(יז) וַה' אָמָר הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה: (יח) וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם וְנִבְרְכוּ בוֹ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ: (יט) כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט לְמַעַן הָבִיא ה' עַל אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלָיו: (פרק יח)
פסוק יט מציין את דרכו של אברהם אבינו, שבזכותה בעתיד הוא יהיה לגוי גדול ועצום, וכעת אין לכסות ממנו את שיהיה בסדום.
מהי דרכו של אברהם אבינו?
רבי אברהם סבע בפירושו "צרור המור" מקדים לתיאור דרכו של אברהם אבינו תיאור של שתי דרכים לעבוד את ה':
"והטעם שעתיד להיות לגוי גדול, לפי שהוא עתיד לצוות והוא מצוה את בניו שישמרו דרכי וידריכם בסדר העבודה הנכונה. והיא בשני דרכים, הא', שידריכם שיעבדו את ה' בעבור כבודו וגדלו, ולא לתכלית אחר. והב', שידריכם שיעבדו את ה' בעבור שיתן להם ה' טובות גדולות, או בעבור שיצילם מהעונשים. ואף על פי שהם דרכים הפכים זה לזה, שניהם יצטרכו להשיג המבוקש, כי הדרך הראשון אינו ראוי אלא לשרידים אשר ה' קורא, המשיגים אורחות יושר, אבל למתחילים ולאנשים הפתאים אם לא יאמרו להם שיעבדו את ה' בעבור טובות העולם הזה וכיוצא בזה, לא יעבדו את ה' מצד גדולתו ורוממותו, ואולי אחר כך הם יכירו האמת ויאמרו זה דרך ישר לפני איש ואחריתה דרכי מות".
יש שתי דרכים לעבוד את ה': דרך אחת היא "בעבור כבודו וגדלו, ולא לתכלית אחר", עבודה לשמה, ודרך שנייה היא "בעבור שיתן להם ה' טובות גדולות, או בעבור שיצילם מהעונשים", עבודה שלא לשמה. אלו שתי דרכים הפוכות זן לזו וכל דרך מתאימה לסוג אחר של אנשים. "לשרידים אשר ה' קורא" (על פי יואל ג, ה), לצדיקים, מתאימה העבודה לשמה; ו"למתחילים ולאנשים הפתאים" מתאימה העבודה שלא לשמה "ואולי אחר כך הם יכירו האמת".
דרך העבודה לשמה הייתה דרכו של אברהם אבינו "ששיבח בו ה' לאברהם אחר פטירתו, כאמרו 'עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי' (להלן כו, ה) ולא בשביל סיבה אחרת, 'וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי' (שם) מצד היותם מצוותי וחוקותי ולא מצד אחר" (לשון "צרור המור" בהמשך). אבל את בניו ואת ביתו אחריו הוא חינך לשתי הדרכים. ממשיך "צרור המור":
"וזהו שאמר בכאן "כי ידעתיו" בשביל שני סיבות, האחד "למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט" כי זהו הדרך הראשון לאהוב הצדק בשביל הצדק עצמו ולא בשביל דבר אחר, וזהו "צדק צדק תרדוף" (דברים טז, כ), והוא היה מצוה את ביתו שמרו דרך ה' בשביל הצדק והמשפט ולא בשביל דבר אחר. והדרך השני הוא שהיה מצוה את ביתו שמרו דרך ה' בשביל שיביא ה' על אברהם את אשר דבר עליו מהטובות הגדולות והנוראות כירושת הארץ וכיוצא בו. ולפי שבזה הפסוק יוכללו אלו השני דרכים, תמצא שיש בו שני פעמים "למען", לפי שהם שני סבות ושני דרכים כמו שפירשנו. ולכן אמר כי איש כזה שיודע להדריך בני אדם רשעים וצדיקים ופתאים באלו השני דרכים, אינו ראוי לכסות ממנו שום דבר".
מעלתו של אברהם שבזכותה לא כיסה ה' ממנו את מעשיו היא יכולת ההדרכה שלו לסוגים שונים של אנשים מבניו ובני ביתו. אברהם ידע להדריך "בני אדם רשעים וצדיקים ופתאים באלו השני דרכים".
יכולת זו של אברהם לחנך לשתי דרכים עולה מן הפסוק שכפולה בו המילה "למען": "כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט לְמַעַן הָבִיא ה' עַל אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלָיו". אברהם מצווה את בניו ואת ביתו אחריו לשמור דרך ה' לעשות צדקה ומשפט "בשביל הצדק והמשפט ולא בשביל דבר אחר"; אברהם מצווה את בניו ואת ביתו אחריו לשמור דרך ה' "בשביל שיביא ה' על אברהם את אשר דבר עליו מהטובות הגדולות והנוראות כירושת הארץ וכיוצא בו".
דרך חינוך זו של אברהם ידע הקב"ה, "ולכן אמר כי איש כזה שיודע להדריך בני אדם רשעים וצדיקים ופתאים באלו השני דרכים, אינו ראוי לכסות ממנו שום דבר".