לשון הרע לד'
ש: אם אני מדבר עם ד' מותר לי לספר לו לשון הרע?
ת: ישעיהו הנביא נענש כי דיבר אל ד' לשון הרע על עם ישראל ואמר בתוך עם טמא שפתיים אנכי יושב.
שלושה ספרים שכלל ישראל לא מכנים אותם בשמותם המקוריים
ש: למה יש ספרים שלא קוראים להם בשמם הרשמי אלא על שם כינוי כגון הי"ד החזקה במקום המשנה תורה?
ת: יש אומרים שיש שלושה ספרים שכלל ישראל מכנים לא כשמותם שמחבריהם נתנו, כי השמות המקוריים היו יותר מהאפשר לקבל: א. הרמב"ם קרא לספרו בשם 'משנה תורה', כלומר משנה לתורה, כפי שהוא כותב בהקדמה שרק צריך ללמוד את התנ"ך וספרו כדי לדעת את כל התורה כולה. אלא כלל ישראל לא קיבלו, כי הרי צריך ללמוד גמרא וספרים אחרים, ולכן כינו אותו בשם 'י"ד החזקה', י"ד הוא 14, כי יש ארבעים עשרה ספרים בספר. ב. רבי ישעיה הלוי הורוביץ קרא לספרו בשם 'שני לוחות הברית', אלא כלל ישראל חשבו שזה מוגזם, שהרי בשני לוחות הברית חקוקים עשרת הדברות, לכן כינו אותו בשם ה'של"ה'. ג. יש שני ספרים בשם 'תורת משה' עה"ת, אחד מרבי משה סופר 'החת"ס' ואחד מרבי משה אלשיך. תורת משה זה חמישה חומשי תורה, ולכן כינו אחד בשם 'חתם סופר' והשני בשם 'האלשיך' (וכן סיפר הרבי מליובאוויטש האחרון בספר המלך במסיבו ח"א עמ' קסה - מ"צ).
ברכה אחר נטילה
ש: בעדה שלנו נהוג ליטול ידיים, לנגב, לשבת על יד השולחן ואז לברך על נטילת ידיים. האם להמשיך לנהוג כן?
ת: יש לברך לפני הניגוב. פס"ת קנח כה. וכן הלכה יומית הגר"ע יוסף.
תנאי עם ד'
ש: מותר לי להתנות שאם ד' יתן לי דבר מסויים שאני מאוד רוצה אותו, אז אקיים מצווה מסויימת?
ת: יש לקיים מצוות מאהבת ד' בלי תנאים כמו מסחר, וזה איסור של לא תנסו את ד' אלהיכם, כדברי הרמב"ן ("לא תנסו את ד' אלהיכם – פירוש כאשר ניסיתם במסה, שלא תאמר: אם יש ד' בקרבנו לעשות לנו ניסים, או שנצליח בהיותנו עובדים לפניו ונשמע להם ונהיה טובים, נשמור תורתו". דברים ו טז – מ"צ).
לחם טף
ש: מה מברכים על לחם טֶף?
ת: שהכל. אינו מחמשת מיני דגן.
דירת קרקע בירושלים
ש: כיוון שגגין ועליות לא נתקדשו, האם מי שרוצה לקיים מצוות דירה בירושלים צריך דווקא דירת קרקע?
ת: לא. א. זה נאמר לגבי אכילת קרבנות, אבל לענין ישיבה, קדושת ירושלים עולה ובוקעת עד השמים. עיין שו"ת ציץ אליעזר יד נב. ב. יש פוסקים שגגין ועליות כן התקדשו. עיין מנחת חינוך שסב. אור שמח הלכות בית הבחירה ו ז (בשו"ת ציץ אליעזר (יד נב), נשאל: האם יש עניין לרכוש קומה צמודת קרקע בירושלים? הרי בשר קרבן הפסח צריך להיאכל בתוך גבולות העיר ירושלים. בגמרא פסחים [פה, ב], אומר רב, כי אין לאכול את בשר קרבן הפסח בקומה שנייה או על הגג, מפני ש"גגים ועליות לא נתקדשו", כלומר, קדושת ירושלים תקפה בקרקע העיר בלבד, לא במבנים המתנוססים אל על, ואפילו בעזרה שבבית המקדש אין קדושת ירושלים בקומה שנייה או בגגות. והשיב שאין לחלק בין דיני אכילת קורבנות לבין קדושתה לגבי המגורים בה. לגבי הקורבנות יש צורך לאכלם במקומות שנכבשו על ידי בני ישראל ונתקדשו מכח הכיבוש. ואילו קדושתה הנצחית של ירושלים שמפניה נפסק "הכל מעלין לירושלים" [כתובות קי ב], אינה מכוח כיבוש, אלא נתקדשה ירושלים בקדושה עליונה בידי שמים, והיא קיימת בכל שטחה ואווירה של ירושלים. עיין שו"ת פרי הארץ ח"ג יו"ד סי' ז. שו"ת ציץ אליעזר יג כב - מ"צ).
כבוד אחותו
ש: האם יש לאדם לכבד את אחותו הגדולה כמו שעליו לכבד את אחיו הגדול?
ת: כן. חיד"א (ברכ"י יו"ד רמ אות יז - מ"צ).
רב ד"ר
ש: איך לפנות לרב שהוא דוקטור: הרב, ד"ר, או הרב דוקטור?
ת: הרב. תלמוד תורה כנגד כולם (פעם שמעתי שרב אחד אמר לרב ד"ר, שבפסוק בחטא העגל: "וידבר ד' אל משה לך רד כי שחת עמך" [שמות לב ז], המילה "רד" הוא ראשי תיבות רב ד"ר, כי רב צריך להרים את העם ולא להימצא לבד באוניברסיטה - מ"צ).
דברי תורה כנספח לספר
ש: האם מותר להדפיס דברי תורה בסיום של ספר חול כנספח, כגון ספר עם סיפורים לילדים וכנספח דברי תורה לילדים, הרי אסור להניח דברי חול על דברי תורה, וכאשר הספר מונח על השולחן הסיפורים מונחים על גבי דברי התורה?
ת: מותר, והראיה שבכל ספרי קודש יש דפים ריקים שלא מודפס עליהם דברי תורה כגון שער הספר וכד'. וכן מותר לפתוח ספר תנ"ך בכתובים למרות שבאותה העת שמעיין בכתובים הרי שמונחים על גבי החומש והנביאים. מכאן שהאיסור להניח על גבי הוא רק כאשר מדובר בספר אחר, אבל באותו ספר אין בכך כלום.
גילוי ד'
ש: איך לעשות שהאלוהים יתגלה בפניי?
ת: להגיע למדרגת רוח הקודש כפי הסדר של מסילת ישרים.