פרשת במדבר: אִישׁ רֹאשׁ לְבֵית אֲבֹתָיו הוּא

לדעת רבי שלמה אפרים מלונטשיץ בעל "כלי יקר", נציג כל אחד מהשבטים היה איש כשר וחזק שנהג נשיאותו ברמה אחת כלפי כל אנשי השבט שלו. אך לא רק כלפי אנשי השבט הרחוקים ממנו אלא אף כלפי אנשי השבט הקרובים אליו ביותר

הרב כרמיאל כהן 26/05/22 11:50 כה באייר התשפב

פרשת במדבר: אִישׁ רֹאשׁ לְבֵית אֲבֹתָיו הוּא
בית המשפט העליון בירושלים, , צילום: Nati Shohat /Flash90

(א) וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר: (ב) שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת כָּל זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם: (ג) מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה כָּל יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל תִּפְקְדוּ אֹתָם לְצִבְאֹתָם אַתָּה וְאַהֲרֹן: (ד) וְאִתְּכֶם יִהְיוּ אִישׁ אִישׁ לַמַּטֶּה אִישׁ רֹאשׁ לְבֵית אֲבֹתָיו הוּא

(פרק א)

משה ואהרון נצטוו לפקוד את ישראל לצבאותם, ואליהם הצטרפו נציגי השבטים, "אִישׁ אִישׁ לַמַּטֶּה", איש מכל שבט. השאלה היא מה פשר התוספת "אִישׁ רֹאשׁ לְבֵית אֲבֹתָיו הוּא"? ובלשונו של רבי שלמה אפרים מלונטשיץ בעל "כלי יקר": "מדקאמר 'איש איש למטה' מה חזר ואמר 'איש ראש לבית אבותיו הוא'?".

רבי עובדיה ספורנו כתב: "איש ראש לבית אבותיו. והטעם שיהיו אתכם הוא שכל אחד מהם ראש לבית אבותיו ולא ייכחד ממנו יחס כל אחד ואחד". לדעת ר"ע ספורנו התוספת "אִישׁ רֹאשׁ לְבֵית אֲבֹתָיו הוּא" נועדה להסביר מדוע היה צורך להוסיף נציג מכל שבט למפקד ולא היה די במשה ואהרון. לדעתו, הסיבה היא כיוון שנציג השבט הוא ראש לבית אבותיו לכן הוא בקי בייחוס המשפחות של השבט שלו, ובקיאות זאת תועיל למפקד.

ה"כלי יקר" הבין שתוספת זאת לא נועדה לציין את הבקיאות בייחוס משפחות השבט אלא תוספת זו נועדה לציין את מעלתם האישית של נציגי השבטים שנבחרו למשימת המפקד; כך כתב:  

"וקרוב לומר שהוא דומה למה שכתבו המפרשים בפסוק (בראשית מט, טז) "דן ידין עַמו כְּאַחַד שבטי ישראל" שלא היה מחניף לשבטו שנקראו "עַמו" אלא היה דן אותם "כאחד שבטי ישראל", כאחד מן שאר שבטים, כך נשיאים אלו היו כשרים והיה כל אחד איש למטה, לכל השבט היה כאיש גבורתו לנהוג עליהם נשיאותו ברמה, ולא זו לכל השבט הרחוקים קצת ממנו אלא אפילו היה ראש לבית אבותיו הקרובים אליו ביותר גם להם היה לראש לנהוג נשיאות עליהם".

ה"כלי יקר" מפרש את התוספת "אִישׁ רֹאשׁ לְבֵית אֲבֹתָיו הוּא" בדומה "למה שכתבו המפרשים" בנוגע לפסוק "דָּן יָדִין עַמּוֹ כְּאַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל" (בראשית מט, טז), שדן לא היה נושא פנים לשבטו אלא היה דן את עמו, שבטו, כפי שהיה דן כל אחד משאר שבטים ("כְּאַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל").

כך כתב ה"כלי יקר" גם בפירושו לפסוק בפרשת ויחי:

"ויש אומרים שדן לא היה מחניף לשבטו אלא היה דן כאחד שבטי ישראל כשאר שבטים, כי קרוב ורחוק היו שוים בעיניו".

בדומה לכך, נציג כל אחד מהשבטים היה איש כשר וחזק שנהג נשיאותו ברמה כלפי כל אנשי השבט שלו – "אִישׁ אִישׁ לַמַּטֶּה". אך לא רק כלפי אנשי השבט הרחוקים ממנו אלא אף כלפי אנשי השבט הקרובים אליו ביותר - "אִישׁ רֹאשׁ לְבֵית אֲבֹתָיו הוּא" – "גם להם היה לראש לנהוג נשיאות עליהם".

להנהיג אנשים שרחוקים ממך מבחינה אישית הוא דבר קל יותר מאשר להנהיג אנשים שקרובים אליך. באופן האחרון יש חשש גדול של נשיאת פנים לקרובים, איפָה ואיפָה, וויתור, ולמעשה העדר משילות. אולם הכתוב מציין שלא זו היתה דרכם של נציגי השבטים – "אִישׁ רֹאשׁ לְבֵית אֲבֹתָיו הוּא".

בשולי הדברים יש לעיין למי מן המפרשים התכוון ה"כלי יקר" כאשר הוא ציין את הפרשנות המיוחדת לפסוק "דָּן יָדִין עַמּוֹ כְּאַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל". נראה שהוא התכוון לפרשן שחי בתקופתו, המאה הט"ז, אך היה מבוגר ממנו בכשלושים שנה – רבי משה אלשיך.

כך כתב מהר"ם אלשיך בפירושו לפסוק "דָּן יָדִין עַמּוֹ כְּאַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל":

"דן ידין עמו כאחד שבטי ישראל: הנה דרך העולם שהדיין לפחות יראה פנים לבני עירו וקהלו. אמר על שמשון בדיינותו, כי לא היה מחניף שבטו, רק ידין עַמו המיוחד לו, כאחד שבטי ישראל (מכל) [ככל] יתר השבטים".

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר