (טו); טו"ר רחל לבמור, "גירושין, סירוב גט והסכם למניעתו: עובדות מהשטח" (כ); הרבנית נעמי וולפסון, "הדרכת כלות חילוניות – אפיונים והדגשים" (כ); אורית דרור, "הצעקה האילמת (כל מי שמתיר עגונה אחת... כאלו בנה אחת מחורבות ירושלים העליונה)" (כד); ד"ר ענבל הכט (יחד עם הרב שלמה הכט), "ומכבדה יותר מגופו (תגובה למאמרו של איתי אליצור, 'צֹהר' כא)" (כד); עו"ס חדוה אריאל (שמה נכתב כרגיל בתור חדווה) (יחד עם הרב עזריאל אריאל), "'עמו אנוכי בצרה' (על פעילות 'מטה הרבנים' בגוש קטיף)" (כו); ד"ר חנה קטן,  "דחיית לידת ילד ראשון (הערות בעקבות מאמרו של הרב יובל שרלו)" (כט); עדה שכטר-ויינשטיין (ידועה כיום בתור עדה מיכל ויינשטיין), "ישראל ערבים זה בזה (מהתערבות לערבות אצל חוזרים בתשובה)" (לא); אסתי בראל, "על הטרוגניות דתית במשפחה" (לג); שולמית וולפיש (שמה נכתב כרגיל בפרסומיה בתור ולפיש), "סרבנות גט: מאפיינים, מניעים ודרכי התמודדות" (לד); ד"ר יעל צוהר, "על לימוד מקרא באקדמיה" (לה); ד"ר טובה גנזל וד"ר דינה רחל צימרמן, "היבטים הלכתיים ואתיים בהתערבות הורמונלית לפתרון בעיות הלכתיות" (לט); רחלי שולשטיין, "עקרונות לאחריות חברתית לרווחת אנשים עם מוגבלות לאור מצוות הצדקה" (מ); הרבנית ד"ר שולמית בן שעיה, "שיח על סוגיות שבצניעות" (מב). הפרטים המלאים הנוגעים למאמרים אלו מופיעים בהמשך מאמר זה.

נדון עתה במידע הנוגע למאמרים הללו. כפי שניתן להיווכח, המאמר הראשון הוא של ד"ר חנה קטן שנכתב עם בעלה, והוא התפרסם בגיליון י, שראה אור בשנת תשס"ב. מאמר זה הוא תגובה למאמר מאת ד"ר אורי לוי שהופיע באותו הגיליון עצמו, ובו התפרסמה גם תגובה נוספת למאמר המקור מאת הרב יגאל אריאל. אף מאמרה השני של ד"ר חנה קטן הוא תגובה. כמו כן אפשר להצביע על מאמרה של ד"ר ענבל הכט שנכתב אף הוא עם בעלה, ואף הוא מאמר תגובה, לאיתי אליצור, ותגובתו לדבריהם מופיעה באותו הגיליון עצמו. כן עו"ס חדווה אריאל כתבה מאמר עם בעלה. בהקשר לשלושת המאמרים שציינו שנכתבו בתור תגובה, יש להוסיף כי מאמרה של הרבנית נעמי וולפסון (יא) אף הוא תגובה למאמר. זאת באופן שאפשר לומר כי בשני הגיליונות הראשונים שבהם כתבו נשים מדובר היה בתגובות למאמריהם של אחרים, וכי ארבעה מבין מאמרי הנשים הם תגובות. מרבית התגובות האלה מחזיקות עמודים אחדים, ואינן מאמרים בעלי היקף נרחב ביותר. אפשר להצביע גם על מאמרים אחדים נוספים של נשים שהתפרסמו ב"צֹהר" שאינם בעלי היקף רחב מאוד, ולעומתם ישנם מאמרים שהינם מאמרים עצמאיים בעלי היקף. מאמרה של אורית דרור יוצא דופן בכך שהוא אינו מאמר למדני, אלא תיעוד חווייתה האישית כמסורבת גט בבית הדין הרבני, ומאמרם של הרב עזריאל ועו"ס חדווה אריאל קשור לפן של חוויה אקטואלית.

מלבד המאמר הראשון של ד"ר חנה קטן ומלבד המאמרים של ד"ר ענבל הכט ושל עו"ס חדווה אריאל, שנכתבו יחד עם בעליהן, אפשר להצביע על מאמרן של ד"ר טובה גנזל ושל ד"ר דינה צימרמן שנכתב במשותף. מאמרה של שולמית ולפיש שראה אור ב"צֹהר" בשנת תשס"ט, התפרסם באותה שנה בגרסה אנגלית בכתב העת "נשים". מאמרן של ד"ר טובה גנזל וד"ר דינה צימרמן שנדפס ב"צֹהר" בשנת תשע"ו הוא גרסה מעודכנת של מאמר באנגלית שראה אור ב"נשים" בשנת 2011. יוצא ששניים מבין המאמרים לא נכתבו רק עבור כתב העת "צֹהר". יצוין כי מאמרה של אסתי בראל שהתפרסם ב"צֹהר" בשנת תשס"ח, נדפס בשנית בשנת תשס"ט בכתב העת "אילנות", שיצא לאור בזמנו מטעם המדרשה לנשים בבר-אילן. מאמרם של הרב שלמה הכט וד"ר ענבל הכט (כד) שהוא תגובה למאמר מאת איתי אליצור בגיליון קודם (כא), זכה לתגובתו באותו הגיליון עצמו, ומאמרן של ד"ר גנזל וד"ר צימרמן זכה לתגובה מאת רוני מרטן (מ).

שישה ממאמרי הנשים שהתפרסמו בכתב העת "צֹהר" שבו ונדפסו בקובץ "צֹהר לנישואין", שיצא לאור בשנת תשע"ב. עד לאותה עת התפרסמו ב"צֹהר" שלושה עשר מאמרי נשים. וזו רשימת הכותבות שמאמריהן נדפסו ב"צֹהר לנישואין" (לפי סדר הקובץ): אסתי בראל (לג), הרבנית נעמי וולפסון (כ, טו), ד"ר חנה קטן (כט, י), הרבנית נעמי וולפסון (יא). שלוש מבין המאמרים הללו התפרסמו במקור בתור תגובות (י, יא, כט). יצוין עוד כי אחד המאמרים החדשים בקובץ זה הוא פרי עטם המשותף של הרב דוב ברקוביץ, הרב עזריאל אריאל ועו"ס חדווה אריאל בנושא "צניעות במקומות העבודה" (עמ' 281–305).

חשוב לציין כי מרבית הנשים שכתבו מאמרים בכתב העת "צֹהר" שקועות בעולמה של תורה. חלקן פרסמו כתבים בתחום היהדות קודם לכן והוסיפו לעשות כן לאחר מכן ומוסיפות לפרסם בתחומן. בשעת פרסום מאמריהן היו לכותבות אחדות דוקטורט זה מכבר מאוניברסיטת בר-אילן: ד"ר יעל צוהר (תנ"ך, תשס"ו), ד"ר טובה גנזל (תנ"ך, תשס"ד), הרבנית ד"ר שולמית בן שעיה (תלמוד, תשע"ו), וד"ר ענבל הכט שהיא בעלת תואר ד"ר מהמחלקה לפיזיקה מבר-אילן. ד"ר חנה קטן וד"ר דינה צימרמן הן רופאות. מאז פרסום מאמריהן ב"צֹהר" סיימו ארבע מהכותבות עבודת דוקטור, כולן בבר-אילן: רחל לבמור (תלמוד, תש"ע), אסתי בראל (פילוסופיה, תש"ע), עדה מיכל ויינשטיין (התוכנית ללימודי פרשנות ותרבות, תשע"ג), ורחלי שולשטיין (משפט עברי, תשע"ח). אחדות ממחברות המאמרים הן גם טוענות רבניות (ד"ר רחל לבמור, שולמית ולפיש) או יועצות הלכה (ד"ר דינה צימרמן, ד"ר טובה גנזל, הרבנית ד"ר שולמית בן שעיה).

לסיכום אפשר לומר כי התמונה הכוללת הנוגעת לכתיבה הנשית בכתב העת "צֹהר" עד עתה אינה כה מרנינה. שישה עשר מאמרים פרי יצירה נשית התפרסמו בארבעים ושלושה הגיליונות שראו אור עד כה. המאמר הראשון התפרסם בגיליון העשירי בלבד, ושני המאמרים הראשונים פרי עטן של נשים הם תגובות למאמרים של אחרים. חלק מהמאמרים הינם מאמרים עצמאיים בעלי היקף, אולם ארבעה מבין המאמרים הם תגובות. בגיליון האחרון לא התפרסמו מאמרים מאת נשים, ככל הנראה משום שלא התקבלו. אם כן אפיק האפשרות של פרסום מאמרים בכתב העת "צֹהר" לא מוצה עד כה עד תום בידי ציבור הנשים גופו (וע"ע ש"י עגנון במסתו "חכמת נשים").

רשימת המאמרים (לפי סדר הגיליונות)

הרב יואל וד"ר חנה קטן, "תכנון המשפחה על-פי ההלכה (תגובה למאמרו של ד"ר אורי לוי על המרווח הרצוי בין הלידות)", צֹהר י (תשס"ב), עמ' 217–221 (נדפס מחדש ב"צֹהר לנישואין"). וכן מופיעה בגיליון זה תגובתו של הרב יגאל אריאל למאמרו של ד"ר אורי לוי [הרב יגאל אריאל, "רווח בין הריונות (התייחסות הלכתית)", שם, עמ' 223–236 (נדפס מחדש ב"צֹהר לנישואין" לאחר מאמרו של ד"ר אורי לוי וקודם למאמרם של הרב יואל וד"ר חנה קטן)].

הרבנית נעמי וולפסון, "אם הבנים שמחה (תגובה למאמרים בענין תכנון המשפחה)", צֹהר יא (תשס"ב), עמ' 137–140 (נדפס מחדש ב"צֹהר לנישואין").

הרבנית נעמי וולפסון, "מקווה – אפשר גם אחרת", צֹהר טו (תשס"ג), עמ' 123–126 (נדפס מחדש ב" צֹהר לנישואין").

טו"ר רחל לבמור, "גירושין, סירוב גט והסכם למניעתו: עובדות מהשטח", צֹהר כ (תשס"ה), עמ' 83–91.

הרבנית נעמי וולפסון, "הדרכת כלות חילוניות – אפיונים והדגשים", צֹהר כ (תשס"ה), עמ' 187–192 (נדפס מחדש ב"צֹהר לנישואין").

אורית דרור, "הצעקה האילמת (כל מי שמתיר עגונה אחת... כאלו בנה אחת מחורבות ירושלים העליונה)", צֹהר כד (תשס"ו), עמ' 105–110. וראו תשובתו של הרב אליהו בן דהן, "תשובה לאורית", שם, עמ' 110.

הרב שלמה הכט וד"ר ענבל הכט, "ומכבדה יותר מגופו (תגובה למאמרו של איתי אליצור, 'צֹהר' כא)", צֹהר כד (תשס"ו), עמ' 115–120. וראו תשובתו של איתי אליצור, "אף על פי כן – 'שלא תהא קלה...' (תשובה לתגובה)", שם, עמ' 121–125.

הרב עזריאל ועו"ס חדוה אריאל, "'עמו אנוכי בצרה' (על פעילות 'מטה הרבנים' בגוש קטיף)", צֹהר כו (תשס"ו), עמ' 81–102.

ד"ר חנה קטן, "דחיית לידת ילד ראשון (הערות בעקבות מאמרו של הרב יובל שרלו)", צֹהר כט (תשס"ז), עמ' 149–150 (נדפס מחדש ב"צֹהר לנישואין").

עדה שכטר-ויינשטיין, "ישראל ערבים זה בזה (מהתערבות לערבות אצל חוזרים בתשובה)", צֹהר לא (תשס"ח) 145–152.

אסתי בראל, "על הטרוגניות דתית במשפחה", צֹהר לג (תשס"ח), עמ' 133–141 [=אילנות ב (תשס"ט), עמ' 87101] (נדפס מחדש ב"צֹהר לנישואין").

שולמית וולפיש, "סרבנות גט: מאפיינים, מניעים ודרכי התמודדות", צֹהר לד (תשס"ט), עמ' 117–128 [גרסה אנגלית פורסמה בכתב העת "נשים", 18 (2009), עמ' 187–205].

ד"ר יעל צוהר, "על לימוד מקרא באקדמיה", צֹהר לה (תשס"ט), עמ' 99–102.

ד"ר טובה גנזל וד"ר דינה רחל צימרמן, "היבטים הלכתיים ואתיים בהתערבות הורמונלית לפתרון בעיות הלכתיות", צֹהר לט (תשע"ו), עמ' 165–179 [גרסה אנגלית מוקדמת יותר של המאמר ראתה אור בכתב העת "נשים", 21 (2011), עמ' 114–129]. תגובה למאמר זה ראו רוני מרטן, "שיח כשר ובריא בין רופאים ורבנים", צֹהר מ (תשע"ו), עמ' 299–301.

רחלי שולשטיין, "עקרונות לאחריות חברתית לרווחת אנשים עם מוגבלות לאור מצוות הצדקה", צֹהר מ (תשע"ו), עמ' 219–238.

הרבנית ד"ר שולמית בן שעיה, "שיח על סוגיות שבצניעות", צֹהר מב (התשע"ח), עמ' 197–215.