חדשות כיפה

פרשת תרומה: שניים כרובים

שני הכרובים שעל הכפורת מסמלים שני מיני מנהיגים: מלך שממונה על המשפטים שבין אדם לחברו, וכהן גדול שממונה על ההדרכה הרוחנית במצוות שבין אדם למקום. הערות אחדות של המלבי"ם על מנהיגים והנהגה

צילום: shutterstock

(יז) וְעָשִׂיתָ כַפֹּרֶת זָהָב טָהוֹר אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכָּהּ וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבָּהּ: (יח) וְעָשִׂיתָ שְׁנַיִם כְּרֻבִים זָהָב מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אֹתָם מִשְּׁנֵי קְצוֹת הַכַּפֹּרֶת: (יט) וַעֲשֵׂה כְּרוּב אֶחָד מִקָּצָה מִזֶּה וּכְרוּב אֶחָד מִקָּצָה מִזֶּה מִן הַכַּפֹּרֶת תַּעֲשׂוּ אֶת הַכְּרֻבִים עַל שְׁנֵי קְצוֹתָיו: (כ) וְהָיוּ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה סֹכְכִים בְּכַנְפֵיהֶם עַל הַכַּפֹּרֶת וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו אֶל הַכַּפֹּרֶת יִהְיוּ פְּנֵי הַכְּרֻבִים: (פרק כה)

בנוסף לפרשנות פסוקי הפרשה העוסקים במשכן ובכליו כתב המלבי"ם באריכות על רמזי המשכן. מבין כל הרמזים שהציע המלבי"ם למשכן ולכליו נעיין בחלק מדבריו בעניין הכרובים; כך כתב:

"לימד דעת את העם בענין ההנהגה, כי באשר בשני הלוחות שבארון בלוח אחד היו כתובים חמש מצוות שבין אדם למקום, ועל לוח השני היה כתוב חמש מצוות שבין אדם לחברו, והיו בישראל שני מיני מנהיגים, המלך ושריו שהיו ממונים מה' לעשות משפט ולבער כל עושי רשעה בין אדם לחברו, והכהן גדול ומורי הדת היו ממונים ללמד את העם ולהשגיח על עבודת האלהים ומצוות שבין אדם למקום, ונגדם עמדו שני הכרובים אחד הסוכך בכנפיו על צד האחד של הארון שבו הלוח המזהיר על מצוות שבין אדם לחברו, והשני הסוכך בכנפיו על צד השני של הארון שבו הלוח המזהיר על מצוות שבין אדם למקום, ועל כן עמדו שניהם על הכפורת הסוכך על הלוחות בכלל".

שני הכרובים שעל הכפורת מסמלים שני מיני מנהיגים שהיו בישראל: המלך ושריו שממונים על המשפטים שבין אדם לחברו, והכהן הגדול ומורי הדת שממונים על ההדרכה הרוחנית של העם בעבודת ה' ובמצוות שבין אדם למקום. שני הכרובים נמצאים משני קצות הכפורת באופן שכל אחד סוכך בכנפיו על צד אחר של הארון. בתוך הארון היו לוחות הברית, שעל הלוח האחד שלהם כתובות מצוות שבין אדם למקום, ועל הלוח השני כתובות מצוות שבין אדם לחברו.

נמצא שכרוב אחד סוכך בכנפיו על מצוות שבין אדם למקום, והכרוב השני סוכך בכנפיו על מצוות שבין אדם לחברו. הכרוב שסוכך בכנפיו על מצוות שבין אדם למקום מסמל את הנהגתו של הכהן הגדול ומורי הדת, והכרוב השני שסוכך בכנפיו על מצוות שבין אדם לחברו מסמל את הנהגתו של המלך ושריו.   

התורה מתארת שהכרובים צריכים לפרושׂ כנפים למעלה ושיהיו סוככים בכנפיהם על הכפורת, והמלבי"ם ממשיך ומבאר גם את משמעותה של פרישׂה זו:

"והיה צריך ששני הכרובים יפרשו כנפים למעלה שיעשו הכל לשם שמיים ויתנשאו על כל עניני החומר ותאוותיו, ושיהיו סוככים על הכפורת ומגינים על מצות ה' איש כפי עבודתו".

פרישת הכנפים למעלה מסמלת את הצורך שכל מעשיהם של המנהיגים יהיו לשם שמיים, ושיתעלו מעל כל עניני החומר. הסיכוך על הכפורת מסמל את ההגנה שצריכים המנהיגים להגן על מצוות ה', כל מנהיג על פי תחום הנהגתו.

דבר נוסף שצריך להקפיד עליו בענין הכרובים הוא שיהיו פניהם איש אל אחיו; את משמעות הדבר ביאר המלבי"ם כך:  

"וציוה שיהיו פניהם איש אל אחיו שהמלך והכהן גדול יהיו עוזרים זה לזה, לא כמו שהיה בימי מלכי בית שני הרשעים שהיו משפילים כבוד הכהונה... ולא ככהנים הרשעים שהפיחו מרד והרימו יד בכבוד המלכות, רק יהיו פניהם איש אל אחיו וכמו שכתוב (זכריה ו, יג) "ועצת שלום תהיה בין שניהם"".

בתקופות שונות בהיסטוריה שרר עימות בין שני המנהיגים. פניהם של הכרובים המופנים איש אל אחיו מסמלים שהמצב הרצוי הוא עזרה הדדית בין שני המנהיגים.

בנוסף על כך שפני הכרובים צריכים להיות איש אל אחיו, צריך שיהיו פניהם גם אל הכפורת. כך כתב המלבי"ם במשמעות פרט זה: "וכן יהיו פניהם, רוצה לומר מגמת פניהם, אל הכפורת לחזק עמוד הדת ויראת אלהים ולשום משפט וצדקה בארץ".

פני הכרובים פונים אל הכפורת המכסה את שני לוחות הברית. עובדה זו מסמלת לדעת המלבי"ם את ייעודם הכפול של מנהיגי ישראל: "לחזק עמוד הדת ויראת אלהים ולשום משפט וצדקה בארץ", כלומר לדאוג גם לתחום שבין אדם למקום וגם לתחום שבין אדם לחברו. נמצא אפוא שבמסגרת רמזי המשכן הציג המלבי"ם את עמדתו בעניין ההנהגה הרצויה.

06.02.2019

1. אם הכפורת מלשון נקבה מדוע נאמר בזכר משני קצותיו (משה אהרון עו"ד)

דווח על תגובה לא ראויה
06.02.2019

2. אגדת הכפורת והכרובים (משה אהרון עו"ד)

בס"ד.

את העדות אשר אתן אליך.
וכי למה קרא שמה של התורה :"עדות" אלא שכיוון ורמז גם על סופה
שלימות המשיח היא מוסיפה ומעידה לא רק על הברית שבין בני ישראל לקב"ה.
אלא היא גם מוסיפה ומעידה בו בקב"ה שלכתחילה כל כולה של התורה .
תכליתה וייעודה לא היה בעבורו של הקב"ה ובשום צורה שהיא.
אלא כל כולה אך בעבורם של בני ישראל תחילה
ולבסוף בעבור כלל בני האדם.
שחלילה הקב"ה אינו נצרך לכלום וכלל אינו נצרך להם גם לבני האדם
ובשום צורה ואופן שהוא.
ומה שהתפתח אחר כך [הפולחן]
נבע אך מצורכיהם הקמאיים של בני האדם.
לפיכך ציווה שהתורה תהא בארון שהוא חמוש דווקא בכפורת וכרובים.
כפורת על מנת שתכפור בזהב לחצוץ רעיונית בינה של התורה ובין השמיים.
משל מהארון לא עולה דבר לשמיים. שכל ה"זהב" שבתורה
נותר אך בתחומה של הארץ ובעבור הארץ.
ועוד, על מנת להמחיש יותר את הדברים.
ציווה שמעל הכפורת בקצותיה יעמדו שני כרובים ופניהם איש אל אחיו אשר ידגימו את האמור.
דהיינו שפניהם אך איש אל אחיו ולא שפניהם כלפי מעלה.[שכל התורה כולה ואהבת לרעך כמוך]
אם לא די בכך ציווה אף שכנפיהם של הכרובים המסמלים את הפוטנציאל של תעופה למעלה - לשמים.
יהיו אך במשימה שונה ואחרת והפוכה : סוככים דווקא על הכפורת.
ודווקא בפעולה ההפוכה לנסיקתם למעלה לשמיים.
שכאמור הכל יישאר ויהא אך נחלת הארץ ובעבור הארץ
ובעבורם של בני האדם.
הנה כי כן,לא ייפלא שרק בהכרה מלאה זו של תכלית התורה וסמליהם של הכפורת והכרובים.
ניתן להגיע בכלל לקרבה לה' ולקשר עימו
שנאמר :

וְנוֹעַדְתִּי לְךָ, שָׁם, וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים, אֲשֶׁר עַל-אֲרוֹן הָעֵדֻתאֵת כָּל-אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אוֹתְךָ, אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. {פ}
נכתב על ידי Moshe.Aharon , 6/2/2019 20:

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

הרב שלמה אבינר צילום: פלאש 90

חיבוט ערבה על האישה? הרב אבינר בשות סמס

קרא עוד