לבחור איך לראות

ישנה מילה שהשורש שלה מופיע פעמים רבות בסיפורם של חטא המרגלים (במדבר יג): "שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל... אֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר שָׁלַח מֹשֶׁה לָתוּר אֶת הָאָרֶץ... וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה לָתוּר אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן... וַיַּעֲלוּ וַיָּתֻרוּ אֶת הָאָרֶץ מִמִּדְבַּר צִן עַד רְחֹב לְבֹא חֲמָת... וַיָּשֻׁבוּ מִתּוּר הָאָרֶץ מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם".

ניתן לראות באופן מובהק שמילת המפתח בפרשיית המרגלים היא "לתור", שפירושו לחפש ולרגל. תייר זה אחד שבא להסתכל על מקום מנקודת מבט חיצונית.

הלב והעיניים מרגלים לגוף

מעניין לראות, שאף שמילה זאת היא לא מצויה הרבה בתורה, בסוף הפרשת מופיע בפרשיית ציצית, גם את הפועל של המילה "לתור" (במדבר טו, לט): "וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם, וְלֹא תָתֻרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם".

רש"י שם לב למיוחדות המילה וכך כותב: "ולא תתורו אחרי לבבכם - כמו (לעיל יג כה) "מתור הארץ". הלב והעינים הם מרגלים לגוף ומסרסרים לו את העבירות, העין רואה והלב חומד והגוף עושה את העבירות".

שאלות על דברי רש"י

אם מתבוננים בפירושו של רש"י עולות שתי שאלות:

א. מדוע התורה משתמשת בלשון "לא תתורו" (מלשון ריגול), אותו לשון שהובא לעניין חטא המרגלים? מה רש"י רוצה לומר לנו בכך שמזכיר כאן את חטא המרגלים, בקשר בין ציצית לבין ריגול הארץ?

ב. מדוע רש"י כותב: "העין רואה והלב חומד, והגוף עושה מעשה עבירה", הרי בפסוקי התורה כתוב: "אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם", קודם כל את הלב ואח"כ את העין?

הבחירה בלב לראות רע

ונראה להסביר, שהפגם של חטא המרגלים היה שהייתה להם עין רעה. יהושע וכלב גם ראו את מה ששאר המרגלים ראו, א"כ מדוע סיפרו דברים אחרים והפגינו אמונה מוחלטת שיהיה טוב?

התשובה לכך היא מפני שהייתה להם עין טובה על המציאות, הייתה להם אמונה חזקה וחיובית שאם ה' מביא אותם לארץ, זאת הארץ הטובה ביותר. לעומתם, שאר המרגלים, ראו את ארץ ישראל בעין רעה, ולכן בכל מקום שהגיעו חיפשו את הגנות של המקום, כפי שמובא בדברי רש"י (במדבר יג, לב) על פי חז"ל: "ארץ אוכלת יושביה - בכל מקום שעברנו מצאנום קוברי מתים. והקב"ה עשה לטובה כדי לטרדם באבלם ולא יתנו לב לאלו".

למרגלים הייתה הסתכלות שלילית ראשונית, ולכן הם אמרו דברים שליליים ועל אף גדולתם הגיעו לחטא של הוצאת דיבת הארץ. המרגלים חטאו בכך שנתנו ללב שלהם להחליט שיראו דברים שלילים. וכפי שרש"י כותב לנו (במדבר יג, כו): "וילכו ויבואו - מהו וילכו, להקיש הליכתן לביאתן, מה ביאתן בעצה רעה, אף הליכתן בעצה רעה".

הבחירה בלב לראות טוב

אף בציצית כתוב "וְלֹא תָתֻרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם", קודם כל הלב ואח"כ העין. משום שהלב קודם לעין. הלב נותן לעין את האפשרות לראות את מה שהוא רוצה, אח"כ העין רואה, ואז הדברים חוזרים אל הלב משפיעים עליו, ובסוף הגוף עושה את העבירה או המצווה.

כאשר לובשים ציצית ישנו ציווי לראות: "וּרְאִיתֶם אֹתוֹ". הציווי הוא לבחור להסתכל בעין טובה. כאשר מסתכלים על הדברים החיוביים וממילא לא נופלים בחטאים שונים.

התיקון לחטא המרגלים טמון בציצית

זו כנראה הסיבה שהציצית היא התיקון של חטא המרגלים. למרגלים הייתה עין רעה על הארץ ולכן ראו דברים רעים, ובציצית לעומת זאת אנו מסתכלים עליה מתוך רצון לזכור את ה', ובכך מפתחים עין הטובה.

 ולסיום

שנזכה בעז"ה לרצות לראות בליבנו רק דברים טובים, וממילא לפתח עיניים טובות וקדושות, ומתוך כך נראה רק דברים טובים, וממילא מעשינו יהיו ישרים וטובים, ויושפע עלינו שפע טוב מאיתו יתברך.