הלכות תשעה באב בימי קורונה התש"פ

השנה נציין את צום תשעה באב בצל נגיף הקורונה. הבאנו לפניכם את כל ההלכות, המנהגים וההקלות לספרדים ואשכנזים

הרב ברוך אפרתי
ה באב התשפ
,
26 ביולי, 2020 12:06
קינות. ארכיון

קינות. ארכיוןצילום: אורי לנץ, פלאש90

צום תשעה באב נועד לזכור ולהצטער על חורבן המקדשים, ובעיקר לעורר אותנו לעניין חשיבות בניין הארץ והעם בימינו, לחזרה בתשובה ממעשינו. בתוך צער החורבן אנו כוללים את הכאבים הלאומיים והאישיים שלנו, ומבקשים מד' שיעזור לנו לצאת מאפילה לאור גדול בתחייתנו בארצנו.

הלכות וזמני צום תשעה באב תש"פ 2020

חמישה עינויים ישנם בתשעה באב- אכילה, סיכה, רחיצה, תשמיש המיטה, נעילת הסנדל.
 
אכילה ושתיה

אדם רגיל שחש חולשה כרגיל בצום, ממשיך להתענות למרות הצער. עדיף להתענות ולנוח במיטה, מאשר להתפלל במניין בביה"כ ולשבור את הצום. 

חולה שיש בו סכנה או ספק סכנה- אסור לו לצום.

חולה שאין בו סכנה- כגון בעל סחרחורות או חום, או אדם השוכב מחוליו, או מי שיש לו דלקת עיניים, או זקן שתש כוחו, והוא רוצה לאכול, או שהוא צריך לכך לרפואתו-  מותר לו לאכול ולשתות, ואין צורך בשיעורין. 

בידוד קורונה- אדם בבידוד שלא קיבל תשובה חיובית, צם כרגיל אם מרגיש כרגיל.  אולם אם יש לו כאבי שרירים, או קוצר נשימה או חום או חולשה- פטור מהצום (וכמובן חייב לפנות לרופא).  

אדם עם תוצאה חיובית לקורונה- אינו צם, לחיזוק גופו מפני הנגיף.

יש לציית להוראות הרבנות הראשית ומשרד הבריאות המפורסמות בנושא זה, ולנהוג כהוראתם.

עובדי חירום, אחיות ורופאים- צמים כרגיל, אלא אם כן הצום פוגע בתפקוד המקצועי שלהם בהצלת אחרים.

נשים בהריון ומיניקות- מתחילות לצום כרגיל. אם מתחיל להן כאב ראש או בטן, או חולשה, מותר לאכול ולשתות מיד, ללא שיעורין.
 
אשה עד שלושים ימים לאחר הלידה- בדורנו שהגוף חלש, פטורה מלצום, לכל העדות. 

אם המניקה חוששת שיתמעט החלב בשל הצום (אפילו אין כאב ראש או חולשה, ואפילו אם התינוק יהיה מסוגל לעבור לתחליפים), רשאית לשתות ולאכול כרגיל.

אם יש הוראה מהרופא לאשה מעוברת להמנע מהצום מסיבה רפואית, יש לשמוע לו ולא לצום. 

סיכה

מותר להשתמש בדיאודורנט. אסור להשתמש במשחות איפור. משחה נגד יובש מותרת. מותר למרוח חומר נגד יתושים בלילה.
 
רחיצה

פנים מלוכלכות מותר לשטוף. להתרענן אסור, אפילו באצבע קטנה.
 
תשמיש המיטה 

בני הזוג פורשין כבימי נידה כל הצום (אך איסור נגיעה רק בלילה). בדיקות לפני טבילה במוצאי הצום וכו' – להתכונן מראש לפני הצום ולרחוץ מעט בצאתו לפני הטבילה, או להתכונן בהכל לאחר הצום. 
 
נעילת הסנדל

מותר לנעול קרוקס וסנדלי שורש למרות שהם נוחים מעיקר הדין (יש מגדולי הפוסקים שהחמירו שלא לנעול נעלי פלסטיק אם הן נוחות). אסור לנעול נעלי עור.
 
ישיבה על הארץ

מחצות היום נהגו להקל לשבת על כיסא. עד חצות היום, מותר לשבת על שרפרף נמוך או מדריגה נמוכה או על הרצפה. באוטובוס עדיף לעמוד, ואם חלשים מותר לשבת.
 
לימוד תורה

אין לומדים תורה, משום שנאמר "פקודי ד' משמחי לב", חוץ מדברים השייכים לאבילות היום. וגם הם- לא בעיון (גם דף יומי אסור). ספרים העוסקים בבירורי אמונה ומוסר מותר ללמוד. יש אומרים תהילים, ויש נמנעים (למעשה אם נאמרים כתפילה, ניתן לומר).
 
מלאכה

אין לעבוד בתשעה באב, והעובד בו לא רואה ברכה מכך. מחצות היום נהגו להקל ולעבוד אם יש צורך גדול.

הסחת הדעת מהצום

אין לעשות דברים המסיחים את הדעת ממשמעות הצום, כגון טיולים בגנים ופרדסים וכדומה.

הלכות התפילה וסדרי היום

ערבית. אשכנז- מסירים הפרוכת מארון הקודש, ומתפללים בקול נמוך. שמונה עשרה, קדיש תתקבל. מדליקים אור רק כפי הנחוץ לקריאה. יושבים על הארץ וקוראים איכה בקול נמוך ובניגון המקובל. אומרים קינות, ואתה קדוש, עלינו לשבח.
ספרדים- מסירים הפרוכת, ויש שקוראים פרשת האזינו. עננו בשמונה עשרה, איכה בלי ברכות, קינות, ואתה קדוש, קדיש המיוחד, מכבים אורות ביה"כ ומכריזים לפני כמה שנים נחרב הבית, שיר למעלות, עלינו לשבח.
 
שחרית. נוטל ידיו עד קשרי אצבעותיו (וכן אחרי שירותים), ואחר שנגב ידו ויש בה לחלוחית, מעביר על עיניו. אין לברך ברכת "שעשה לי כל צרכי" (ויש מברכים).  אין מניחים טלית ותפילין (יש מהספרדים שמניחים כרגיל), טלית קטן לובש בלי ברכה (ובברכת הטלית יכוון לפטור את הציצית). בתפילה אין אומרים פרשיות הקטורת והתמיד, אבל אומרים: "מזמור לתודה". ומנהג הספרדים כן לומר קרבנות. 
בשמונה עשרה שחרית לא אומרים "נחם", והש"ץ אומר "עננו" בין "גואל ישראל" ל"רפאנו". ספרדים אומרים עננו גם בלחש של יחיד בשחרית.
למנהג אשכנז אין הכהנים עולים לדוכן, ואין אומרים ברכנו. למנהג הספרדים כן נושאים כפיים.   
אין אומרים אבינו מלכנו ותחנון. אחר חזרת הש"ץ חצי קדיש, (ספרדים אומרים מעט קינות) וקוראים בתורה לשלושה בפרשת ואתחנן: "כי תוליד בנים", והשלישי מפטיר. חצי קדיש, מפטירים בניגון איכה: "אסוף אסיפם" עד "נאום השם". בברכת הפטרה מסיים: "מגן דוד". מחזירים ספר התורה לארון הקודש, ואומרים קינות.

אחרי הקינות: מנהג אשכנז- אשרי, ואתה קדוש, אין אומרים למנצח, מדלגים הפסוק "ואני זאת בריתי". קדיש שלם בלי תתקבל. עלינו, קדיש יתום, ואין אומרים שיר של יום ופיטום הקטורת. 
מנהג הספרדים- לאחר ההפטרה ממשיכים כרגיל עד סוף התפילה (אך אומרים על נהרות בבל במקום תפילה לדוד) קדיש עם תתקבל, חולצים תפילין ואומרים קינות ואיכה, ולאחר מכן קדיש המיוחד (עתיד לאתחדתא).

הולכים ביום זה כנזופים, ואין שואלים בשלום כשפוגשים חבר. מי שאומר שלום בטעות - משיבים לו ברמיזה. 

מנחה. מי שלא הניחו בשחרית- מתעטפים בטלית ומניחים תפילין ומברכים עליהם. בני אשכנז אומרים שיר של יום ושאר דברים שהחסירו בשחרית. אשרי, חצי קדיש. מוציאים ס"ת, וקוראים לשלושה בפרשת "ויחל", והפטרת "דרשו השם" כבתענית ציבור. חצי קדיש לפני תפילה בלחש. 
בשמונה עשרה אומר "נחם" בבונה ירושלים, ו"עננו" בשומע תפילה. הש"ץ אומר "עננו" בין ברכת "גואל" ל"רפאנו" בברכה מיוחדת, ו"נחם" בבונה ירושלים (אין משנים מהנוסח הרגיל, ויכוון במילים 'שוממה ובזויה' על עיר דוד והר הבית. אם שכח לומר "נחם" במקומו, אומרו בלא חתימה ב"שומע תפילה" אחר "עננו", או קודם "ותחזינה", "ועל כולם" או "אלקי נצור", ואם לא אמר כלל אינו חוזר). 
ברכת כהנים- כשמתפללים אחר פלג המנחה. אך במנחה גדולה לדעת רוב הפוסקים אין נשיאת כפיים. אין אומרים "אבינו מלכנו". 

ערבית. לאחר התפילה מקדשים הלבנה.

מוצאי הצום.  השנה י באב הוא ערב שבת (יום ו), ועל כן מקלים יותר.
השנה מותר לכבס, להסתפר, ולהתרחץ, ואין צורך להמתין לחצות יום המחרת. ראוי להמנע מתשמיש המיטה במוצאי הצום. 
מוזיקה, בשר ויין- מהפוסקים האשכנזים יש שהתירו מיד, ויש שאסרו כמו בכל שנה. למעשה המקל יש לו על מי שיסמוך. ספרדים נהגו להמנע מבשר ויין ומוזיקה כמו בכל שנה עד יום המחרת.

"ואם נחרבנו ונחרב העולם עמנו,
 על ידי שנאת חנם,
נשוב להבנות והעולם עמנו יבנה, 
על ידי אהבת חנם" 
 

הרב קוק, אורות הקודש 

26.07.2020

1. אלפיים שנה הצום לא הועיל - ולא כלום (משה אהרון )

לבטל צום תשעה באב להפוך את היום ליום התוועדות ולימוד על המסד לגאולה :
"אמת ושלום".
אלפיים שנה הצומות לא קדמו אותנו כי הצום לא עיקר אלא החתירה קדימה

התוועדות ולימוד על "האמת והשלום".
הגיע היום לאזור אומץ ולקדם את הנבואה .
כי המרכיב המעשי העצמוני שלנו הוא נשמת אפה של זו הנבואה.
וכך כשנאהב האמת והשלום גם ששון ושמחה תהא נחלתינו.
וכך גם שאר הצומות יהפכו למועדים טובים.
"כֹּה-אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית-יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ"

דווח על תגובה לא ראויה
26.07.2020

2. אין "צו"ם - אלא צדקה ומשפט [ראשי תיבות] (משה אהרון )

אין צום אלא צדקה ומשפט [ראשי תיבות].
[פרק נח' פסוק ה']
הֲכָזֶה יִהְיֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ יוֹם עַנּוֹת אָדָם נַפְשׁוֹ הֲלָכֹף כְּאַגְמֹן רֹאשׁוֹ וְשַׂק וָאֵפֶר יַצִּיעַ הֲלָזֶה תִּקְרָא-צוֹם וְיוֹם רָצוֹן לַיהוָה

[פרק נח' פסוק ו']
הֲלוֹא זֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ פַּתֵּחַ חַרְצֻבּוֹת רֶשַׁע הַתֵּר אֲגֻדּוֹת מוֹטָה וְשַׁלַּח רְצוּצִים חָפְשִׁים וְכָל-מוֹטָה תְּנַתֵּקוּ

מוסד ה"צום" הנתכי הקלאסי הוא קידוש צום על צרה עכשוית.
ולא על חורבנות או מאורעות טרגיים היסטוריים..
הנטייה של התודעה האנושית כחלק משמירת זהות וזכרונות העבר
היא בכל זאת לקדש צומות גם על העבר גם על חורבנות היסטוריים.
אבל וזה העיקר אין צום על חורבן של ביית .
יש אבל על הסיבות שגרמו לכך.
והחלטה נחושה סוף סוף לתקן את כל אותן טעויות
שגרמו להרס ולחורבן.
אחיי,הגיעה השעה ההיסטורית לשאול שאלה פשוטה :
כל הצומות אלפיים שנה איך קדמו אותנו אל עבר
קימום ובניין של גאולה
כלום ממש כלום.
כשם שהצום השנה בתשעה באב הבא עלינו לטובה
לא יוביל לשום תפנית חיובית ממשית :
של אחדות, של אמת ושלום בינינו כולנו.
לכן מחוייבת המציאו היא ההתפקחות .
לראות נחוכה כי הגיע הרגע לשינו מהותי .
לרתום את היום זה ליום של תודעה אקטיבית
של אינפוזיה רוחנית מוסרית .
של לימוד על אחדות , אמת ושלום..
לתת לשני יסודות אלו : אמת ושלום יום אחד משלהם
שלכך גם רמז הנביא זכריה שכל הצומות יתבטלו.
אך אם נשתכלל לאהוב אמת ושלום .
לאמור.אומה שמקדשת שני ערכים אלו "אמת ושלום".
אין ולא יהיה לה עצב וצער בחייה:

"כֹּה-אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית-יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ".
הנה כי כן כך כיוון הנביא שבידינו הדבר לשכלל מוסדות היסוד של הגאולה : האמת והשלום.
שרק כך כשמוסדות אלה יהיו בדרגה של נאהבים על ידינו , יתבטלו הצומות מאליהם

דווח על תגובה לא ראויה
27.07.2020

3. דיני רחיצת ידיים השנה (נתנאל)

האם לא נכון להדריך להקל ברחיצת ידיים השנה? לפחות באלכוג'ל?

דווח על תגובה לא ראויה
28.07.2020

4. יום צום : "שישה מעם" (משה אהרון )


יום צום : "שישה מעם"
28/07/2020 14:05:43
. יום : "שישה מעם"

בס"ד.
כשם האדם מחפש את האלוהים.
כך האלוהים מחפש תדיר את האדם .
וזה כל מעייניו של הבורא - האדם.
הקריאה הבראשיתית לאדם : "אייכה".
מנסרת תדיר בחלל ההוייה
של הקיום האנושי.
בניגוד למה שהורגלתי לקב"ה
אין כל סימפאטיה לאבנים.
ולא למה שנבנה מהם - שני בתי מקדש.
בכלל האבנים כבר אז לא נדבקו זו בזו.
הקב"ה כאמור מחפש את האדם .
והנה לעניות דעתי,היה לו לזרה
שמתאבלים אלפיים שנה
על בתים חרבים מאליהם
ולא למשל על חורבן בניו - על השואה האיומה .
שעליה ניבא משה בסוף נאומו בפרשת וילך......
לקב"ה חסר ההשתתפות באבלו שלו
על השואה האיומה
על חורבן ששת המליונים.
אז תצומו ביום "שישה מעם" [בתשעה באב]
ותתאבלו על חורבן העם בשואה ובשאר הפוגרומים .
זו הדרך הישירה והקצרה ביותר לבניין
הבית השלישי.

משה אהרון

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

 צילום: ניצן אשוח

ענבים - לא מה שחשבתם

קרא עוד