הלל, סעודת מצווה וגילוח: הלכות יום העצמאות תשפ"ג

השעות האחרונות של יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה מהוות מעבר והכנה לקראת יום העצמאות, אך מה אפשר לעשות מבחינה הלכתית לקראת יום ההולדת ה-75 של מדינת ישראל? מה עושים בתפילות במהלך היום? והאם מותר להתגלח לכבוד החג?

• לכתבה המלאה

  

  עוד באותו נושאפסק חדש של הרב דב ליאור: ניתן לומר הלל בברכה גם בליל יום העצמאות

  20/04/23 15:00

יום הזיכרון

הלל אומר אל תפרוש מן הצבור (אבות ב) ומשמעות הענין, שאסור לו לאדם לפרוש ולא להשתתף בצער הציבור: ' שלא יהי' אדם רואה צבור בצער ויאמר אלך לביתי, ואוכל ואשתה, ושלום עלי נפשי, אלא יהא נושא בעול עם חבירו  (פסיקתא זוטרתא שמות פרק ב') . במהלך יום הזיכרון הציבור שרוי בצער, המשפחות השכולות שקועות בסבלן מדי יום ביומו. במהלך יום הזיכרון  מתקבצות המשפחות בבתי הקברות ועל כלל ישראל יש חיוב להיות בצער. לכן, יש ללמוד משניות לע"נ הנופלים, ולעמוד בצפירה ובלשונו של הרב צבי יהודה זצ"ל: ' העמידה בזמן הצפירה לחללי צה"ל, יש בה מצוה קדושה של זכרון כבוד הקדושים'. (תחומין חלק ג' עמ' 387).  ראוי לעשות מאמץ וללכת  לבתי העלמין להיות יחד עם המשפחות השכולות ולהשתתף בצערן.

ערב יום העצמאות (הכנות אחר הצהרים)

מותר להסתפר ולהתגלח לכבוד יום העצמאות. אין צורך להמתין עד צאת הכוכבים ניתן להתגלח סמוך לשקיעה  כדין מי שיש לבנו ברית מילה בימי הספירה שמותר לו להתגלח מבעוד יום שהרי זה יום טוב עבורו. (משנה ברורה תצג ס"ק יג) . בתפילת מנחה לא אומרים תחנון. לובשים בגדי חג ומניפים את דגל המדינה בבתים.

יום העצמאות

הגמרא במסכת מגילה יד ע"א מציינת את הבסיס ההלכתי לתיקונו של חג הפורים וכך נאמר:  "תנו רבנן ארבעים ושמונה נביאים ושבע נביאות נתנבאו להם לישראל, ולא פחתו ולא הותירו על מה שכתוב בתורה, חוץ ממקרא מגילה. מאי דרוש? אמר רבי חייא בר אבין אמר רבי יהושע בן קרחה: ומה מעבדות לחירות אמרינן שירה - ממיתה לחיים לא כל שכן?".

בפסח אנו אומרים הלל על יציאתנו לחירות . קל וחומר, שיש צורך לומר הלל על הצלה ממוות לחיים. על בסיס קל וחומר זה פסק רבי משה אלשקר (שו"ת מהר"ם אלשקר מט) שכאשר עיר  מסוימת היתה נתונה בסכנה וניצלה יש בכוחה לתקן 'פורים' (יום חג) לדורות. ומאוחר יותר קבע ה"חתם סופר" שיש חיוב דאורייתא לקבוע יום מועד ביום עשיית הנס כאשר במסגרת אותו יום יש לומר הלל  וכך הוא כותב (חתם סופר חלק ב' (יו"ד רלג) :

 "קביעת יום מועד ביום עשיית נס הוא ק"ו דאורייתא...ואפשר קריאת הלל ומגילה הוה ק"ו דאוריתא לומר שירה כמו שציוה בפסח לספר יציאת מצרים בפה ה"נ (גם כן) ממות לחיים חייב לומר שירה בפה דוקא". זו התשתית ההלכתית לקביעת הרבנות הראשית לומר הלל בברכה בתפילת שחרית ביום העצמאות.  

יש לציין, שישנן קהילות הנוהגות אחרת  ואומרות גם בלילה הלל בברכה ומנגד קהילות שנמנעות מלברך על ההלל אף ביום. אולם כאמור יש לאמץ את הנוסח כפי שקבעה הרבנות הראשית  כמפורט לעיל. בכל מקרה יש צורך להתפלל תפילה חגיגית ומיוחדת לכבוד יום העצמאות. להלן סדר התפילה: בליל יום העצמאות אומרים: מזמור ק"ז, לשנה הבאה בירושלים ותקיעת שופר. בתפילת שחרית אומרים הלל בברכה, וקריאת הפטרה ללא ברכות: 'עוד ינופף בנב' , תפילה לשלום המדינה, תפילה לשלום חיילי צה"ל.

במהלך החג, שירים וריקודים מותרים עד צאת הכוכבים (אור ו' אייר), ראוי ללמוד ביום זה הלכות ארץ ישראל ולטייל בארץ ישראל ולספר על ניסי המלחמה. כמו כן ישלעשות סעודת מצוה כל משפחה לפי מנהגיה. אפשר להתגלח גם ביום עצמו.

הרב מאיר נהוראי הוא יו"ר ארגון בית הלל ורב המושב משואות יצחק.