המרוץ לרבנות הראשית: כיצד מתייחסים המתמודדים לסוגיית הגיור?

הרב הראשי הבא יעצב את מדיניות הגיור של ישראל, שכל כך משמעותית לעתיד העם היהודי. מי נוקט גישה סובלנית ומי מתבצר בעמדה המתנגדת להקלות בגיור? בדיקה כיפה מגלה את התשובות

חדשות כיפה יונתן אוריך, כיפה 24/06/13 11:41 טז בתמוז התשעג

המרוץ לרבנות הראשית: כיצד מתייחסים המתמודדים לסוגיית הגיור?
יחצ, צילום: יחצ

הבחירות לרבנות הראשית ממשיכות לתפוס כותרות ולעורר לא מעט אמוציות בקרב המתמודדים עצמם והציבור כולו, אולם נדמה כי דווקא אחת הסוגיות המרכזיות והחשובות ביותר הנוגעת לעתידו של העם היהודי - נותרת מחוץ לתמונה.

עמדותיהם של המתמודדים השונים בסוגיית הגיור יכולה לשנות מקצה אל קצה את תמונת המצב של העם היהודי. רב ראשי שפעל בעברו למען המתגיירים, מן הסתם ימשיך זאת ויוכל להקל על עולים חדשים המגיעים ארצה ועל גרים רבים ברחבי העולם.

לרבנים הראשיים יש תפקיד מכריע בהתנהלות מערך הגיור במדינת ישראל. במסגרת תפקידו כ"ראש העדה הדתית", הרב הראשי הוא הגורם המוסמך על פי חוק להעניק "תעודת המרה", שהיא תעודת הגיור הרשמית של המדינה. אי לכך, המועמדים שייבחרו לתפקיד הרב הראשי יוכלו לעצב את מדיניות הגיור של מדינת ישראל לשנים הקרובות. בהתבסס על ראיונות ועל פרסום חומרים קודמים, ביקשנו להבין היכן עומדים המתמודד לכס הרב הראשי, ביחס לסוגיית הגיור בישראל.

מפקפק בגיורים שנערכים כיום, הרב לאו (צילום: יחצ)

הרב דוד לאו, רבה של מודיעין המתמודד לתפקיד הרב הראשי ומסתייע בעיקר בתמיכת ראש הממשלה בנימין נתניהו, אינו נתפס כאוהד במיוחד את מערך הגיור. בספרו "משכיל לדוד" הרב לאו אינו מתייחס לשליחות הלאומית והציונית של מערך הגיור ואף מפקפק בגיורים הנערכים כיום וכותב: "בימינו יודעים אנו שלמרבה הצער הגירות ששכיחא היא זו שללא קבלת עול מצוות" (עמ' תפא). כמו כן הוא מעלה חששות לגבי הלגיטימיות ההלכתית של הגיורים הנערכים בימינו: "אשר על כן, כאשר אנו באים לדון על גירות בזמן הזה שאינה נעשית כפי שצריך להיות לכתחילה על פי ההלכה, ומעשיה יכולים להועיל בדיעבד בלבד, ולפעמים בצירוף קולות רבות ודחוקות, יש לדון לפי הכלל שכתב האור שמח שאם תוקף הגירות הוא רק מדין שליחותייהו או שליחות גמורה או מדין הרשאה, באופנים הללו לא התכוונו חכמי ישראל לשלוח ולהרשות לרבנים וחכמים שבדורות הבאים שיעשו את הגירות, וממילא חסרה הגירות אף בדיעבד. ורק אם מועילה גירות מדינא ללא שום שליחות והרשאה, רק אז אין לפקפק בכך בדיעבד" (עמ' תפד).

הרב שמואל אליהו, שממשיך לפעול מאחורי הקלעים ומנסה לקדם את מועמדותו לתפקיד הרב הראשי הספרדי (הוא גם נתמך על ידי רוב גולשי כיפה במשאל שערכנו אצלנו), לא התייחס בעצמו לסוגיית הגיור - אך הוא נתמך ומקיים קשרים עם גורמים חרדים בכירים שעמדו בראש החץ נגד הגיור והמתגיירים: כך למשל הרב שמחה הכהן קוק, שסירב לרשום גרים לנישואין, כמו גם הרב אברהם שרמן, שפסל את גיורי הרב דרוקמן בבית הדין הרבני הגדול. עם זאת, אביו, הרב מרדכי אליהו זצ“ל, הסדיר את בעיית הגיור של עולי אתיופיה ופטר אותם מהקזת דם במסגרת תפקידו כרב הראשי לישראל - ואנו תקווה כי גם הרב אליהו הבן ימשיך את דרכו זו.

אביו סייע, מקורביו כיום - מתנגדים, הרב אליהו (צילום: אלנתן גוטוירט)

מועמד אחר מהמגזר החרדי הוא אחיו של ח"כ אריה דרעי, הרב יהודה דרעי, שאמר בעבר כי הוא מאמין שיש להחמיר את מדיניות הגיור ואף פרש מהועדה (הבעייתית לכשעצמה) לבדיקת גיורי צה"ל מפני שלדבריו לא ניתנה לועדה מספיק סמכויות לפסילת הגיורים.

באופן לא מפתיע, הרב דוד סתיו, יו“ר ”צהר“, מגלה עמדות פתוחות יותר כלפי הגרים: הוא מכיר בחשיבות של הגיור לזהותה היהודית והציונית של מדינת ישראל ואף שימוש כדיין לגיור בבית הדין של הרב חיים דרוקמן. בשיעור שמסר על סוגיית הגיור אמר הרב סתיו כי ”אנחנו צריכים להבין שיש כאן אתגר חברתי, רוחני ויהודי ממדרגה ראשונה של השבת בנים אובדים הביתה“. כיו“ר ”צהר“, כמובן, הוא פעל למען מרכז ”שורשים“ שהוקם על ידי הארגון, במטרה לסייע לאלפי זוגות הנדרשים לבירור יהדותם לפני נישואיהם.

הרב ד“ר רצון ערוסי, מועמד נוסף לתפקיד הרב הראשי הספרדי, המזוהה גם עם הציונות הדתית, מגלה אף הוא הבנה משמעותית יותר למצוקתם של הגרים. בשיעור שמסר השנה הוא אמנם הדגיש כי ”גיור צריך להיות כדת משה וישראל תוך קבלת עול תורה ומצוות“, אך הבהיר כי .“משקיבל הגר באמת את הגירות, אזי גם אם נעשה חילוני לאחר מכן הגירות תקפה אלא אם כן נודע שהגר הונה את בית הדין לגירות שאז אין גירותו גירות“. הוא טען כי ”אי אפשר להסתפק בבתי ספר לגירות אלא לשלוח את המתגיירים לישובים ברחבי הארץ שהיא, כך שהמתגייר לא בא ללמוד יהדות רק כדי להיבחן אלא מראים לו שהיהדות טובה“.

נמנה על התומכים והמעודדים, הרב ד"ר ערוסי (צילום: יחצ)

מבדיקת כיפה - ומאחר ולא נמצאו פרסומים פומביים בנושא - עולה כי גם המועמד הספרדי-חרדי, הרב ציון בוארון המשמש כדיין בבית הדין הרבני הגדול וידוע כמומחה לענייני גיור, פעל במקרים רבים על מנת לסייע למתגיירים מתוך תפיסה הלכתית קשובה.

עו"ד אלעד קפלן, הממונה על המדיניות הציבורית בעמותת 'עתים' שפועלת למען המתגיירים, אמר לכיפה כי ”שיפור מערך הגיור זו משימה יהודית וציונית, שמשפיעה על זהותה של מדינת ישראל“. הוא ציין כי ”במהלך השנים האחרונות מתגיירים נתקלו בלא מעט בעיות במסגרת המפגש עם הממסד הדתי ושירותי הדת. עמותת 'עתים' אף נאלצה לעתור פעמיים לבג"ץ, בפעם הראשונה כאשר רשמי נישואין סירבו לרשום גרים לנישואין ובפעם השנייה בעקבות סירובם של משרד הפנים והרבנות להכיר בגיורים שנערכו בבתי דין עצמאיים בראשות הרב עדין שטיינזלץ, הרב ניסים קרליץ והרב ישראל רוזן“.

לכן, לדבריו, קיים היום צורך ממשי ”ברבנים ראשיים עם שיעור קומה הלכתי, שמבינים את צרכי השעה ומוכנים לפעול בנחישות למניעת מקרים רבים של ’אונאת הגר‘“.

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן