הלכות פורים - מצוות החג וטעמיהן

תענית אסתר, מחצית השקל ומתנות לאביונים, סעודת הפורים, מקרא מגילה והשתכרות: הרב ברוך אפרתי עם הלכות חג הפורים. פורים שמח!

הרב ברוך אפרתי 04/03/20 09:55 ח באדר התשפ

פורים, צילום: פלאש 90. יונתן זינדל
פורים, צילום: פלאש 90. יונתן זינדל

תענית אסתר

טעמי הצום - יש אומרים כנגד צום אסתר לפני בואה אל המלך. ואף שהיה בניסן, אין צמים בניסן בשל החגיגיות שלו, ועל כן הוקדם הצום ליג' אדר. יש אומרים כנגד צום הלוחמים בימי אסתר במהלך הקרבות ביום זה. ויש אומרים שהצום נועד להזכיר לנו את העקרון, שבכל צרה יש לצום כחלק מהתשובה אל השם.

'כאשר קיימו על נפשם ימי הצומות וזעקתם'- כלומר כמו החג קיבלו גם את התענית, זכר לישועה (-הר"ן בשם הראב"ד בתענית). אך יש בזה מימד תשובה כמו בימי אסתר, והרמח"ל כתב שהאור המהותי מאיר היום כאז.

מעוברות ומניקות לא מתענות.

מניקות תוך 24 חודש מהלידה אפילו לא מניקות, פטורות לפי כמה מגדולי הפוסקים (מהרש"ם ע"פ גמ' אבריהם מתפקקין).

חולה שאין בו סכנה, פטור.

מגילה

נאמר 'אקרא דומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי'- מכאן שיש לקרוא ביום ולילה. הוקשה 'עשיה' ל'זכירה', שנאמר 'נזכרים ונעשים', לכן עיקר המצווה שתיקנו מרדכי ואסתר היא ביום. מצוות הלילה היא רק מגילה, והיא מדרבנן ולא דברי קבלה (תיקנו בלילה בשל הפסוק 'לא דומיה'). 

מבטלים ת"ת עבור קריאה ברוב עם (גמרא). אפילו הכהנים והלויים היו מפסיקים עבודתם עבור מגילה (תוספות). 

נשים חייבות במגילה (גמרא). שאף הן היו באותו נס. 

אם קוראים להן, לדעת רמ"א מברכות 'לשמוע מגילה', ולרוב הפוסקים 'על קריאת מגילה' (ערוה"ש, גר"א).

קריאת המגילה

קריאת המגילהצילום: פלאש 90. יונתן זינדל

ברדיו וכדומה לא יוצאים ידי חובת קריאת מגילה (סברת הגרש"ז שזהו קול אחר אלקטרוני). ברמקול לא יוצאים (חזון עובדיה).

נשים מוציאות אנשים לדעת רש"י, ואינן מוציאות לדעת בה"ג (סברת הבה"ג- קול באשה ערווה, וגם החיוב שלהן שונה. הן חייבות מדרבנן ולא מדברי קבלה). שו"ע- מוציאות ידי חובה אנשים. אך כתבו הגדולים (ערוה"ש) שזה רק אם אין כל ברירה כי בשו"ע הביא את שתי הדעות. יש להזכיר דברי הגמ' האומרת 'תבא מארה על מי שאשתו ובניו מברכין לו'.

נשים מוציאות נשים מעיקר הדין. אך כתבו הגדולים (קו"נ בשם תו'ס בסוכה) שאסור לאשה לקרוא לציבור דזילא בהו מילתא (שעה"צ, כה"ח ועוד). לדעת הרב אליהו ז"ל אפילו בדיעבד, שאם קראה, יש לקרוא להן שוב ע"י גבר.  (ואף ביחיד, לדעת מג"א בשם מדרש הנעלם רות אסור לאשה לקרוא, והובאו דבריו במשנ"ב). 

בברכה אחרונה על קריאה לנשים יש מחלוקת, ולכן עדיף להמנע. 

אין לאכול לפני המגילה כפי האיסור וההיתר לפני תפילת שחרית. 

מחצית השקל

יש אומרים שנותנים ג' מטבעות של חצי שקל במדינה (רמ"א. שנאמר ג' פעמים 'תרומת ד'' או 'מחצית' בתורה) ויש אומרים רק מטבע אחד של חצי שקל (גר"א). ויש אומרים לתת שווי מחצית השקל, והוא כ22 ₪ (כה"ח).

רק גברים מגיל מעשרים שנה חייבים (רמ"א בשם ברטנורא). אמנם לדעת הרמב"ם ותו'ס יו"ט- מיג' שנים. 

מעיקר הדין נשים וקטנים פטורים (מג"א). אך כתב בעל 'תורה תמימה', שכולם חייבים, כנגד שקלי המן. וכן המנהג הרווח לתת כנגד כולם, אפילו כנגד עובר במעי אמו.

עדיפות הנתינה היא לישיבות, ואחר כך לצדקה או לבניין מקומות קדושה.

משלוח מנות

יש לשלוח דברים שאפשר לאכול (פר"ח). גם משקה הוא מנה (תרומת הדשן מגמ' רבי שלח לר' אושעיא עגל ויין ויצא יד"ח). אך ראוי שתי מנות מאכל (גרסת ר"ח, שאמר לו יצאת יד"ח מתנות אביונים ולא משלוח מנות). ודוקא שני מינים.

את ערך המשלוח יש לשער כערך חשיבות הנותן, ושיהיה כדי שיעור סעודה.

חוששים לשמועת ספק קידושין ולכן לא ישלח איש לאשה ולהיפך, אלא איש לאיש ואשה לאשה (רמ"א. ויש שחששו מדין סבלונות שיאמרו קידשה לפני כן- מג"א). בנים ובנות מגיל מצוות חייבים במשלוח מנות, וראוי להקנות להם את המוצרים לפני כן.

משלוח מנות

משלוח מנותצילום: קובי גדעון, פלאש 90

לדעת 'ערוך השולחן' יוצאים ידי חובה במשלוח מנות לקטן. אך יש שחלקו על כך ולכן יש לתת לפחות משלוח אחד למבוגר.

ה 'כתב סופר' כתב שאם המקבל לא יודע ממי המשלוח, לא יצא. לכן לפחות משלוח אחד יש לתת בצורה שידעו מי הנותן. השולח בשר לספרדי, יקפיד שהבשר יהיה גלאט חלק. 

עדיף להמנע מלשלוח פירות שביעית ויין שביעית, משום שבתוספתא כתוב שלא פורעים חוב מפירות שביעית. ובייחוד שמחזיר משלוח בתמורה למה ששלחו לו.

מתנות לאביונים

יש לתת שתי מתנות לשני אביונים. מתנה- כסף או אוכל, אבל לא כלים. בריטב"א כתב שאין קצבה, ויוצאים אף בפרוטה (ויש חולקים). אך כתב הרמב"ם שמתנות לאביונים חשובים יותר ממשלוח מנות ולכן יש להדר.

נותנים לכל מי שפושט ידו (שער הכוונות). מחילת חוב אינה בגדר מתנה לאביון (מהרי"ל).

ישנה מחלוקת אחרונים אם האביון צריך לדעת ממי קיבל. ולכן טוב להחמיר אם אפשר, ואם האביון אינו מתבייש, אזי שידע מי נתן לו.

סעודה

יש להקפיד לסעוד בבשר, יין ולחם. 

חייב איניש לבסומי בפוריא. לדעת הרמב"ם- ירדם בשכרותו. לדעת הרי"ף והרא"ש- כפשוטו, ישתה וישתכר 'עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי'. לדעת רבינו אפרים- אין חובה לבסומי בפוריא (לדעתו הגמ' חזרה בה בגלל עובדא דרבי זירא). למעשה- הרמ"א כתב שישתה מעט יותר מלימודו ויישן, ובזה יצא ידי חובה. כי שכרות גורמת עבירות. באר הגולה כתב, שישתה עד שלא ידע לחשב תק"ב שהוא גמטריא של המילים ארור המן וגם ברוך מרדכי. והעיקר שישתה בצורה שלא יחטא, ואם יודע שתצא משכרות זו יראת שמים, מותר וטוב להשתכר כמנהג הישיבות.

יש ללמוד תורה בסעודה, שנאמר 'ליהודים היתה אורה', ודרשה הגמרא- אורה זו תורה.

"מבוסמים אנחנו יותר מדאי מדמיונות חיצוניים, ובשביל כך אין אנו מרגישים את האמיתות הפנימיות שלנו, את סוד האמת". (הרב קוק)

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר