סגור

פרשת תולדות: וַיִּקְרָא לָהֶן שֵׁמוֹת כַּשֵּׁמֹת אֲשֶׁר קָרָא לָהֶן אָבִיו

אברהם רצה לחנך את בני דורו לדעת את ה' לבדו ולהתרחק מעבודת האלילים. הוא חשב על "תחבולה נפלאה" כדי להשיג את מבוקשו. מה היתה התחבולה? הרב יעקב צבי מקלנבורג בפירושו "הכתב והקבלה" מסביר

הרב כרמיאל כהן
ג בכסלו התשפא
,
19 בנובמבר, 2020 13:49
פרשת השבוע

פרשת השבועצילום: pixabay

(טו) וְכָל הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו סִתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים וַיְמַלְאוּם עָפָר: (טז) וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ אֶל יִצְחָק לֵךְ מֵעִמָּנוּ כִּי עָצַמְתָּ מִמֶּנּוּ מְאֹד: (יז) וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם יִצְחָק וַיִּחַן בְּנַחַל גְּרָר וַיֵּשֶׁב שָׁם: (יח) וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת בְּאֵרֹת הַמַּיִם אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו וַיְסַתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וַיִּקְרָא לָהֶן שֵׁמוֹת כַּשֵּׁמֹת אֲשֶׁר קָרָא לָהֶן אָבִיו: (פרק כו)

נושא קריאת השמות לבארות הוא נושא קצת תמוה. אברהם קרא לבארות בשמות. הפלשתים סתמו את הבארות אחרי מות אברהם. יצחק שב וחופר את הבארות וקורא להם באותם השמות שקרא להם אביו. מה רצתה התורה לומר בסיפור הזה?, ובלשונו של רבי יעקב צבי מקלנבורג בפירושו "הכתב והקבלה" (המאות הי"ח-הי"ט): "מה אהדר קרא לאשמעינן בהם? מה לנו בשמות שהיה להן תחלה, ומה היה ההפסד בבטולן, ומה התועלת שהתאמץ יצחק להחזיר שמם הראשון עליהן?".

יש פרשנים שראו בסיפור הזה סיפור של מאבק על קרקעות ובארות. יצחק קורא לבארות באותם השמות "כדי שלא יוכל אדם לערער עליהן" (רשב"ם), "שאם היה משנה שמם יאמרו לו אחרים הם, ולא של אביך היו" (ר"י בכור שור).

לעומתם יש שראו בסיפור הזה עניין סמלי; כך כתב רבינו בחיי:

"ויש שפירש כי הבארות הללו רמז לגרים שנתגיירו בימי אברהם, כי הם קלים לקבלת האמונה כמו הבארות שהם קלים לקבלת המים, ופתיחת הלב הסתום באמונה יכנה הכתוב חפירה, ולכך יאמר מצד הקנאה "סתמום פלשתים", כלומר סתמו את לבם והחזירום לסורם, וזהו: "וימלאום עפר", כי תחת שמלאם אברהם חכמה ודעת את ה' באמונת היחוד, מלאום פלשתים אמונתם הרעה... ואחר כך נתגבר עליהם יצחק והחזירן למוטב..."

לא מאבק על בארות יש כאן אלא מאבק אמוני. הבארות הם משל לגרים שגייר אברהם, ופלשתים החזירום לסורם, ויצחק שב והחזירם למוטב.

גם "הכתב והקבלה" הבין שמדובר כאן על מאבק אמוני אך לדעתו המאבק נעשה באמצעות בארות מים ממשיים. נעיין בדבריו:

"ויתכן דקריאת שמות לבארות היתה דומה לשאר קריאת שמות שהיו לזכרון חסדי ה' ופעולותיו, כענין "ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה" (בראשית כב, יד), "ויקרא את שם המקום ההוא בית אל" (שם כח, יט), "ויקרא שמו ה' נסי" (שמות יז, טו), "על כן קרא לבאר באר לחי רואי" (בראשית טז, יד), ככה עשה אברהם בבארות אשר חפר, שקרא את שמם בשם ה'. ולפי שהיתה מדתו של אברהם להשתדל בכל מאמצי כחו להשיב רבים מעוון ללמדם דעת את ה' ולהורות להם שאין ממשות באלילים שהיו מוטעים לעבדם, וכדי להמציא מציאות רוחני למכחישי אל, המציא תחבולה נפלאה להכניס על ידה את המוטעים אל תחת כנפי השכינה, כל באר אשר קרא אותה בשם אשר יורה על אמיתת מציאות ה'... 'ה' אל עולם', או 'ה' אלהי צבאות'. בזה הרגיל בפי הבריות הבאים לשאוב מים מבארו, באמרם נלכה נא לשאוב מים מבאר הנקרא כך, שנתעוררו על דעתם המשובשת ויתנו לבם אל השגה אמיתית, ההויה ברוך הוא לבדו הוא אלהי עולם ותחת ממשלתו לבד יתנהג העולם... ככה עשה אברהם בכל באר ובאר אשר חפר, לפי שבארות מים הם צרכי רבים וכל המון עם הורגלו בזה לדעת ידיעות אמתיות ולהכיר את אל העליון יתעלה..." 

אברהם רצה לחנך את בני דורו לדעת את ה' לבדו ולהתרחק מעבודת האלילים. הוא חשב על "תחבולה נפלאה" כדי להשיג את מבוקשו. מכיוון שבארות מים הם צורך לרבים הוא חשב "לנצל" את הבארות לצורך חינוך האנשים. אברהם חפר בארות מים וקרא להם שמות שמלמדים על אמיתת מציאות ה'. כאשר אנשים דיברו ביניהם הם הזכירו את שמות הבארות ובעקבות זאת "נתעוררו על דעתם המשובשת ויתנו לבם אל השגה אמיתית, ההויה ברוך הוא לבדו הוא אלהי עולם ותחת ממשלתו לבד יתנהג העולם".

הפלשתים הבינו את התחבולה של אברהם ולא אהבו אותה, אבל לא עשו דבר עד מות אברהם:

"והודיע הכתוב שבעודנו חי והיה נשיא אלהים בתוכם היה מוראו על אנשי הארץ הניחו את הבארות והיה שמותן עליהן. אמנם אחרי מותו חזרו לגלוליהם, וכדי לבטל מפי הבריות שמות הבארות האלה, לפי שהיו כולם מורים הפך דעתם המשובשת, לכן סתמו הבארות, ובהתבטל הבאר נתבטל שמותן". 

התחבולה של אברהם הצליחה, שמות הבארות השפיעו על אמונתם של הבריות, לכל הפחות עד שאברהם מת. סתימת הבארות אחר מות אברהם נעשתה כדי "לבטל מפי הבריות שמות הבארות האלה". 

כעת מתברר היטב מעשהו של יצחק: "וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת בְּאֵרֹת הַמַּיִם אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו... וַיִּקְרָא לָהֶן שֵׁמוֹת כַּשֵּׁמֹת אֲשֶׁר קָרָא לָהֶן אָבִיו". 

"ובא הכתוב להודיע כי יצחק אחז במעשי אברהם אביו והתאמץ לחפור אותן הבארות ולהחזיר שמותן עליהן כדי להחזיר עטרת אמונה אמתית למקומה".

ההתאמצות של יצחק לחפור את הבארות היתה בעיקר כדי להחזיר את השמות "כדי להחזיר עטרת אמונה אמתית למקומה". 

"הכתב והקבלה" מעיד שהוא מצא סיוע לדבריו בספר הזוהר (שהוא מכנה אותו בעוד מאות מקומות "מכדרשב"י" (=מכילתא דרשב"י?)): 

"ומצאתי במכדרשב"י בתוספות חלק ג דף ש"ב ב' שכתב: כיון דמליוה פלשתים עפרא (=כיון שמילאו פלשתים עפר), דאהדרו בני עלמא לעבודה זרה והוה עלמא שמם דלית דידע לקב"ה (=שהחזירו בני העולם לעבודה זרה והיה העולם שמם שאין שידע לקב"ה). כיון דאתא יצחק, מה כתיב? (=כיון שבא יצחק, מה כתוב?) "וַיָּשָׁב יצחק ויחפור וגו'" – מאי "וישב"? אלא דאתיב עלמא לתיקוניה ואוליף לון לבני עלמא דידעין ליה לקב"ה... (=מה פירוש "וישב"? אלא שהשיב את העולם לתיקונו ולימד את בני העולם שידעו את ה')". 

אכן גם על פי ספר הזוהר חפירת הבארות וסתימתם הם עדות למאבק אמוני שהיה בימי האבות. יצחק הולך בדרכו של אברהם ושב וחופר את הבארות וקורא להם באותם השמות "כדי להחזיר עטרת אמונה אמיתית למקומה".

19.11.2020

1. שמות הבארות - מורשת של חיים (משה אהרון )

בס"ד.
שימו לב
עבדי אברהם הם שחפרו את הבארות .
ואברהם רק קרא להן לבארות בשמות.
כלומר גולת הכותרת לא הייתה הבאר עצמה
אלא שמה..
והנה כשיצחק מבקש לשחזר את הבארות .
הוא אישית חופר לפנות את העפר כלומר עשה עבודת העבדים.
והוא וודאי לא יוותר על החלק הייחודי של אביו בבארות - מתן השמות .
השמות שנתן אביב הם אורות מאירים של חיים
שמיים הם חיים
וכל באר על פי שמה מסמלת היא ומאירה
פרק אחר של חיים

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

הכנרת צילום: משה שי, פלאש 90

מפלס הכנרת בעלייה נוספת אחרי הגשמים

קרא עוד