פרשת יתרו: האם יש איסור דאורייתא לצלם תמונה?!

האם מותר לצלם תמונה במצלמה? האם מותר לצייר שמש? האם מותר להכין עם הילדים בובות? בעקבות פרשת השבוע

חדשות כיפה יגאל גרוס 23/01/19 10:17 יז בשבט התשעט

פרשת יתרו: האם יש איסור דאורייתא לצלם תמונה?!
צילום: shutterstock

בפרשת השבוע מתגלה הקדוש ברוך על הר סיני, ומשמיע לבני ישראל את עשרת הדיברות. מפשט פסוקי התורה משמע, שבני ישראל שמעו את כל עשרת הדיברות, אך במדרש (שיר השירים רבה, פרשה א') מובאת מחלוקת תנאים, האם באמת כך היה?
''(נחלקו) רבי יהושע בן לוי ורבנן. רבי יהושע אומר ב' דברות שמעו ישראל מפי הקדוש ברוך הוא: 'אנכי' 'ולא יהיה לך'... ורבנן אמרין, כל הדברות שמעו ישראל מפי הקדוש ברוך הוא.''

לא זו בלבד, הרמב''ם במורה נבוכים (ב, לג) סובר, שבני ישראל לא שמעו בכלל דיבור ממש בשתי הדיברות, אלא רק קול בלבד. הסיבה שהוא מפרש כך היא, שכדי לקבל נבואה צריכה הכנה רבה, ולא ייתכן שבני ישראל יכלו לזכות בנבואה בלי הכנה מספקת. בכל אופן אחת מהדיברות שנשמעו בהר סיני הורתה, שלא לעשות פסל ומסכה, ובעקבות כך נעסוק השבוע במספר שאלות:                           
א. האם מותר לצלם תמונה במצלמה.
ב. האם מותר לצייר שמש.
ג. האם מותר להכין עם הילדים בובות.

הצורות של רבן גמליאל

כפי שכותבת המשנה במסכת ראש השנה, כדי שיוכלו לקדש את החודש, היו צריכים שני עדים לבוא ולהעיד שראו את הירח מתחדש. כדי להקל על העדים שלא ידעו להסביר כיצד הם ראו אותו היה לרבן גמליאל הנשיא טבלה, שעליה היו הרבה צורות של ירח בזוויות שונות ובגדלים שונים, והעדים היו מצביעים על סוג הירח שראו.

הגמרא מקשה, כיצד לרבן גמליאל היו צורות של ירח?! הרי יש איסור דאורייתא לעשות צלמים בצורת בני אדם, שמש ירח וכוכבים! מתרצת הגמרא, שמכיוון שגויים עשו לו את הצורות אין בכך בעיה, ובלשון הגמרא:

''תנן התם: דמות צורות לבנות היה לו לרבן גמליאל בעלייתו בטבלה בכותל, שבהן מראה את ההדיוטות ואומר להן: כזה (ירח) ראיתם או כזה ראיתם. ומי שרי (= וכי מותר לעשות צורת ירח)?! והתניא: לא תעשון אתי - לא תעשון כדמות שמשי המשמשין לפני במרום, כגון חמה ולבנה כוכבים ומזלות! שאני (= שונה המקרה של) רבן גמליאל, דאחרים עשו לו (עיין הערה[1]).''  

הגמרא ממשיכה להקשות. הרי לרב יהודה הייתה טבעת עם חותם בולט שעשו אותה גויים, ולמרות זאת שמואל אמר לו שהוא צריך להרוס מעט את צורת הטבעת, כדי שלא תהיה בצורת פסל. ומדוע?! הרי הוא לא עשה את הטבעת אלא גויים!
מתרצת הגמרא שיש לחלק בין שני איסורים:

א. אסור דאורייתא של עשיית פסל בצורת אדם, ירח וכוכבים, שכאשר הגוי עושה את הפסל אין בכך בעיה (ועיין הערה[2])
ב. איסור שהיית פסל. גם אם הגוי עשה את הפסל, עדיין יש איסור מדרבנן לשמור אותו, מכיוון שההולך ברחוב יכול לחשוב שעובדים באותו בית לעבודה זרה, לכן צריך לפגום את הפסל מעט כמו שציווה שמואל לרב יהודה.

מדוע אם כן לרבן גמליאל היה מותר להשהות צורות ירח בביתו, והרי לכאורה הוא עבר על איסור השהיית עבודה זרה?
מתרצת הגמרא, שמכיוון שרבן גמליאל היה נשיא והיו אצלו הרבה אנשים כל הזמן, לא יחשדו בו שהוא עובד עבודה זרה בחשאי, על כן מותר היה לו להשאיר את צורות הירח בביתו
(וכן פסק הרמ''א).

מחלוקת הראשונים  

נתמקד בעשיית פסל[3]. כפי שראינו יש איסור לעשות פסל בצורה של אדם, שמש, ירח או כוכבים. נחלקו הראשונים האם נאסרה רק עשיית צורה בולטת, או שאפילו צורה שטוחה כמו בתמונה וציור נאסרה:

א. התוספות (ד''ה והא) הקשו, מדוע כאשר הגמרא הקשתה על רבן גמליאל כיצד הוא עשה צורות ירח והרי יש בכך איסור דאורייתא, היא תירצה שצורות אלו עשו גוי, ולא תירצה שהצורות של רבן גמליאל היה שטוחות, ובעשיית ירח שטוח אין איסור?! מכאן הוכיחו התוספות, שאפילו עשיית ירח שטוח נאסרה, ולכן הגמרא לא תירצה שהצורות של רבן גמליאל היו שטוחות.

מעבר להוכחה מדברי הגמרא, מה הסברא בשיטתם? הסבירו התוספות, שכאשר מסתכלים על הירח ועל השמש בשמים לא רואים אותם בולטים אלא שטוחים, ועשיית הצורה נאסרה כפי שהיא נראית לעינינו. לעומת זאת, במידה ויעשו פסל בצורה של בן אדם, אז רק אם הוא יהיה בולט יהיה בכך איסור, מכיוון שכאשר רואים בני אדם רואים אותם בולטים, ובלשונם:

''ואם תאמר, אמאי לא משני (= מדוע לא תירצו) דצורת לבנה לא היתה בולטת ולכך עשאה רבן גמליאל? ואומרים ר' יצחק, רבינו תם ור' יצחק בר אשר, כי בחמה ולבנה ומזלות אין חילוק בין בולטים לשוקעים, וכן ברקיע שוקעים הם. ולא מפליג בהכי (= ולא אוסר רק בבולט) אלא גבי פרצופים וכיוצא בהן.''

יוצא איפה שלדעת התוספות יהיה איסור דאורייתא לצייר או לצלם שמש או ירח, למרות שהם שטוחים. לעומת זאת, לא יהיה איסור לצלם תמונה של מישהו, מכיוון שבתמונה הוא שטוח, ועשיית פסל של אדם נאסרה לשיטתם רק כאשר הוא בולט.

ב. הריטב''א (ד''ה ושמעינן) חלק על דברי התוספות וטען, שאסור לעשות צורה של שמש וירח רק כאשר הם בולטים, אבל כאשר הם שקועים אין בעיה, ובלשונו: ''ושמעינן מינה שדמות חמה ולבנה אינן אסורין אלא בבולטים''. מה ראייתו?

1. ראשית, הוא חלק על דעת התוספות בהגדרת שוקע ובולט. התוספות טענו, שמכיוון שאנו רואים את השמש והירח בצורה שטוחה, צורה שטוחה אסורה. הריטב''א טען שגם השמש והירח נחשבים בולטים, ולכן רק צורה בולטת נאסרה ואילו צורה שטוחה מותרת (ככל הנראה לפי שיטתו רק כאשר יש ממש חור זה נחשב שקוע, וכל דבר אחר נחשב בולט).

2. שנית כפי שראינו, התוספות הוכיחו שאסור לעשות שמש וירח שקועים, מכך שהגמרא תירצה שאת הירח של רבן גמליאל עשו גויים, ולא משום שהוא היה שטוח. הריטב''א טוען שאין מכך כלל ראיה, הגמרא לא תירצה שהצורות של רבן גמליאל היו שטוחות, מכיוון שמציאותית הם היו בולטות (לפי שיטתו לעיל בהגדרת בולט), ולכן אין מכאן ראיה לאסור לעשות צורות שטוחות.

ג. שיטה שלישית והמחמירה ביותר, מופיעה ברמב''ן (ד''ה ואסיקנא) ובר''ן (יט ע''א דבה''ר). שיטתם מעט מורכבת ואין כאן מקום להאריך בהסבר. רק נסכם, שלפי שיטתם לא זו בלבד שאסור לעשות שמש וירח שקועים, אלא אפילו צורת אדם שקועה אסורה.

להלכה

1. ציור וצילום בני אדם

האם מותר לצייר ולצלם בני אדם? דבר זה תלוי במחלוקת הראשונים שראינו לעיל. לדעת התוספות והריטב''א יהיה מותר, כי רק בני אדם בולטים נאסרו, ואילו לדעת הרמב''ן הדבר יהיה אסור. כיצד נפסק להלכה?

א. השולחן ערוך (יו''ד קמא, ה) פסק להלכה כדעת התוספות להתיר, וכן פסק השאילת יעב''ץ (א, קע). לכאורה לפי זה אין כלל בעיה בצילום בני אדם. ב. אמנם פסיקה זו לא כל כך פשוטה, בניגוד לשיטתם הט''ז (ס''ק יב) פסק להחמיר כדעת הרמב''ן והר''ן, ואסר אפילו לצלם אפילו תמונה שטוחה, וכן פסק החכמת אדם (כלל פה, ח), ומכיוון שמדובר בספק דאורייתא, לכאורה יש להחמיר ולאסור לצלם תמונות שמופיעים בהם בני אדם.

אך למעשה, הפוסקים נקטו להקל והתירו בכל זאת לצלם בני אדם: קודם כל השולחן ערוך (שם, ס''ק ז) פסק בשם הרא''ש (ע''ז ג, ה), שכל האיסור לעשות פסל של בן אדם נוהג, רק כאשר יש את כל צורת הגוף, אבל במידה ועושים רק חלק מהגוף כמו הראש בלבד, אין בכך בעיה. אמנם יש החולקים על כך, ובניהם המהרי''ט (יו''ד סי' לה) והיעב''ץ (א, קע), אבל במידה ולא מצלמים את כל הגוף, אפשר להוסיף את ההיתר הזה כסניף להקל.

גם כאשר מצלמים את כל הגוף, נקטו הפוסקים להקל. בטעם הדבר הם נימקו, שמכיוון שכל העולם נוהג להצטלם ללא חשש וסמכו על המקילים, אין לפסוק להחמיר. כך פסקו הרב קוק (דעת כהן סו), הבן איש חי (מסעי ב') ועוד, ובלשון הרב עובדיה (יחוה דעת ג, סג):

''מעיקר ההלכה כבר פשט המנהג להקל בזה בכל אופן, ואף שיש חסידים הנמנעים מלהצטלם, ויש לדבריהם מקום בשיטות הפוסקים, מכל מקום ההלכה שנתקבלה בישראל על פי דין השלחן ערוך, שמותר לצלם צילום פוטוגרפי ולצייר צורת אדם בצבע על הלוח, ואין בזה שום איסור מצד הדין כלל (עיין הערה[4]).''

2. ציור צילום שמש וירח

האם מותר לצייר שמש וירח? להלכה פסק השולחן ערוך כדעת התוספות (יו''ד קמא, ד), שאיסור של עשיית חמה ולבנה נאסר אפילו בשטוח. משום כך יש איסור דאורייתא לצייר או לצלם שמש וירח (אלא אם כן זה לצורך לימוד על קידוש החודש וכדומה), כפי שכתב הרב משה פיינשטיין (אגרות משה או''ח ה, ט):

''בדבר התינוקות שמציירים בדיו ובצבע צורת לבנה וחמה. אם בציור יש ממש דמיון להלבנה ולחמה, שאנשים גדולים יאמרו שהוא צורת חמה ולבנה, יש לאוסרם לאלו שבאו לגיל חינוך... בשביל זה לא טוב ללמד לתינוקות לעשות ציורי חמה ולבנה, דרוצים שילמדו ברוב זמן לעשות ציורים הדומות ממש לשמש וירח, שזה הוא דבר אסור.''

האם יש מקום להקל בחלק מהמקרים? מספר פוסקים ובניהם הרב יעקב אריאל (משיחה עמו) ובמראה הבזק (ז, סג) טענו, שהאיסור לצייר שמש נוהג רק כאשר מציירים שמש שלמה, אבל כאשר מציירים שמש חצויה, אין בכך איסור[5] (ירח חלקי נראה שכולם אוסרים).             

הראיה שלהם מבוססת על דברי השולחן ערוך שראינו לעיל, שהתיר לעשות צורת אדם במידה והיא לא שלמה. לשיטתם כשם שאדם מותר חצוי, כך גם שמש יהיה מותר לצייר במידה והיא לא שלמה. סברא זו מעוררת קושי, שהרי לא הרא''ש ולא השולחן ערוך הזכירו את ההיתר לעשות שמש חצויה, ודיברו רק על חצי בן אדם. אכן בעקבות כך המנחת יצחק (י, עב) כתב כדבר פשוט שאסור לצלם גם חצי שמש, מכיוון שהפוסקים לא כתבו לחלק.

מה החילוק בין צורת אדם שמותר חצויה לצורת שמש שאסורה? לעיל ראינו שכאשר חז''ל אסרו את הצורות בעשייה, הם אסרו אותן כפי שהם נראות לעיננו (לכן למשל התוספות אסרו לצייר שמש שטוחה, מכיוון שבעיניים שלנו השמש נראית שטוחה על אף שבאמת היא לא כך). השולחן ערוך התיר לעשות צורה חלקית של אדם, כי אין מציאות של אדם חצוי, אין ראש שמתהלך לבד ברחוב, הוא תמיד מחובר לגוף, לכן רק צורת אדם שלמה נאסרה.

לעומת זאת, כן יש במציאות מצב של שמש חלקית. כאשר השמש עולה בזריחה, אז אנו רואים אותה בצורה חלקית, לכן יהיה אסור לצייר אפילו שמש חלקית כי יש חשש שיעבדו צורה כזאת. לא זו בלבד, הגמרא במסכת ברכות (ז ע''א) כותבת בפירוש, שדווקא כאשר השמש הייתה זורחת והייתה נראית בצורה חלקית, אז כל מלכי מזרח ומערב היו משתחווים לה, לכן מסתבר לאסור עשיית צורה של שמש גם היא בצורה חלקית מחשש עבודה זרה (כדי לחדד את הסברא, אם היו נכנסים לבית עבודה זרה בעבר ורואים תמונה של שמש בזריחה, אין ספק שהמחשבה הראשונה הייתה על כך שמדובר בעבודה זרה, ולא בציור בעלמא).

שבת שלום!

 

[1] בנוסף לאיסורים הנ''ל, הגמרא כותבת שאסור לעשות כלים כמו שהיו במקדש וכן נפסק בשולחן ערוך (יו''ד קמא, ח). בכניסה לכותל יש את מנורת הזהב, 'במכון המקדש' אמרו, שאת המנורה הזאת עשו על דעת שידליקו אותה בבית המקדש שיבנה בע''ה, ולכן אין בעשייתה איסור (ועל אף שהמנורה לא עשויה מזהב טהור אלא רק מצופה זהב, גם מנורה כזאת כשרה להדלקה בבית המקדש).

[2] האם מותר ליהודי להגיד לגוי להכין לו פסל? התוספות (ד''ה שאני) כותבים, שיש בכך איסור מדרבנן. אמנם, במקום מצווה, כמו במקרה של רבן גמליאל, שצורות הירח שימשו לקידוש החודש - מותר. הריטב''א כתב (ד''ה אלא), שאפילו במקום מצווה אסור להגיד לגוי לעשות פסל. לשיטתו רבן גמליאל לא ביקש מגוי שיכין במיוחד בשבילו צורות של ירח, אלא הוא קנה בשוק צורות מוכנות, וכן כתב הרא''ש (ג, ה).                           הבית יוסף (יו''ד קמא) הביא את שתי הדעות ולא הכריע, ומכיוון שמדובר בספק דרבנן, נראה שאפשר להקל לבקש מגוי במקום מצווה.  

[3] לא נתמקד בשהיית צורת עבודה זרה, רק כבדרך אגב יש פיליזים של חברת Aztec, ויש בהם בעיה הלכתית של השהיית עבודה זרה ואכמ''ל.

[4] נראה שהאיסור לצלם נוהג רק כאשר מפתחים את התמונה, אבל כאשר היא רק על המסך אין בכך איסור, מכיוון שאין באמת בדבר ממשות (ובשבט הלוי (ז, קלד) אכן הסתפק בכך). אמנם במנחת יצחק (שם) אסר גם בדבר שאין בו ממשות, לכן הוא אסר להקרין שמש על הקיר בברקו, ויש בכך לשיטתו איסור דאורייתא (אמנם בצירוף כמה סברות יש הקלו: א. לחלק מהדעות רק בולט נאסר. ב. במידה ומדובר בחצי שמש, יש שהקלו. ג. אין איסור בצילום).  

[5] נקטו להלכה לאסור שמש חלקית, המהרי''ט (יו''ד סי' לה), המהר''ם אלשיך (סי' עז) השואל ומשיב (ג, עא) ועוד. הרב וואזנר (שם) התיר.

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן