הרב אביהוד שוורץ המעביר שיעור יומי בישיבת "הר עציון", הידועה בדרך כלל בעמדותיה המתונות, כתב בירור הלכתי שיתפרסם בסוף השבוע הקרוב בביטאון הפנימי של הישיבה, בו הוא קובע כי מבחינה הלכתית יש להפריד את קבורתם של חילונים ודתיים - ולהעדיף לכתחילה שלא לקבור דתיים בסמוך לחילונים שנהגו לחלל שבת בפרהסיא.
הרב שוורץ כותב במאמר כי "מבחינה ערכית וחברתית קשה להשלים עם התפיסה הדורשת להפריד את בתי העלמין. הרצון העז לשמור על אחידות ואחווה אף עם אחינו שאינם שומרי תורה ומצוות מלווה את חיינו בהקשרים שונים. אך למרות הכל קשה שלא להעלות את השאלה: האמנם נוח לו לאדם לאחר מאה ועשרים שינוח על משכבו לצידו של אדם אשר חילל שבת ואכל נבילות וטריפות כל ימיו?".
הוא טוען כי "אין ספק, שאדם מן היישוב לא היה מעוניין שבתו תינשא לאדם המנותק לחלוטין מתורה ומצוות. על דרך זו, רובה המכריע של האוכלוסייה הדתית מעדיף לשלוח את הילדים למוסדות חינוך תורניים, שאין בהם תלמידים שאינם שומרים תורה ומצוות. כללו של דבר, למרות הרצון לקירבה ולאחווה, ישנם כמה וכמה תחומים שבהם אנו שומרים על "מרחק בטוח". מכאן, לדעתי, יש היגיון רב לשמור על אותו מרחק גם לאחר מאה ועשרים".
במאמר, דוחה הרב שוורץ את הסיכוי ליישב את הקושי ההלכתי "מפני דרכי שלום" - והוא טוען כי "אם נקבל את העמדה שלפיה מדובר על הלכתא פסיקתא, שמעמדה כהלכה למשה מסיני, קשה יהיה להקל בדבר משום דרכי שלום או משום כבוד הבריות. כפי הנראה, רוב ככל הפוסקים שצוטטו לעיל אכן לא מצאו פתח לקולא מכוח עניין זה של דרכי שלום".
את מאמרו מסכם הרב שוורץ בקביעה כי "בעוסקנו בתכנון סדרי הקבורה לכתחילה, פשטות ההלכה היא שאין לקבור יהודים שומרי מצוות בסמוך למחללי שבתות בפרהסיא, זאת על אף החשש הכבד מפני תוספת פילוג בחברה הישראלית".
 |
|
(הרב יעקב מדן, ראש ישיבת הר עציון. צילום: נעמן קם)
|
ראש ישיבת הר עציון: מי זכאי לתת ציונים לנקברים?
הרב יעקב מדן, ראש ישיבת הר עציון, הגיב לדבריו של הרב שוורץ וטען במאמר הלכתי בו הגיב לטענותיו ותהה: "כלום ניתן לשמור על יסוד היותנו עם אחד, כשאנו מצהירים במפורש דרך מקומנו בבית הקברות, שאחרי המוות אנו הולכים לארץ שונה ולמחוזות כה שונים מן המחוזות שהם הולכים אליהם? יותר מדי יהודים חותרים היום לאמירה כלפינו, ש'עמך לא עמי וא לוהיך לא א לוהי'. הם חותרים באמירה זו גם לפרק את הצבא, יסוד חיינו המשותף, וגם למדינת כל אזרחיה שאינה מכירה בייחודו ובאחדותו של העם היהודי. כלום יש לך דרך לסייע בעדם יותר מן האמירה, שבאמצעות הקבר אנו הולכים למסלול נצח שונה ומנוכר למסלול שלהם?".
עוד תקף הרב מדן את הפסיקה, באומרו כי "מי זכאי לתת ציונים לנקברים זה אצל זה?! כותב שורות אלו מוחזק מן הסתם, כשומר שבת, כאוכל מאכלים כשרים ואולי גם כמי שלומד תורה לפעמים. בעוד מאה ועשרים מן הסתם אהיה ראוי שיהודי ירא שמיים יוכל להיקבר לידי. אך אני נושא על גבי חטא בלתי נסלח של תלמיד הישיבה שנפטר במהלך טיול שהיה תחת אחריותי במדבר יהודה לפני שלוש עשרה שנה. אין לי כל מושג מהי מידת האחריות שמייחסים לי בבית דין של מעלה למעשה. האומנם ראוי ליהודי להיקבר לידי יותר מאשר ליד מחלל שבת?".
"במסגרת עיסוקיי זכיתי להכיר מחללי שבת המתנדבים בשנותיהם הטובות ביותר בצוותי חילוץ. הם עושים זאת שלא על מנת לקבל פרס, בשעות לילה מאוחרות, בשבתות ובחגים. רבים מהם הצילו עשרות אנשים ממוות, וחילצו גוויות של אחרים מלהיות טרף לחיות המדבר ולעופותיו. כנגד כמה מצוות שקולה הצלת נפשות אחת?", תהה הרב מדן.