הלכות תשעה באב החל במוצאי שבת

אם בית המקדש לא יבנה בימים הקרובים, צום תשעה באב יתחיל עם צאת השבת. חוץ מחמשת העינויים, ישנם עניינים רבים אליהם כדאי לשים לב | הרב ברוך אפרתי

הרב ברוך אפרתי 12/07/21 13:16 ג באב התשפא

תשעה באב שנה שעברבה, צילום: Mendy Hechtman/Flash90
תשעה באב שנה שעברבה, צילום: Mendy Hechtman/Flash90

צום תשעה באב נועד לזכור את החורבן, לעורר לתשובה, ולהביע את הצער על כך שלא נבנה המקדש עדיין. בתוך צער החורבן אנו כוללים גם את הכאבים האישיים שלנו, ומבקשים מד' שיעזור לנו לצאת מאפילה לאור גדול, 'אור חדש על ציון תאיר'. 

חמשה עינויים ישנם בתשעה באב - אכילה, סיכה, רחיצה, תשמיש המיטה, נעילת הסנדל.

אכילה ושתיה 

אדם רגיל שחש חולשה קצת כרגיל בצום, ממשיך להתענות למרות הצער. עדיף להתענות ולנוח במיטה, מאשר להתפלל במניין בבית כנסת ולשבור את הצום. למתקשים לצום, מותר ללעוס מסטיק ללא טעם.

חולה שיש בו סכנה או ספק סכנה - אסור לו לצום. חולה רגיל שאין בו סכנה - כגון מי שהראש כואב לו מחולי, או שיש סחרחורות וחום, שפעת, דלקת עיניים, וכדומה, והוא רוצה לאכול או שצריך לכך לרפואתו-  מותר לו לאכול ולשתות כבר בשעות הבוקר, ואין צורך בשיעורין.

אדם הנמצא בבידוד, צם כרגיל. אדם הנמצא בבידוד ומתחילים אצלו תסמינים של קורונה, פטור מהצום. חולה מאומת בקורונה, אף שאין לו תסמינים, לא צם. חולה מאומת שהיה במצב בינוני-קשה והבריא, לא יצום עד שיעברו שלושה חודשים מיום הבראתו.

נשים בהריון ומיניקות - מתחילות לצום כרגיל. אם מתחיל להן כאב ראש או בטן, מותר לאכול ולשתות מיד, ללא שיעורין. אשה עד שלושים ימים לאחר הלידה - בדורנו שהגוף חלש, פטורה מלצום, לכל העדות. אם יש למניקה חשש שיתמעט החלב (אפילו אין כאב ראש או חולשה, ואפילו אם התינוק יהיה מסוגל לעבור לתחליפים), מותרת לשתות ולאכול כרגיל. אם יש הוראה מהרופא לאשה מעוברת להמנע מהצום מסיבה רפואית, יש לשמוע לו ולא לצום.

חולה או יולדת שאינם צמים, עליהם להבדיל במוצאי שבת על בירה או מיץ תפוזים טבעי, ואם אין, אזי אפשר להבדיל על יין. אך אין להבדיל כלל עבור ילד שאינו צם. אשה לא תברך 'מאורי האש' אם עושה הבדלה לעצמה. אך יכולה לברך אחרי תום ההבדלה את ברכה זו על אש.

סיכה 

מותר להשתמש בדיאודורנט. אסור להשתמש במשחות איפור. משחה נגד יובש מותרת. מותר למרוח חומר נגד יתושים בלילה. מותר לרחוץ את הידיים באלכוג'ל, ואין בזה איסור סיכה או רחיצה.

רחיצה

פנים מלוכלכות ביותר, מותר לשטוף. להתרענן אסור, אפילו באצבע קטנה. חולה שנוטל ידיו ללחם יטול כרגיל, עד פרק היד. יולדת, מעוברת, וחולה שקשה לו לעמוד- מותרים לרחוץ כדרכם, לא לשם תענוג אלא לבריאות וניקיון. מותר לרחוץ את הילדים אם יש צורך לניקיון, במים פושרים.

תשמיש המיטה

בני הזוג פורשין כבימי נידה (איסור נגיעה רק בלילה). בדיקות לפני טבילה במוצאי הצום וכו' – להתכונן מראש לפני הצום ולרחוץ בצאתו לפני הטבילה, או להתכונן בהכל לאחר הצום.

נעילת הסנדל

מותר לנעול קרוקס וסנדלי שורש למרות שהם נוחים מעיקר הדין (ויש מגדולי הפוסקים שהחמירו שלא לנעול נעלי פלסטיק אם הן נוחות). אסור לנעול נעלי עור.

דינים נוספים

ישיבה על הארץ - מחצות היום נהגו להקל לשבת על כיסא. עד חצות היום, מותר לשבת על שרפרף נמוך או מדריגה נמוכה או על הרצפה. באוטובוס עדיף לעמוד, ואם חלשים מותר לשבת.

לימוד תורה - אין לומדים תורה, משום שנאמר "פקודי ד' משמחי לב", חוץ מדברים השייכים לאבילות היום לא בעיון (גם דף יומי אסור). ספרים העוסקים בבירורי אמונה מותרים. 

מלאכה - אין לעבוד בתשעה באב, והעובד בו לא רואה ברכה מכך. מחצות היום נהגו להקל ולעבוד אם יש צורך גדול.

שבת חזון

בשבת אפשר ללמוד תורה כרגיל (אף אחר חצות היום). ומותר לשיר שירי קודש בארוחות כרגיל. 

לפני מוסף האשכנזים אומרים 'אב הרחמים' כרגיל.

תפילת מנחה ללא 'צדקתך'.  מותר לשטוף את הפה לפני השקיעה ואין בכך הכנה משבת לחול. אולם אין לקחת כדור 'קל צום' בשבת משום הכנה משבת לחול.

סעודה שלישית אוכלים כרגיל (כולל בשר ויין אם רוצים). התענית מתחילה בשקיעה. כחצי שעה לאחר השקיעה, אומרים 'ברוך המבדיל בין קודש לחול', חולצים נעלי עור ומחליפים את בגדי השבת המהודרים לבגדי חול. ניתן לברך 'מאורי האש' עבור בני הבית, על אף שמברך זאת החזן בבית הכנסת.

ערבית של מוצאי שבת. אשכנזים - מסירים הפרוכת מארון הקודש, ומתפללים בקול נמוך. שמונה עשרה, 'אתה חוננתנו', קדיש תתקבל. מדליקים נרות רק כפי הנחוץ לקריאה, ומברכים 'בורא מאורי האש'. יושבים על הארץ וקוראים איכה בקול נמוך ובניגון המקובל. אומרים קינות, ואתה קדוש, עלינו לשבח. ספרדים - מסירים הפרוכת, ויש שקוראים פרשת האזינו. עננו ו 'אתה חוננתנו' בשמונה עשרה, ויהי נועם, מדליקים נר ומברכים 'מאורי האש', איכה בלי ברכות, קינות, אתה קדוש, קדיש המיוחד, מכבים אורות ביה"כ ומכריזים לפני כמה שנים נחרב הבית, שיר למעלות, עלינו.

שחרית - נוטל ידיו עד קשרי אצבעותיו (וכן אחרי שירותים), ואחר שנגב ידו ויש בה רק לחלוחית, מעביר על עיניו. אין לברך ברכת "שעשה לי כל צרכי" (ויש מברכים).  אין מניחים טלית ותפילין (יש מהספרדים שמניחים כרגיל), טלית קטן לובש בלי ברכה (ובברכת הטלית יכוון לפטור את הציצית). בתפילה אין אומרים פרשיות הקטורת והתמיד, אבל אומרים: "מזמור לתודה". ומנהג הספרדים כן לומר קרבנות.

בשמונה עשרה שחרית לא אומרים "נחם", והש"ץ אומר "עננו" בין "גואל ישראל" ל"רפאנו". ספרדים אומרים עננו גם בלחש של יחיד בשחרית.

למנהג אשכנז אין הכהנים עולים לדוכן, ואין אומרים ברכנו בברכה המשולשת. למנהג הספרדים כן נושאים כפיים.  

אין אומרים אבינו מלכנו ותחנון. אחר חזרת הש"ץ חצי קדיש, (ספרדים אומרים מעט קינות) וקוראים בתורה לשלושה בפרשת ואתחנן: "כי תוליד בנים", והשלישי מפטיר. חצי קדיש, מפטירים בניגון איכה: "אסוף אסיפם" עד "נאם ד'". בברכת הפטרה מסיים: "מגן דוד". מחזירים ספר התורה לארון הקודש, ואומרים קינות.

אחרי הקינות: מנהג אשכנז - אשרי, ואתה קדוש, אין אומרים למנצח, מדלגים הפסוק "ואני זאת בריתי". קדיש שלם בלי תתקבל. עלינו, קדיש יתום, ואין אומרים שיר של יום ופיטום הקטורת. מנהג הספרדים - לאחר ההפטרה ממשיכים כרגיל עד סוף התפילה (אך אומרים על נהרות בבל במקום תפילה לדוד) קדיש עם תתקבל, חולצים תפילין ואומרים קינות ואיכה, ולאחר מכן קדיש 'עתיד לאתחדתא'.

הולכים ביום זה כנזופים, ואין שואלים בשלום כשפוגשים חבר. מי שאומר שלום בטעות - משיבים לו ברמיזה.

מנחה. מי שלא הניחו בשחרית - לובשים טלית ומניחים תפילין ומברכים עליהם. בני אשכנז אומרים שיר של יום ושאר דברים שהחסירו בשחרית.   אשרי, חצי קדיש. מוציאים ס"ת, וקוראים לשלושה בפרשת "ויחל", והפטרת "דרשו ד'" כבתענית ציבור. חצי קדיש לפני תפילה בלחש.

עשרה אומר "נחם" בבונה ירושלים, ו"עננו" בשומע תפילה. הש"ץ אומר "עננו" בין ברכת "גואל" ל"רפאנו" בברכה מיוחדת, ו"נחם" בבונה ירושלים (אין משנים מהנוסח הרגיל, ויכוון במילים 'שוממה ובזויה' על עיר דוד והר הבית. אם שכח לומר "נחם" במקומו, אומרו בלא חתימה ב"שומע תפילה" אחר "עננו", או קודם "ותחזינה", "ועל כולם" או "אלקי נצור", ואם לא אמר כלל אינו חוזר).

ברכת כהנים - כשמתפללים אחר פלג המנחה, אך במנחה גדולה לדעת רוב הפוסקים אין נשיאת כפיים (והרצי"ה נהג לשאת כפיים גם טרם פלג מנחה). אין אומרים "אבינו מלכנו".

ערבית. לאחר התפילה מבדילים רק על היין, ומקדשים הלבנה.

מוצאי הצום

מנהג אשכנז - בערב עדיין אסור לאכול בשר ולשתות יין ולכבס מפני אבלות היום, עד חצות היום למחרת. וכן לגבי הליכה לבריכה ולים ומוזיקה. ראוי להמנע מתשמיש המיטה במוצאי הצום.

ספרדים - מותר להתרחץ מיד בצאת הצום וגם ללכת לבריכה וכן לכבס ולהסתפר. אך אסור לאכול בשר ויין ולשמוע מוזיקה עד עשירי באב בערב.

"ואם נחרבנו ונחרב העולם עמנו,

 על ידי שנאת חנם,

נשוב להבנות והעולם עמנו יבנה,

על ידי אהבת חנם"

הרב קוק, אורות הקודש

 

כתבות נוספות

/
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר