פרשת חקת: מה כבר עשה הילד שחלם בכיתה?

ידוע ומפורסם הוא, שאדם נבחן ונידון על המעשים הרעים והשליליים אותם הוא עושה. אך מה שמתחדש בחטא "מי מריבה" הוא שהאדם נבחן ונידון גם על המעשים הטובים שהוא יכל לעשות, והוא לא עשה

חדשות כיפה הרב אסף הר נוי 30/06/22 11:33 א בתמוז התשפב

פרשת חקת: מה כבר עשה הילד שחלם בכיתה?
אילוסטרציה, צילום: Gili Yaari, פלאש 90

בוודאי ובוודאי זכורה לכל אחד מאיתנו סיטואציה שהתרחשה לא אחת, ביושבינו על ספסל הלימודים בבית הספר.

נדמיין לעצמנו תלמיד שיושב בכיתה ללא מעש, וחולם בהקיץ בזמן שהמורה מדבר ומסביר. לאחר כמה דקות מבקש המורה מהתלמידים לפתוח את המחברות ולהתחיל להעתיק מן הלוח, ואותו תלמיד ממשיך בישיבתו השקטה, לא מוציא מחברת ולא מעתיק.

מיד כאשר המורה מבחין בהתנהלותו של התלמיד הוא קורא לו בקול רם ומבקש ממנו שייגש אליו בסוף השיעור. התלמיד, שהופתע מעצם פנייתו של המורה, צועק מנגד- "אבל לא הפרעתי, לא עשיתי כלום", והמורה משיב לו- "זאת בדיוק הבעיה, שאתה לא עושה שום דבר".

אחד הנושאים בו עוסקת פרשתנו הוא סיפור חטאו של משה במי מריבה. בני ישראל צמאים למים והקב"ה אומר למשה שידבר אל הסלע וייצאו ממנו מים. אולם, במקום לדבר, בוחר משה להרים את ידו ולהכות את הסלע עם מטהו המפורסם, ואז יוצאים המים. הקב"ה כועס על משה ואהרון שלא קיימו את דברו ומענישם בעונש חמור ביותר- שגם הם, ככל דור המדבר, לא יזכו להיכנס לארץ ישראל.

פרשנים רבים ניסו לבאר מה בדיוק היה החטא של משה, ומדוע הוא נענש בעונש כה חמור, שלכאורה לא הולם ולא מידתי ביחס לשינוי הקטן ששינה ממה שציווה ה'. האמת היא, שמרוב הסברים וביאורים מה בדיוק היה החטא- נולדו מחטא אחד חטאים רבים. אך עדיין שאלת העונש החמור מכוננת ועומדת בעינה.

נראה, אפוא, כי הסיפור בו פתחנו יכול לתת הסבר לגודל האירוע ולעונש החמור.

ידוע ומפורסם הוא, שאדם נבחן ונידון על המעשים הרעים והשליליים אותם הוא עושה. אך מה שמתחדש בחטא "מי מריבה" הוא שהאדם נבחן ונידון גם על המעשים הטובים שהוא יכל לעשות, והוא לא עשה.

משה ואהרון לא חטאו באופן אקטיבי. אהרון בוודאי שלא, שכן הוא כלל לא הכה בסלע, וגם משה בוודאי שלא ביקש במעשיו לעבור או לשנות מדבר ה'. הם סברו כי ה' לא ציווה אותם שדווקא ידברו אל הסלע, ולכן בחרו להשתמש בשיטה המוכרת והבדוקה מניסי מצרים- להשתמש במטה ולהכות בו.
אולם, הקב"ה בא בטרוניא ובכעס על כך שהם יכלו לקדש את שמו אפילו יותר! אילו היו רק מדברים אל הסלע והיו יוצאים המים- היה קידוש שם ה' גדול יותר, וזה פשר דבריו של ה'-"יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל".

עקרון זה מוביל את כולנו למבט אחר על העולם ועל עצמנו. במבטו הרגיל, מחפש ומשתדל האדם להישמר ולהימנע מעשיית מעשים ודברים לא טובים. אולם, המבט המתחדש כאן קורא לשיטת חיים כזאת הדורשת מאיתנו לשאול- איזה טוב אני יכול לעשות יותר ממה שאני עושה כעת. מן השמים תובעים מהאדם שלא "לבזבז" את  הכישרונות ואת החסד שנתן לו הבורא ותמיד לחשוב איך הוא יכול לפעול ולעשות עוד כדי להרבות טוב בעולם ולקדש שם שמים.

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן