פרשת עקב: "הֲתִשְׁכַּח אִשָּׁה עוּלָהּ"?

הנביא ישעיהו מתייחס לאפשרות של שכחת עולל בידי אמו כמציאות קיימת אך נדירה. יעל לוין מעיינת בהיבטים אקטואליים של הכתובים הרלוונטיים, ומעלה הצעה להסתייע במילים "הֲתִשְׁכַּח אִשָּׁה עוּלָהּ" למניעת תופעת שכחת ילדים ברכב

חדשות כיפה ד"ר יעל לוין 22/08/19 12:46 כא באב התשעט

פרשת עקב: "הֲתִשְׁכַּח אִשָּׁה עוּלָהּ"?
צילום: shutterstock

הפטרת פרשת עקב, השנייה מבין שבע הפטרות הנחמה הנקראות מהשבת שלאחר תשעה באב ואילך, פותחת בתיאור ציון הטוענת שה' שכח ועזב אותה: "וַתֹּאמֶר צִיּוֹן עֲזָבַנִי ה' וַה' שְׁכֵחָנִי. הֲתִשְׁכַּח אִשָּׁה עוּלָהּ מֵרַחֵם בֶּן בִּטְנָהּ גַּם אֵלֶּה תִשְׁכַּחְנָה וְאָנֹכִי לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ. הֵן עַל כַּפַּיִם חַקֹּתִיךְ חוֹמֹתַיִךְ נֶגְדִּי תָּמִיד" (ישעיהו מט, יד-טז). תשובתו של הקב"ה היא שאמנם על פי רוב אישה אינה שוכחת את בן בטנה מלרחם עליו, אולם קיימת הכרה במציאות שלפיה אישה אמנם עלולה לשכוח את עוללה. לעומת זאת הקב"ה לא ישכח את ישראל מכיוון שהוא חקק אותם על כפיו וכן חומות העיר ירושלים הן תמיד לנגד עיניו.

ההידרשות בדברי הנביא ישעיהו לשכחת פרי בטן מעוררת הד מצמרר למדי לתופעה שהתוודענו אליה בשנים האחרונות של שכחת ילדים ברכב, הקיימת אף במדינת ישראל. בהתאם לנתונים שפורסמו בראשית חודש אוגוסט תשע"ט (2019), שלושים ואחד מהמקרים של שכחת ילדים ברכב בעשור האחרון במדינת ישראל הסתיימו במוות (הארץ, 4 באוגוסט 2019, עמ' 7).

"הֲתִשְׁכַּח אִשָּׁה עוּלָהּ" - פרשנויות

נעיין עתה באפשרויות פרשנויות הטמונות בכתובים הנזכרים בספר ישעיהו על רקע הנושא האקטואלי של שכחת ילדים ברכב.

בפתח הקטע ציון טוענת שה' עזבה ושכחה. מצוי כאן דימוי הן של אישה ואדונה והן של אישה שנעזבה בידי בעלה. לעומת זאת, תשובתו של הקב"ה מתייחסת לדימוי של אם והעולל שלה. בתחילה מובאת השאלה הרטורית "הֲתִשְׁכַּח אִשָּׁה עוּלָהּ מֵרַחֵם בֶּן בִּטְנָהּ", ושיעור הדברים הוא שאישה אינה שוכחת את פרי בטנה, מלרחם עליו. ממילים אלה משתמע שאין בנמצא מציאות קיומית של אישה השוכחת את תינוקה, ואולם לאחר מכן מועלית האפשרות שנשים כלשהן עלולות אמנם לשכוח את עולליהן: "גַּם אֵלֶּה תִשְׁכַּחְנָה". והנה, גם אם יש בנמצא נשים השוכחות את ילדיהן, הקב"ה נמנה בצורה מוחלטת עם הקטגוריה של מי שאינו שוכח את בניו: "וְאָנֹכִי לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ". כתוב זה מעורר אף הד למילים "אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי" (תהילים קלז, ה; ועיינו עוד סדר אליהו רבה, יז, מהדורת איש שלום, עמ' 85; מדרש תהילים, קכא, ג, מהדורת בובר, עמ' 505–507). יש להוסיף כי הבנה אחרת של התיבות "גַּם אֵלֶּה תִשְׁכַּחְנָה" מצויה לדוגמה בבבלי (ברכות לב ע"ב ומקבילות) ולפיה הן מתייחסות לקב"ה שאמנם שוכח את חטא העגל וזוכר את מעשה סיני.

הנביא ישעיהו מוסיף לציין כי הקב"ה חקק כביכול את ציון על כפות ידיו, וכן חומות העיר הינן לנגדו תמיד. אפשר אף להזכיר כי ישעיהו הנביא נבחר לשליחותו עוד מבטן אמו, וכבר אז עלתה במחשבתו של הקב"ה לקרוא לו בשמו המורה על משימתו לנבא נבואות נחמה וישועה, כמו שנזכר בראש הפרק שאנו דנים בו: "שִׁמְעוּ אִיִּים אֵלַי וְהַקְשִׁיבוּ לְאֻמִּים מֵרָחוֹק ה' מִבֶּטֶן קְרָאָנִי מִמְּעֵי אִמִּי הִזְכִּיר שְׁמִי. וַיָּשֶׂם פִּי כְּחֶרֶב חַדָּה בְּצֵל יָדוֹ הֶחְבִּיאָנִי וַיְשִׂימֵנִי לְחֵץ בָּרוּר בְּאַשְׁפָּתוֹ הִסְתִּירָנִי... וּנְתַתִּיךָ לְאוֹר גּוֹיִם לִהְיוֹת יְשׁוּעָתִי עַד קְצֵה הָאָרֶץ" (ישעיהו מט, א-ב, ו. ועיינו רש"י על אתר). לכן כמדומה כי על רקע הועדתו של הנביא לתפקידו עוד במעי אמו, אין ראוי ממנו לנבא על עניין שכחת עולל, ולא בכדי הוא שזכה לנבא נבואה זו.

יצוין כי בבבלי (תענית ד ע"א ומקבילות) מוזכר שכנסת ישראל ביקשה מה': "שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ" (שיר השירים ח, ו). "א"ל [=אמר לה] הקב"ה בתי את שואלת דבר שפעמים נראה ופעמים אינו נראה אבל אני אעשה לך דבר שנראה לעולם שנאמר 'הן על כפים חקותיך'". אם עם ישראל נמצא באורח תמידי בתודעתו של הקב"ה, הורה השוכח את עוללו הסיח את דעתם ממנו, והוא אינו בתודעתו.

אבן עזרא כותב בביאורו לישעיהו כי הקב"ה נטע בטבען של כל הנשים לרחם על ילדיהן: "שם בתולדת כל הנקבות לרחם על ילדיהן", ואולם ישנן "נשים אכזריות שתשכחנה בניהן" (אבן עזרא, מקראות גדולות הכתר, ישעיהו, רמת-גן 1996, מט, טו, עמ' 319). והנה, בהקשר לתופעת שכחת ילדים ברכב צריך לומר שהיא מתרחשת בקרב הורים נורמטיביים לחלוטין, ובאשר למקרה שאירע בביתר עילית בחודש יולי תשע"ט (2019) של תינוק שנפטר אחרי שנשכח במשך שעות אחדות ברכב, סופר שבאותו הבוקר הזהירה האם ששכחה את תינוקה הורים אחרים שלא לשכוח את ילדיהם (אברי גלעד וטלי מץ בתוכנית "העולם הבוקר", 13 באוגוסט 2019, בראיון עם בן שמואל כהן שחילץ יום קודם לכן תינוקת שנשכחה ברכב בבני ברק).

רבנו בחיי מציין בהקשר לכתוב "קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר פֶּטֶר כָּל רֶחֶם" (שמות יג, ב) (רבינו בחיי, ביאור על התורה, מהדורת שוול, עמ' צט) כי מכת בכורות חלה על בכורות מהאם ומהאב כאחד, ובהיעדר בכור אף על גדול הבית. אולם שלא כמו מכת בכורות, פטר רחם מוקדש מבכור האם בלבד. "ולכך מצינו שהמשיל הנביא אהבת הקב"ה לישראל לאהבת האם לבן, הוא שאמר: 'התשכח אשה עולה מרחם בן בטנה', כלומר שלא תרחם בן בטנה, ולא אמר: 'הישכח אב בנו'". בהקשר זה יצוין כי המקרא מתייחס לאפשרות של שכחת עולל בידי האם, שהיא בדרך הטבע קשורה אליו ביותר, ולא בידי האב, כשהתופעה בת זמננו מתייחסת לשני ההורים גם יחד. כמו כן אירעו מקרים אחדים של שכחת ילדים ברכב בידי סבים, כגון אירוע שהתרחש בקיץ תשע"ו (2016) שבו שכחה סבתא את נכדתה ברכב בערד.

בהקשר לדיוננו ראוי לציין עוד כי נשמעת בזמננו לא אחת הטענה, בין היתר בזיקה לעולם התפילה, כי אל לנו להיות בבחינת "דֹּבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי" (תהילים קא, ז). נושא זה עולה בהקשר לפולמוס בדבר אמירת תפילת "נחם" בתשעה באב בנוסח המסורתי על רקע הניצחון במלחמת ששת הימים ושיבת העיר העתיקה לידינו (ראו המאמר פרי עטי, "נוסח תפילת 'נחם'", תחומין כא). והנה, נדמה כי למרות האופציה המוזכרת בכתובים הנדונים בספר ישעיהו ולפיה תיתכן מציאות של נשים השוכחות את עולליהן, הרי שאם אנו שואפים להידמות לקב"ה בבחינת "מה הוא רחום וחנון אף אתה היה רחום וחנון" (ראו ספרי דברים, מהדורת פינקלשטין, עקב, מט, עמ' 114), הרי ששומה עלינו מההיבט הזה לפעול ולחתור ביתר שאת כדי למנוע ולמגר את התופעה של שכחת ילדים ברכב, עד שיתקיים במילואו הכתוב "הֲתִשְׁכַּח אִשָּׁה עוּלָהּ".

 

פיתרונות למניעת שכחת ילדים והצעה חדשה

בשנים האחרונות פותחו פתרונות אלקטרוניים אחדים למניעת שכחת ילדים ברכב, ובכלל זה אפליקציות ואביזרים שונים. כמו כן ארגון "בטרם" לבטיחות ילדים הוציא הנחיות שונות, ובכלל זה הוא ממליץ לנהג להניח ליד הילד את חפציו האישיים שאליהם יזדקק בעזיבת הרכב. פרופ' צחי בירק הציע בחודש יולי השנה שהורים יכינו תליון ועליו הכיתוב "יש לי ילד ברכב" ויענדוהו לפני נסיעה עם ילדיהם, בתור עזר שיכול לתת מענה לבעיה (שמעון כהן, "'ממחר שיכחת תינוקות יכולה להיעלם'", אתר ערוץ 7, 23 ביולי 2019). אולם עינינו הרואות כי למרות הימצאות מגוון מכשירים ועזרים שנועדו לסייע במניעת שכחת ילדים ברכב, נהגים רבים אינם עושים בהם שימוש, והתופעה טרם חלפה מן העולם.

והנה, ברצוני לתרום את תרומתי ולהציע את הרעיון הבא שבכוחו לסייע למניעת שכחת ילדים ברכב. כך אפשר להדפיס בצורה רחבה מדבקות שיכללו את הכיתוב: "'הֲתִשְׁכַּח אִשָּׁה עוּלָהּ'? (ישעיהו מט, טו) / הֲיִשְׁכַּח הוֹרֶה אֶת יַלְדּוֹ בָּרֶכֶב?" מדבקות אלה יודבקו על גבי השמשות הקדמית והאחורית של רכבים, וכן אפשר להדביקן במקומות נוספים שלא על הרכב עצמו. הימצאות מדבקה בנוסח זה בשמשה האחורית של הרכב תוכל להעלות את המודעות לנושא בקרב נהגים בדרכים בזמן הנסיעה עצמה ולסייע בהפנמת הצורך לבער את הנגע, וכן תוכל באופן מעשי להזכיר לנהג חונה שיש ברכבו ילד. באשר להימצאות המדבקה בשמשה הקדמית, אפשר לשים מדבקה אחת הפונה כלפי חוץ ושנייה הפונה כלפי פנים וזו תוכל לסייע לנהג עצמו לזכור שלא לעזוב את הרכב מבלי לוודא שלא נותר בו איש. נוסח המדבקה המוצע מתייחס להורים השוכחים את ילדיהם, שכן ההורים הם אלה המעורבים במרבית המקרים, ואינו מתייחס למקרים השכיחים פחות של שכחת תינוקות או ילדים בידי אחרים, כגון בידי קרובי משפחה או בני אדם אחרים.

צילום: ד"ר יעל לוין

כמו כן על רקע תופעת שכחת ילדים ברכב, נראה כי ראוי לומר בכוונה יתירה את "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חֲמֹל עָלֵינוּ וְעַל עוֹלָלֵינוּ וְטַפֵּנוּ", בהוראה של בקשה שהקב"ה ייתן בלב ההורים רחמים ולא ישכחו הם את עולליהם וטפיהם ברכב. ושמא ראוי לומר בקשה ספציפית זו לעיתים מזומנות יותר בהשוואה לאמירת "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ" כולו בימים שבהם נהוג לאומרו.

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן