הַסְכֵּת וּשְׁמַע - הכנה רוחנית לקראת לראש השנה

עיקרו של חודש אלול - להקשיב. לעצור ולחשוב על משמעותם של הימים הנוראים הבאים עלינו. הרב יאיר פרנק על ההקשבה - והתשובה

חדשות כיפה הרב יאיר פרנק 29/08/18 10:47 יח באלול התשעח

הַסְכֵּת וּשְׁמַע - הכנה רוחנית לקראת לראש השנה
תקיעת שופר בכותל, צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

בפרשתנו מילה נדירה, שהתקשו רבים בפירושה: 

וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הַסְכֵּת וּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם לַה' אֱ-לֹהֶיךָ:  וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה' אֱ-לֹהֶיךָ וְעָשִׂיתָ אֶת מִצְוֹתָו וְאֶת חֻקָּיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם (דברים כז,ט-י).

מה משמעות הציווי – הַסְכֵּת ?!. ואמנם, האב"ע כתב – "הסכת - פירושו לפי מקומו, כי אין ריע לו", דהיינו אין לה מקבילות בתנ"ך. רש"י שולח אותנו לעיין בתרגום אונקלוס, שפירש – "אצית", שמשמעותו – האזנה ושמיעה (הכתב והקבלה). אולם, לא ברור אם כן למה התכוונה התורה, שהרי בפסוק נאמר – "הַסְכֵּת וּשְׁמַע", וכי התורה סתם הכפילה את לשונה? 

הגמרא במסכת ברכות (סג:) מביאה שלושה ביאורים למילה יחידאית זאת, וכפי שנראה לקמן מכנה משותף אחד לכולם:
הסכת - עשו כתות כתות ועסקו בתורה, לפי שאין התורה נקנית אלא בחבורה. 
...דבר אחר: הסכת ושמע ישראל - כתתו עצמכם על דברי תורה, כדאמר ריש לקיש. דאמר ריש לקיש: מנין שאין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליה – שנאמר (במדבר י"ט) זאת התורה אדם כי ימות באהל. 
דבר אחר: הסכת ושמע ישראל - הס ואחר כך כתת. כדרבא, דאמר רבא: לעולם ילמוד אדם תורה ואחר כך יהגה.

הפירוש הראשון הוא שבכדי ללמוד צריך ליצור חבורות חבורות, ולא ללמוד לבד. הפירוש השני הוא שיש להתאמץ ולעמול, בכדי לזכות ללימוד תורה. הפירוש השלישי הוא שיש לגרוס וללמוד את הדברים במהירות יחסית, ורק לאחר מכן לעיין בהם. מה המכנה המשותף לשלושתם? כולם הקדמות ותנאים שונים קודם הלימוד, שמאפשרים ופותחים את האפשרות לזכות ללימוד תורה. ובלשון התורה – ה-'הסכת' בא לאפשר את ה-'שמע'. ויותר בעומק נראה לומר – שלושת הפירושים קשורים בפיתוח, בצורות שונות, של עצם היכולת להקשיב.

בספורנו וברש"ר הירש (כאן) מצאנו פירוש רביעי, יותר על דרך הפשט. הספורנו ביאר – "הסכת. צייר במחשבתך". וברש"ר הירש הרחיב יותר – "סכת" קרוב ל"שקט": מנוחה ודומיה גמורה; והוא קרוב גם ל"שקד": להפנות את כל המחשבה למשימה מסויימת. ונראה מכאן שגם "הסכת" מורה על תשומת לב דרוכה בלא כל היסח הדעת". תשומת לב קשורה גם בפירושו הראשון של הרש"ר הירש – שקט ודומיה, שכן הם מאפשרים הפניית כל המודעות לקראת המשימה.

השם משמואל (כי תבוא תרעב) מקשר זאת לימים אלו - ימי אלול. בראש השנה אנו שומעים קול שופר. אולם, קודם ההקשבה, יש ל-'הסכית', 'לפתוח את האוזניים' הפנימיות, שעל ידם נוכל באמת להקשיב לקול השופר. וזה לשונו:

הסכת ושמע ישראל. ובספורנו פירש צייר במחשבתך כמו (עמוס ה' כ"ו) את סכות מלככם. הנה זה לימוד גדול לכל הבא ליטהר, שטרם יקרב לכל דבר לעשותו, הן בתורה ובתפילה וכן אפי' בדבר הרשות, לא יהי' נבהל לעשותו טרם יצייר בעצמו היטב את הדבר ההוא וצורתו ותועלתו. וזהו (ברכות ל' ע"ב) חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ומתפללין. ואפי' כשבא לשמוע דברי מוסר, יצייר בעצמו מקודם מה הוא בא לעשות. וזהו הסכת ושמע שאפי' לשמיעה צריכין לצייר מקודם.
ונראה דזוהי הכנת אלול קודם ר"ה, לבלי יקרב לעבודת החודש השביעי אלא בהכנה וציור מקודם במחשבתו לפני מי הוא עומד ועובד עבודתו שבלב, ותקיעת שופר ויתר מצוות שבחודש תשרי. ולזה צריך הרגל רב. ונקבע לזה חודש אלול, וכולי האי ואולי:

לדברי השם משמואל כל חודש אלול הוא בבחינת ה-'הסכת', ההכנה, לקראת ה-'שמע' של ראש השנה. עלינו להשקיט את המחשבות מחיי היום יום הרגילים, ולהתבונן (בינה=אלול בגימטריה) ולחשוב על העומד לקראתנו בימים הנוראים הבעל"ט. על מהותם הפנימית של החגים, על המצוות המיוחדות שאנו עומדים לקיים בהם, על כוחות הנפש והמעשים שאנו נדרשים אליהם בימים מופלאים אלו. המחשבות האלו, תשומת הלב הזאת, יכינו אותנו בעומק הנפש, בכדי שאכן נזכה לקבל מהאורות הגדולים שהימים הנוראים צופנים בתוכם.

שנזכה – לִשְׁמוֹעַ קוֹל שׁוֹפַר.

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן