פרשת שמות: כי טוב הוא

על פי הרלב"ג, ההכנה הראויה למשה - מושיען של ישראל והגדול שבנביאים, הייתה צריכה להיעשות דווקא בביתו של פרעה. על החינוך שהצליח

הרב כרמיאל כהן 07/01/21 12:08 כג בטבת התשפא

צילום: שאטרסטוק
צילום: שאטרסטוק

דורות של גֵּרוּת ושעבוד עברו על ישראל במצרים עד שהגיעה עת פקודתם. בן נולד לעמרם ויוכבד בני לוי שעתיד להושיע את ישראל. הורתו ולידתו של אותו בן בקדושה, אך גידולו וחינוכו בבית מלך מצרים. בתו של אותו מלך מצרים אשר גזר על הריגתו בכלל אחָיו תינוקות ישראל, היא שהיתה לאמו החורגת של מושיען של ישראל.

כתב הרלב"ג (מהדורת מעליות, עמ' 18):

"התועלת השני הוא בדעות, והוא להודיע עוצם השגחת ה' יתעלה במושגחים ממנו, שהוא סיבב שתמצאהו בת פרעה ותחמול עליו להצילו, והיה זה סיבה אל שגדל בבית פרעה והתחכם שם עם חכמי מצרים, והיה זה כלי לו אל שהשיג חכמת הנמצאות (=פיסיקה ומטפיסיקה) והיה נביא; וזה כי דעות חכמי מצרים, ואם היו (=ואף על פי שהיו) משובשות, הנה העירוהו למצוא האמת. ועוד, כי מפני זה היתה לו נפש גבוהה, כי לא גדל בשפלות ובעבדות כמו הענין בשאר אחיו, והיה מפני זה יותר מוכן להיות מתגבר כנגד פרעה להוציא ישראל מארצו. הנה הרע שחשב פרעה לעשות כדי שלא יִמָּצֵא שׁם בן לישראל מושיע אותם, שׂמהו ה' יתעלה כלי אל הַמְצָאָתוֹ".

הכנה ראויה למושיען של ישראל ולגדול שבנביאים, היתה צריכה להעשות דווקא בביתו של פרעה.

דעות חכמי מצרים המשובשות הדריכו את משה להשגת חכמת הנמצאות, שהיא תנאי - על פי השקפתו של הרלב"ג - לנבואה; וחינוכו מנוער בבית המלך יצר למשה נפש גבוהה הראויה למושיע – "הנה הרע שחשב פרעה לעשות כדי שלא יִמָּצֵא שׁם בן לישראל מושיע אותם, שׂמהו ה' יתעלה כלי אל הַמְצָאָתוֹ".

שלושת המעשים הראשונים של משה בימי נעוריו המתוארים בכתוב מלמדים שהחינוך הצליח.

המעשה הראשון:

"ויהי בימים ההם ויגדל משה ויצא אל אחיו וירא בסבלתם וירא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו. ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את המצרי ויטמנהו בחול (ב, יא-יב)".

וכתב הרלב"ג (מהדורת מעליות, עמ' 19):

"התועלת הרביעי הוא במידות, והוא שראוי לאדם שישגיח בבני עמו ויריב ריבם במה

שנעשה להם מהחמס. הלא תראה כי משה רבינו, לחוזק רצונו לריב ריב בן ישראל, כשראה החמס שהיה המצרי עושה - קם עליו והכהו נפש, ושׂם נפשו בזה בסכנה עצומה עד שהוכרח לברוח".

המעשה השני:

"ויצא ביום השני והנה שני אנשים עברים נצים ויאמר לרשע למה תכה רעך (ב, יג)".

וכתב הרלב"ג (מהדורת מעליות, עמ' 19):

התועלת החמישי הוא במידות, והוא שראוי לאדם, כשיראה המחלוקת בין אנשים, שישתדל להסיר המחלוקת והמריבה מביניהם, כדי שלא יזיקו קצתם לקצת, וכל שכן כשיהיו אלו האנשים מבני עמו. הלא תראה כי משה רבינו עליו השלום כשראה שני עברים נִצִּים, השתדל להוכיחם להסיר המחלוקת והמריבה מביניהם.

המעשה השלישי הוא לאחר בריחתו של משה מחרב פרעה, ובהיותו גֵּר בארץ לא לו:

"ולכהן מדין שבע בנות ותבאנה ותדלנה ותמלאנה את הרהטים להשקות צאן אביהן. ויבאו הרֹעים ויגרשום ויקם משה ויושען וישק את צאנם (ב, טז-יז)".

וכתב הרלב"ג (מהדורת מעליות, עמ' 21):

"התועלת התשיעי הוא במידות, והוא שראוי לאדם שיתעורר לעזור לחלושים ולהצילם מיד עושקיהם, כי אין להם מעצמם כח על זה; ובזה האופן יִשְׁלַם היושר והטוב בקיבוץ המדיני, ויגיע מקצתם לקצת העזר הצריך. ולזאת הסיבה תמצא שהתעורר משה רבינו עליו השלום להושיע בנות יתרו מיד הרועים ולהשקות צאנם; והתעורר גם כן להציל העברי מיד מכהו לזאת הסיבה בעינה".

אלו הן התכונות הראויות למושיען של ישראל. דאגה בלתי מתפשרת לבני עמו במקום הראוי, ומאידך רדיפת שלום במקום הראוי. ולא רק לבני עמו דואג משה אלא גם לבנות כהן מדין. תכונות אלו כה מושרשות בנפשו של משה, שאף בהיותו גֵּר נמלט הוא אינו יכול שלא להחלץ לעזרתן של בנות יתרו.

תכונות אלו נחוצות למשה לא רק בתפקידו להושיע את ישראל ולהנהיגם אלא אף בנביאותו. כך כתב הרלב"ג (מהדורת מעליות, עמ' 20):

"התועלת השביעי הוא במידות, והוא שראוי לַשָּלֵם שיתפעל מהחמסים כשיֵעָשׂוּ לאי-זה שיהיה וישתדל בהסרתם. ולזה הודיענו בזה הסיפור חוזק הִפָּעֲלות משה מהחמסים ועוצם התגברותו על הסרתם ואבּירות ליבו; עם שאלו התכונות ראוי שתהיינה לנביא".

נביא הבא בשליחותו של הקב"ה להוכיח את העם צריך להיות אמיץ לב, שאין עליו מורא בשר ודם.

תכונות שכליות ותכונות מידותיות אלו רכש משה בבית פרעה, והיה למושיעם של ישראל ולאבי הנביאים.

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר