(א) וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת קַיִן וַתֹּאמֶר קָנִיתִי אִישׁ אֶת ה': (ב) וַתֹּסֶף לָלֶדֶת אֶת אָחִיו אֶת הָבֶל וַיְהִי הֶבֶל רֹעֵה צֹאן וְקַיִן הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה: (ג) וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים וַיָּבֵא קַיִן מִפְּרִי הָאֲדָמָה מִנְחָה לַה': (ד) וְהֶבֶל הֵבִיא גַם הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵהֶן וַיִּשַׁע ה' אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ: (ה) וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה וַיִּחַר לְקַיִן מְאֹד וַיִּפְּלוּ פָּנָיו: (ו) וַיֹּאמֶר ה' אֶל קָיִן לָמָּה חָרָה לָךְ וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ: (ז) הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת וְאִם לֹא תֵיטִיב לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ: (ח) וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה וַיָּקָם קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ: (פרק ד)
מה אמר קין להבל לפני שקם עליו והרגו? בשאלה זו עסקו חז"ל וכל הפרשנים מכיוון שתוכן האמירה לכאורה אינו מפורש בכתוב.
חז"ל כדרכם השלימו את החסר והציגו כמה דעות מה היה הדין והדברים שבין קין להבל (ראו בראשית רבה פרשה כב). רש"י סיכם בדברים כלליים:
"ויאמר קין אל הבל - נכנס עמו בדברי ריב ומצה להתגולל עליו להרגו, ויש בזה מדרשי אגדה אך זה ישובו של מקרא".
"וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו" הוא תיאור מקוצר וחסר של מריבה בעניין כלשהו שעורר קין כנגד הבל אחיו כדי להרגו.
ראב"ע השלים את החסר כהמשך לדברי ה' שבפסוקים הקודמים:
"הקרוב אלי שאמר לו כל התוכחות שהוכיחו השם".
לדעת ראב"ע, קין סיפר להבל את דברי ה' שהוכיחו בעקבות תגובתו לשעיית ה' אל הבל ואל מנחתו ולאי שעיית ה' אליו ואל מנחתו.
פרשנים אחרים שהלכו בכיוון זה של ראב"ע פיתחו את המשך הדברים בשני כיוונים: רד"ק כתב:
"ופירוש ויאמר קין, שאמר לו התוכחות שהוכיחו האל, ואמר לו אתה גרמת לי וכיוצא בדבר הזה, והוסיף כעס ורגז. ולא קם עליו בפני אביו מיראת אביו, אבל נטר לו עד שהיו שניהם יחד בשדה, זה לרעות את צאנו, וזה לעבוד אדמתו, ואז התקוטט קין עם אחיו מתוך כעס שהיה לו עליו מחמת קנאה, וקם עליו והרגו".
לדעת רד"ק אמירת קין להבל את התוכחות של ה' הם למעשה הטחת אשמה בהבל "אתה גרמת לי", והוספת כעס ורוגז על הבל. אמנם קין התאפק ולא הרג את הבל מיד "מיראת אביו", אלא המתין עד שהיו שניהם יחד בשדה.
רבי יוסף בכור שור המשיך את הדברים בכיוון אחר:
"ויאמר קין אל הבל אחיו. מה שאמר לו הקדוש ברוך הוא. בערמה בא אליו, כי הרגיש שהיה נשמר ממנו, ואמר לו כך וכך אמר לי הקדוש ברוך הוא ונתפייסנו יחד, ופני לא היו לי עוד, כי הוא אמר: "למה חרה לך ולמה נפלו פניך" ופייסני, וחשב הבל שנתפייס ולא נשמר ממנו עוד. ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו. כי לא נשמר בחרב אשר ביד קין".
הבל חשש מתגובתו של קין ונזהר ממנו. קין פעל בערמה וסיפר להבל את תוכחות ה' כלפיו כדי לגרום להבל לחשוב שהוא אינו כועס עוד, "וחשב הבל שנתפייס ולא נשמר ממנו עוד". בעקבות זאת הייתה לקין אפשרות לפגוע בהבל, והוא קם עליו והרגו.
דרך אחרת לפרש את הדברים היא דרכו של רמב"ן.
כך כתב רמב"ן:
"ועל דעתי, שהוא דבק עם "ויהי בהיותם בשדה", כי אמר לו: נצא השדה, והרג אותו שם בסתר".
לדעת רמב"ן כיוון שהרצח של הבל בוצע בשדה, כפי שכתוב "וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה וַיָּקָם קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ", יש להניח שהאמירה החסרה הייתה: "נצא השדה" (ראו גם התרגום המיוחס ליונתן: "וַאֲמַר קַיִן לְוַת הֶבֶל אָחוּהִי אִיתָא וְנִפּוּק תַּרְוֵינָן לְבָרָא" = ואמר קין אל הבל אחיו בוא ונצא שנינו לשדה. אכן המתרגם הוסיף בהמשך גם דין ודברים שהיה בין קין להבל כאשר הם היו בשדה).
המשותף לכל הפירושים שראינו הוא שהם נאלצו להשלים בפסוק דברים שאינם כתובים בו.
לעומת זאת, רבי יעקב צבי מקלנבורג בעל "הכתב והקבלה" (מאות י"ח-י"ט) פירש את הפסוק באופן שאין צורך להשלים בפסוקים דברים שאינם כתובים. כך כתב:
"אל הבל אחיו. בשביל אחיו, על מה שנשאל למה חרה לך ולמה נפלו פניך, על זה השיב קין ואמר בשביל הבל אחיו חרה לו ונפלו פניו, ומלת אל לשון בעבור בגלל, כמו (שמואל-א א, כז) "אל הנער הזה התפללתי" בעבור הנער... וכן כאן אל הבל אחיו רצונו לומר בעבור הבל, ובזה אין המקרא חסר כלום".
בניגוד לכל הפרשנים שהבינו את הביטוי "וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו", שקין אמר משהו להבל, והשאלה היא מה הוא אמר לו; בעל "הכתב והקבלה" הבין שקין כלל לא דיבר עם הבל. לדעתו, הביטוי "וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו" הוא תשובת קין לשאלה ששאל אותו ה' "לָמָּה חָרָה לָךְ וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ". התשובה היא שחרה לו ונפלו פניו "אל הבל אחיו" כלומר בשביל הבל אחיו, בעבורו, בגללו. [יש לשים לב שהביטוי "וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו" אינו מציג דיבור ישיר של קין לה', אלא הוא מציג מסירה של תוכן הדיבור].
נמצא על פי בעל "הכתב והקבלה" ש"אין המקרא חסר כלום".
בשולי הדברים אציין שפירוש מיוחד זה של "הכתב והקבלה" שכתוב בבהירות גרם לי לחשוב שזו גם כוונת ר"ע ספורנו (מאות ט"ו-ט"ז) שדבריו קצת עמומים. כך כתב ר"ע ספורנו:
"ויאמר קין אל הבל אחיו. כי חרה לו ונפלו פניו בגלל אחיו".
נראה שהמילים "בגלל אחיו" שבדברי ר"ע ספורנו הם פירוש לביטוי "אל הבל אחיו" שבפסוק. אמנם ר"ע ספורנו לא כתב למי אמר קין את הדברים, ויתכן שכוונתו שקין אמר לה' שחרה לו ונפלו פניו בגלל אחיו, כפי שביאר מאוחר יותר בעל "הכתב והקבלה".