פרשת מקץ: וַיֵּרְדוּ אֲחֵי יוֹסֵף עֲשָׂרָה

לדעת רבי אברהם סבע בפירושו "צרור המור", לא כל האחים רצו לרדת למצרים, היו מהם שחששו ממה שצפוי להם במצרים. מדוע חששו, ומדוע בכל זאת הסכימו לרדת למצרים?

הרב כרמיאל כהן 17/12/20 23:02 ב בטבת התשפא

מצרים, צילום: shutterstock
מצרים, צילום: shutterstock

 (א) וַיַּרְא יַעֲקֹב כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְבָנָיו לָמָּה תִּתְרָאוּ: (ב) וַיֹּאמֶר הִנֵּה שָׁמַעְתִּי כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם רְדוּ שָׁמָּה וְשִׁבְרוּ לָנוּ מִשָּׁם וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת: (ג) וַיֵּרְדוּ אֲחֵי יוֹסֵף עֲשָׂרָה לִשְׁבֹּר בָּר מִמִּצְרָיִם:  (פרק מב)

מדוע היה צורך בעשרה אחים כדי לשבור בר ממצרים? לכאורה אפשר היה להסתפק בשליחת שניים מהם!

רבי אברהם סבע בפירושו "צרור המור" התייחס לשאלה זו בהקשר לפירוש הביטוי שאמר יעקב לבניו: "לָמָּה תִּתְרָאוּ". לביטוי "לָמָּה תִּתְרָאוּ" יש כמה פירושים בדברי המפרשים ואף "צרור המור" מציין כמה אפשרויות. אנו נציג את הפירוש שנראה בעיניו נכון. במהלך הצגת הפירוש הזה מתאר "צרור המור" באופן ציורי משובץ בפסוקים את הרגשתם ואת מחשבותיהם של האחים שמבינים שהם חייבים לרדת למצרים. נעיין בדבריו:

"והנכון שאמר "למה תתראו", לפי שראה אותם עצלים ועצבים, לפי שכמו ששמע יעקב כי יש שבר במצרים, כן שמעו גם הם, וכמו שראה אביו כן ראו הם, כי לא היו חרשים ועורים, אבל נתנו אל לבם מכירת יוסף שמכרוהו לישמעאלים ההולכים להוריד מצרימה, ולכן נתעצלו ויתעצבו האנשים מאד, ויאמרו איך נרד למצרים לראות אחינו שבוי ואסור בכבלי ברזל כעבד. ואם באולי לא נמצאהו שם, יהיו שם הישמעאלים אשר מכרנו אותו להם, ויהיה חרפה גדולה לנו ותכסנו כלימתנו, כי יאמרו לנו שאנו בוגדים גדולים שמכרנו אחינו בשרינו, ואולי יתנו לנו כמרגלים את הארץ, ואולי יחייבו אותנו בדין המלכות, כי לכל הדתות אנו חייבים מיתה. וכזה וכזה היו מדברים אלו עם אלו, עד שהיו מראים חרונם ועצבונם בפנים, והיו מבוהלים ודחופים ועצלים, לפי שראו שההליכה למצרים היתה מוכרחת. ולכן אמר להם אביהם, בני למה תתראו פניכם רעים ועצלים וחלשים, ואתם גיבורים כאריות, רדו שמה בלי פחד ודאגה ועצלה. והוא לא ידע כי פחדו בציון חטאים".

ברור לחלוטין שלא רק יעקב שמע כי יש שבר במצרים, אלא גם האחים, אך הם חששו מהירידה למצרים. הם חששו ממה שצפוי להם במצרים, המקום שאליו ירדו הישמעאלים עם יוסף. הם חששו שיראו את יוסף "שבוי ואסור בכבלי ברזל כעבד", או שיראו את הישמעאלים ותיגרם להם בושה גדולה על שמכרו את אחיהם או אפילו יעמידו אותם לדין על מעשה זה "כי לכל הדתות אנו חייבים מיתה". הדיונים ביניהם על מה שצפוי להם במצרים גרמו להם להיראות "מבוהלים ודחופים ועצלים", במיוחד לאור העובדה שהם הבינו שאין ברירה אלא לרדת למצרים.

יעקב ראה את מראה פניהם של בניו, ושאל אותם: "בני למה תתראו פניכם רעים ועצלים וחלשים, ואתם גיבורים כאריות". הוא אף קרא להם לרדת "בלי פחד ודאגה ועצלה". אבל, מעיר "צרור המור", "הוא לא ידע כי פחדו בציון חטאים". יעקב לא ידע על החטא של האחים ולכן לא ידע שהחטא הוא הגורם לפחד של האחים ["פחדו בציון חטאים" הוא שיבוץ יפהפה של חלק מפסוק בספר ישעיהו (לג, יד) המציין שהחוטאים הם אלה שפוחדים (ראו גם ברכות ס ע"א)].  

הוכחה לתיאור הלך הרוח של האחים מוצא "צרור המור" בצורך בעשרה אחים כדי לשבור בר ממצרים. כך הוא ממשיך וכותב:

"ויורה על זה מה שאמר "וירדו אחי יוסף עשרה", כי למה צריך עשרה אנשים, כי בשנים מהם די. ועוד, למה הזכיר בכאן "אחי יוסף", כי ידוע הוא. אבל זה הויכוח היה ביניהם, בענין שלא רצו מקצתם לילך, בטענה מספקת, כי אחר שכולם היו במכירה, ראוי שיהיו כולם בעונש, או יקבלו כולם הבושה, או אולי איש את רעהו יעזורו אם יצטרכו לכך... ולכן אמר "וירדו אחי יוסף עשרה", כי בסיבת היותם אחי יוסף ומכרוהו, ירדו עשרה".

היו מן האחים שלא רצו לרדת ממצרים, אבל בסופו של דבר הכריעה הדעה שכל המשתתפים במכירה צריכים לרדת, כדי להיות שותפים גם בעונש או כדי להיות שותפים בבושה או כדי לעזור לאחיהם בעת הצורך.

לכן מציין הפסוק שירדו עשרה "אֲחֵי יוֹסֵף", אף על פי שהוא דבר ידוע ומיותר, "כי בסיבת היותם אחי יוסף ומכרוהו, ירדו עשרה". הסיבה שירדו עשרה היא בגלל היותם אחי יוסף שמכרוהו.

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר