אביה כותבת לסבה שנהרג בגוש קטיף: "הגעגוע אלייך לא מרפא לעולם"

טוביה ויזנר נרצח בפיגוע בנצרים. נכדתו אביה, נולדה שנה לאחר מכן ונקראת על שמו כותבת כעת לסב שלא זכתה להכיר מעולם, אך עדיין מתגעגעת אליו: "רק עוד שנה אחת לומר לך שלום"

אביה ויזנר 04/05/22 10:17 ג באייר התשפב

אביה כותבת לסבה שנהרג בגוש קטיף: "הגעגוע אלייך לא מרפא לעולם"
טוביה ויזנר הי"ד, צילום: באדיבות המשפחה

סבא שלי, הגעגוע אלייך לא מרפא לעולם.

אני יושבת באוטובוס חושבת וכותבת, למה? למה דווקא אותך? ולמה אני לא זכיתי להכיר אותך? השנה זה מרגיש לי קרוב במיוחד לא יודעת להסביר, אולי כי גדלתי והתבגרתי ואני מתחילה לקלוט את המשמעות של להיות קרויה על שמך.

מרגישה תחושת החמצה,איך זה שלא זכיתי, איך זה שפספסתי אותך בשנה? רק שנה.

אני מתגעגעת ואני אפילו לא יודעת למה.
אני אוהבת ואפילו לא יודעת את מה.
אני חושבת עלייך ולא הכרתי אותך. 

למרות שיש כל כך הרבה סיפורים, עדיין מרגישה שאצלי יש פערים, יש לי חוסרים. יש לי חוסר, אבל כזה לא מורגש. חוסר של פספוס, והחמצה. חוסר שמסתכם רק ברצון לראותך. להרגיש. ולחוש את הזיפים שכולם מדברים.

התחושה הזאת אצלי לא קיימת ואני מתגעגעת לזה. פשוט מתגעגעת לתחושה של כולם, אני שומעת ומקשיבה. 

ואולי לא סתם הייתי כל כך קרובה לסבתא, מרגישה שיש הקשר. חנה סיפרה לי שבדיוק כשנולדתי סבתא הייתה בחולשה, היא סיפרה לה שנולדתי וסבתא לא ממש התרגשה.

אבל אחרי כמה זמן סבתא עברה לגור אצלינו וחנה אמרה שממש החייאתי אותה. ובאמת לאורך השנים סבתא אהבה אותי המון, היא הייתה הכל בשבילי, ואולי גם אני בשבילה.

בקיצור סבא האחריות שאני נושאת על הכתפיים היא כבדה, כי צריך לעבוד קשה כדי להגיע למעלתך.

ניגנו היום את השיר מיליון כוכבים. ויש שם שורה בשיר שכתובה ככה. "רציתי שניה אחת לומר לך שלום".

ואני שרתי ככה: "רק עוד שנה אחת לומר לך שלום".

רק עוד שנה והייתי מספיקה.

אוהבת אותך סבא טוביה שלי

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר