אחת לכמה שנים, כשחולפת תקופה שקטה בלי מחלוקת עסיסית על סירוב פקודה, שירת נשים או רב ראשי, טורח מאן דהו להוציא מהבוידם את המחלוקת ההיא. מחלוקת שמפרנסת בקלות שבועות של דיונים מעניינים במקרה הטוב, ושל גידופים וחרמות במקרה הפחות טוב. המחלוקת על לימוד התנ"ך.
בהקדמה לספר 'היא שיחתי' (ספר משובח שדן בצורת לימוד התנ"ך. אני אישית נהניתי ממנו אך אין זה ראוי שארחיב את הדיבור כיוון שאני נוגע בדבר) מביא מו"ר הרב ליכטנשטיין גישה שונה. גישה שאולי תוציא לכמה אנשים את האוויר מהמפרשים.
כדרכו בקודש, מציג מו"ר גישה ישרה וכוללת. גישה שמנסה להוציא את נקודות האמת מכל צד ולהציג תמונה המכילה בקרבה הן את דברי האוסרים והן את דברי המתירים.
* * *
'לכאורה ישנה כאן מחלוקת שאינה ניתנת לגישור. מחנה אחד מוחה בכל תוקף כנגד עצם הלגיטימציה וההכרה בפרשנות 'בגובה העיניים' כשיטה ראויה, בהיותה נפסלת בגין שיקולי אמונות ודעות.
במקביל, חסידי שיטת 'תנ"ך בגובה העיניים' (לפחות חלקם), פוסלים את הגישה השנייה בטענה שהיא לוקה בחוסר סבירות וממילא חוטאת לאמת.
התוצאה היא הסכמת שני הצדדים על דבר אחד - פסילת הזולת וחוסר הנכונות להכיר בלגיטימיות עמדתו...
עד כמה שזה יישמע תמוה, דווקא עולם הישיבות שכל חינוכו הלימודי מבוסס על העמקה ועל ניתוח שיטות מנוגדות והפוכות. דווקא עולם המבוסס על ההכרה בתוקפם של שני צדי המחלוקת. דווקא עולם המושתת על הקביעה היסודית של 'אלו ואלו דברי א-לוהים חיים'. דווקא עולם זה אינו מוכן להכיר בדעות חלוקות בענייני מחשבה ופרשנות.
למרבה הצער ישנם אלו המביעים סלידה מכל גישה שאינה תואמת בדיוק את עמדת רבותיהם, סלידה המביאה לדחיקת אחרים מתוך בית המדרש.' (הרב ליכטנשטיין, מעובד מתוך 'והיא שיחתי' 27-28)
* * *
'נטייתי האישית בבואי להתמודד עם סבך הגישות השונות בנויה על הנכונות והרצון לדלות מכמה מסורות ולהתיישב לצד מגוון שולחנות, ומן הרצון לגרוף הון ועושר רוחניים ופרשניים - 'אלו ואלו דברי א-לוהים חיים'.
עולם הפרשנות והאגדה אינו חד ממדי או הומוגני. לנגד עיניהם של בעלי האגדה עומדות מספר משימות שונות. לכן חשוב מאוד לעמוד על מגמת העוסקים במלאכת קודש זו.
חשוב להבחין בין שלוש מטרות מרכזיות ושונות. האחת פרשנית - ביאור מילים, ביטויים ופסוקים, ועיצוב פניה של העלילה המרכזית ושל אישי התנ"ך, השנייה - החדרת מסכת ערכית, מוסרית והלכתית מפורטת הנוגעת לאורחות חיים, למבנה אישיות ולסדרי עדיפויות רוחניים. השלישית - עיצוב הקלסתר של פני כנסת ישראל, אופייה וייחודה, עם דגש חזק על 'אתה אחד ושמך אחד ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ'
חשוב שנדע להבחין בין קודש לקודש. חשוב שנדע להבחין בין המטרות הללו. כשנפנים שקיימות מגמות שונות נשכיל להבין את הצורך באימוץ גישות שונות ובהכרה בחשיבות גישה רב-ממדית.' (שם - מעובד)
* * *
'הרבה פרשנויות הנראות רחוקות מהפשט ושניתן לטעון כלפיהן בלשון חז"ל - 'עד מתי אתה מעקם עלינו את המקרא?', אינן רחוקות ממטרתן ולא החמיצו את הגדרת ייעודן. זאת, כיוון שמטרתן לא היתה פרשנית גרידא אלא חינוכית.
פרשנויות אלו בחרו באמירה רחוקה מהפשט המילולי כיוון שנועדו להחדיר יראת שמים ותוכחות מוסר ולא לפרש את תוכנם וכיוונם של פשט הפסוקים.
אם נכיר ונפנים שהשאלות השנויות במחלוקת והמעוררות טינה ומריבה הן מחלוקות לשם שמים, הסובבות סביב חילוקי דעות ענייניים הנמצאים אתנו משכבר הימים, ושאין בהן משום קטטה אישית או מריבה חברתית, נוכל ביתר קלות לגשר על הפערים.
המחלוקות אכן נוגעות לדברים שברומו של עולם. שורשן בקודש ויסודן ברצון של כולנו להגדיל תורה ולהאהיב שם שמים. נתעשר ונתבשם כולנו אם כל צד ישכיל להבין שיש לו להכניס לבית מדרשו גם מדברי התורה שעוצבו בבית מדרש אחר.' (שם - מעובד)
* * *
'ומפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותן?
מפני שנוחין ועלובין היו,
ושונין דבריהן ודברי בית שמאי.
ולא עוד אלא שמקדימין דברי בית שמאי לדבריהן'
(עירובין יג:)
המאמר יתפרסם השבת בעלון ”שבת בשבתו“