מנחה של ערב פסח
א.
מתפללים מנחה של ערב פסח מוקדם מהרגיל, שהיא כנגד תמיד של בין הערבים, ואחר כך טוב לעסוק בענין קרבן פסח שהיו מקריבים אותו בזמן שבית המקדש היה קיים, וטוב לומר סדר פסח זה בעיתו ובזמנו. ולאחר מכן כדאי לומר סגולת ר"ש אוסטרופולי ומ"ב מסעות.
ב.
יש נוהגים לעשות עירובי חצרות אחרי מנחה בעוד השמש על הארץ.
ליל פסח ושבת חול המועד
ג.
מתחילין תפילת ערבית במזמור המיוחד של פסח "הודו וכו'". מתפללים בשמחה ובניגון מיוחד במיוחד את הקדיש וכן "ראו בנים" ו"השכיבנו" כי תפילה זו נתקנה עבור ליל פסח שהיה במצרים.
ד.
בתפילת ערבית אומרים אחרי העמידה "הלל עם ברכה" וכך נהגו גם חלק מהאשכנזים בארץ ישראל. בעת הברכה על ההלל, מכונים לפטור בברכה גם את ההלל שבהגדה. מי שמתפלל עם ציבור שאינם נוהגים לומר הלל, יאמר את ההלל ביחיד, ויברך עליו תחילה וסוף.
ה.
בשבת חול המועד ובליל שביעי של פסח שחל להיות ביום חול או בשבת אין אומרים הלל.
ו.
כשחל יום־טוב במוצאי־שבת מוסיפים "ותודיענו", אם שכח לאומרו במקומו ונזכר לפני שאמר "ברוך אתה ה' מקדש ישראל והזמנים" אפילו לפני "ברוך אתה", יאמר "ותודיענו" ואחר כך יאמר "והשיאנו". ואם הזכיר שם ה' - אינו חוזר. מי ששכח לומר "ותודיענו" - אסור לו לעשות מלאכות שאסורות בשבת עד שיבדיל בקידוש או עד שיאמר "ברוך המבדיל בין קודש לקודש".
ליל פסח שחל בשבת
ז.
נוהגים לומר "לכה דודי" וקבלת שבת כמו כל שבת אך אין אומרים "במה מדליקין", אלא מתחילים "כל ישראל וכו' אמר ר' אלעזר וכו' תלמידי חכמים וכו'" ומזמור של חג "הודו וכו"'.
ח.
בתפילת ערבית אומרים לפני תפילת י"ח "ושמרו בני ישראל את השבת וכו'". ואחר כך אומרים "אלה מועדי ה' וכו'", "וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל".
ט.
אומרים "ויכולו" אחרי תפילת לחש וברכת "מעין שבע" ואחר כך הלל שלם עם ברכה וקדיש תתקבל, "מזמור לדוד" ו"עלינו לשבח". ויש שאומרים רק "ויכולו" ולא "מעין שבע" ולא נהגנו כן. (אבודרהם, הרש"ש, בספר "נהר שלום", וכן מנהג ירושלים. לב חיים לרבי חיים פלאג'י ב, סי' צה. ומנהג חסידי "בית-אל". כה"ח רסח ס"ק מו. תפז ס"ק כב).
י.
בתפילת י"ח חותמים "מקדש השבת ישראל והזמנים" ואם שכח לומר "השבת" ונזכר מיד בסיום הברכה - יוסיף מיד "והשבת". ואם נזכר אחרי כדי דיבור - אינו חוזר כיוון שהזכיר "שבת" בתוך הברכה.
יא.
אם חתם "מקדש השבת" ולא אמר "והזמנים", אינו חוזר, כיון שהזכיר את "חג המצות" בתוך הברכה.