לכאורה נראה שדין שאילה ודרישה קודם הפסח הינו דין שונה מכל דבר אחר שאנו מכירים. הוא מעלה שאלות רבות: וכי איפה ראינו שאדם מצווה ללמוד דווקא נושא מסוים בזמן מסוים? ויותר מזה, אדם שיודע כבר את הלכות הפסח גם מחויב ללמוד הלכות אלו לפני הפסח? האם ימרה זו שייכת לגבי כל החגים?
בואו ננסה להעמיק, ולו במקצת, בפרטי דין זה ובע"ה ע"י כך נוכל להבין מהותו היקפו ומשמעותו של דין מיוחד זה.
הטור פותח את הלכות הפסח בהלכה זו המוזכרת למעלה וזה לשונו:
'תניא שואלין ודורשין בהלכות פסח קודם הפסח שלושים יום, הלכך שלושים יום קודם הפסח חל עליו חובת ביעור[1]'
הבית יוסף דן במקור הדין: הוא מזכיר שדין זה נאמר במסכת פסחים דף ו. והוא גם מביא את הגמרא במסכת מגילה דף ל"ב: 'משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשין בהלכות הפסח בפסח הלכות עצרת בעצרת הלכות חג בחג'. לכאורה נראה שגמרות אלו סותרות. האם דורשין כבר שלושים לפני הפסח או שמא רק בפסח עצמו? האם מדובר בדין מיוחד בפסח או שמא דין זה שייך בכל החגים?
שאלה לענין
עונה הבית יוסף שיש הבדל בין הדינים שהזכרנו, שהרי הגמרא במגילה מדברת על מצוה וחיוב ללמוד הלכות כל חג בזמנו אבל הדין לדרוש בהלכות הפסח שלושים יום לפני פסח אינו מצווה אלא הגדרה לכך ששלושים לפני הפסח הלכות פסח נחשבים מענייני היום. מה זה משנה?
יש דין שאם שני תלמידים שואלים את הרב שתי שאלות באותו הזמן הוא עונה קודם למי ששואל לעניין ורק אחר כך למשאלה שאינה לעניין. שלושים יום לפני הפסח שאלה בהלכות הפסח נחשב לעניינית ויש להקדים את תשובתה לתשובות אחרות.
ריבוי הלכות הפסח
הבית יוסף מביא תשובה נוספת והיא שיש הבדל בין פסח לשאר חגים. בפסח ישנם הרבה הלכות הנוגעות להכנות לקראת חג הפסח כגון: טחינת החיטים ואפיית מצה, הגעלת כלים וביעור חמץ (תחשבו כמה זמן מתכוננים בבית שלכם לפסח) ולכן יש עניין להקדים וללמוד בהלכות הפסח לפני הפסח. לעומת זאת בשאר חגים כגון שבועות וסוכות אין יותר מדי הכנות נחוצות ואפילו בניית סוכה ובחירת ארבעת המינים אינו צריך לקחת יותר מיום יומיים.
קרבן פסח
טעם נוסף להבדל בין החגים מובא בגמרא מסכת עבודה זרה שבפסח ישנו קרבן בו חייבים כל עם ישראל ולכן צריכים הם להכיר את דיני הקרבן היטב ולומדים את הדינים שלושים יום קודם החג. וכיום לומדים זכר לאותו קרבן.
הלכה וטעמה
לפיכך מה שנאמר בגמרא במגילה שבכל חג דורשין בהלכותיו מדובר על לימוד של הלכות החג עצמו וע"י לימוד ההלכות נוכל להבין את הטעמים להלכות ואת מהות החג ולכן בכל חג עצמו יש לדון בפרטי ודקדוקי הלכות החג. דבר נוסף שלומדים בכל חג וחג הוא ההלכות שמצווים באותו יום עצמו בין אם מדובר בהלכות ספציפיות או בהלכות יום טוב בכלליות.
למסקנה נראה שבאמת יש עניין ללמוד מהלכות הפסח שלושים יום לפני החג כדי לדעת איך להתכונן ולהכין לחג עצמו אך הדבר שנראה לענ"ד חשוב יותר הוא ההבנה שבכל חג וחג יש לדון וללמוד בהלכות החג על מנת להבין את מהותו ומשמעותו של החג.
[1] הגמרא בפסחים מביאה דין זה בהקשר לכך שמשלושים יום לפני החג נחשב שנכנסנו לתוך הרדיוס הסובב את פסח וגם אם אדם לא יהיה בביתו בפסח הוא מחויב לבער את החמץ בביתו למרות שהוא לא הולך להיות בביתו בפסח.