למה עצמות יוסף חשובות?

לפני היציאה ממצרים האם זה מה שחשוב עכשיו למנהיג הדור? זה מה שיש למשה להתעסק בזמן יציאת מצרים? לחפש עצמות של יוסף שנפטר לפני יותר ממאה שנה? הרב הלל מרצבך במאמר לפרשת בשלח

הרב הלל מרצבך 28/01/21 17:14 טו בשבט התשפא

צילום: באדיבות המצולם
צילום: באדיבות המצולם

משה מתעסק עם עצמות יוסף

פרשתנו פותחת בתיאור מה משה עשה בזמן יציאת מצרים. כולם אורזים את התיקים "משארותם צרורות בשמלותם", יושבים לאכול את קורבן הפסח. ומתכוננים לרגעים המרגשים ביותר בהסטורייה האנושית. אך משה רבנו מתעסק בדברים אחרים (שמות יג, יט):

"וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ כִּי הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם וְהַעֲלִיתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה אִתְּכֶם:"

על פסוק זה יש לשאול מספר שאלות:

  • האם זה מה שחשוב עכשיו למנהיג הדור? זה מה שיש למשה להתעסק בזמן יציאת מצרים? לחפש עצמות של יוסף שנפטר לפני יותר ממאה שנה? יש המון דברים שנזקקים להם לפני יציאה של מיליוני אנשים באחריותו, ומשה מתעסק בחיפוש אחר עצמות ששקועות בתוך ים סוף?!
  • למה דווקא משה לוקח את העצמות ולא מישהו אחר? הרי כתוב בפירוש בפסוק שיוסף "השבע השביע את בני ישראל" את כולם הוא השביע לא רק את משה! האם משה לא מצא איזה רס"פ (רב סמל פלוגתי) שיעזור לו בעניין?
  • עוד יש לשאול על יוסף, למה כל כך חשוב לו להיקבר בארץ ישראל? הוא משביע לשם כך את כל בני ישראל. למה זה כל כך חשוב לו? (מן הסתם רוב בני ישראל בדורו נקברו במצרים והם קבורים שם עד היום, אולי מלבד אחיו שהמדרש כותב שהם גם עלו להיקבר בארץ ישראל).
  • אם אכן חשוב ליוסף כל כך להיקבר בארץ ישראל מכל מיני סיבות רוחניות, למה הוא לא ביקש להיקבר מיד בשעת מותו כפי שעשה יעקב אבינו? 

הרכוש נותר בארץ

הכלי יקר נותן הסבר יפיפה למה משה מתעסק בעצמות בשעת היציאה. הוא מבאר שכל בני ישראל התעסקו בביזה: "עשאוה כמצולה שאין בה דגים". אך משה רבנו רצה לרמוז להם שכל הביזה לא נשארת לעולם, ולכן התעסק בעצמות המת להזכיר להם שאת הביזה לא לוקחים לקבר והיא לא נשארת אחר 120.

יוסף מעביר מסר חשוב

אולי ניתן להוסיף על דברי הכלי יקר. יוסף הוא זה שגרם לכך שבני ישראל יגיעו למצרים. הוא כנראה מרגיש כבר בחייו שהמצרים ינסו להפוך אותו לסוג של אלוה מצרי (כפי שעשו לשאר הפרעונים), ואת בני ישראל ינסו להפוך לבני התרבות המצרית. 

ואכן ניתן לראות שפרעה ניסה להפוך את בני ישראל למצרים, על ידי הריגת הזכרים, והבנות תהפוכנה למצריות. כנראה שאת זה כבר יוסף הרגיש. הוא הבין שהם לא יתנו ליוסף להיקבר מחוץ למצרים, כי יוסף הוא משלהם ושייך להם. 

יוסף לפני מותו מבקש מבני ישראל לצאת ממצרים יחד איתם. הוא מבקש מכולם שכולם ידעו שאין לו חלק עם מצרים. הוא מנסה לומר: 'אני לא מצרי, אני ישראלי! אני חלק מכם! אני הבאתי אתכם לכאן, אך גם אצא יחד אתכם מכאן. המצרים יתעקשו להפוך אתכם להיות כמותם, אך אל תתנו לכך! אני אתכם!'.

משה רבנו מודיע שהוא חלק ממשהו גדול

משה רבנו בשעת יציאת מצרים מודיע לעם ישראל ומודיע לעולם כולו. אני משה ממשיך את יוסף, ממשיך את אבותינו. אין כאן מחטף, אין כאן איזו בריחה קלה. יוסף הוא הישראלי הראשון שהגיע לכאן, ויוסף יחד עם עצמותיו יוצא מכאן. איננו מתכוונים לחזור חלילה, לקחנו הכל. מההתחלה ועד הסוף. ואנו ממשיכים את אותה מסורת שהגיעה לכאן יחד עם יוסף. הכל אותו סיפור, אותו עם עם אותה מסורת. 

זהו מסר קריטי עבור עם ישראל ועבור העולם כולו. אין כאן המצאה חדשה, אלא המשך עתיק וישן של חיבור לאבות הקדושים. זו אולי הסיבה שמשה משקיע את האנרגיות באותו לילה להראות לכולם את החיבור לאותו דור שאליו אנחנו קשורים.

יהושע כממשיכו של יוסף

יהושע, תלמידו של משה, מזרעו של יוסף יכבוש את ארץ ישראל. דווקא הוא מזרעו של יוסף, מודיע היינו צריכים להיות במצרים תקופה, אך מקומנו הוא בארץ ישראל. הייתה תקופה חשובה שהיינו צריכים להיות בכור הברזל כדי להפוך להיות לעם. אך התקופה נגמרה וכעת אנו יוצאים כולנו, מבלי שום כוונה לחזור. כי המקום שלנו, התרבות שלנו, המסורת שלנו היא ארץ ישראל.

לסיום

שנזכה למלא את שליחותו של יוסף, לצאת באופן מוחלט מכל המצרים השונים שאנו נמצאים בהם, להתחבר למסורת אבותינו, ולהיכנס לארץ ישראל, המקום בו ה' בחר להשרות שכינתו עלינו.
 

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר