יום הזכרון לחללי מערכות ישראל

"החניכים שלך כבר מדריכים היית מאמין?!"

ב-ט"ו בסיון תשע"ד (12.6.2014) נחטף ונרצח איל יפרח, לצד שני נערים נוספים, בצומת גוש עציון. חברתו לסניף עזרא באלעד, שילת המאירי, וחניכו אסף כהן, סיפרו לו על הניסיונות של כולם למלא את החור הגדול שהותיר

שילת המאירי ואסף כהן
ב באייר התשעח
,
17 באפריל, 2018 19:45
החברים והחניכים מהסניף זוכרים וכותבים. אייל יפרח

החברים והחניכים מהסניף זוכרים וכותבים. אייל יפרח צילום: כיפה, באדיבות המשפחה

יפרח... אשכרה 4 שנים!

4 שנים שאתה לא כאן , 4 שנים שאי אפשר להתייעץ , לדבר , לספר לך, 4 שנים שהלב שלנו דואב כואב ומדמם.

שתדע ששום דבר לא אותו דבר מאז שהלכת. גדלנו, בגרנו, התחתנו, נולדו ילדים ואתה?! עדיין בן 19. לנצח בן 19.

אהוב שלנו שתדע שאנחנו לא שוכחים. כל רגע בחיינו כל דקה ודקה אתה איתנו בלב, בנפש, במעשים שלנו... שתדע שהסניף גדל, החניכים שלך כבר מדריכים היית מאמין?! 

אח שלך כבר בצבא, מביא גאווה למשפחה ולנו. כולנו מנסים להמשיך לחיות חיים מלאים משמעות כמוך. המורשת שלך עוברת הלאה לדורות הבאים. הערכים, הנתינה האין סופית, והאהבה שלך עוברת הלאה .

עוד ועוד אנשים, לא משנה אם זה מבוגרים, בני נוער, ילדים מי שמכיר אותך וגם מי שלא ממשיכים אותך, ממשיכים את הטוב שהיה בך. הלוואי והיינו מגיעים לקמצוץ ממה שהיה בך!

מקווים שאתה מסתכל עלינו מלמעלה וגאה בנו ושומר עלינו ומליץ עלינו טוב 

אוהבים מתגעגעים ומחכים שכבר תחזור...

שילת

יפרח... אשכרה 4 שנים!

מה קורה? הכל טוב שם למעלה? אני בטוח שסידרו לך מקום מצוין.

רציתי טיפה לדבר איתך מהצד שלי. של הילד בכיתה ג' שבא לסניף ורואה אותך. רואה דמות להערצה, רואה אחד שתמיד אשאף להיות כמוהו. רואה בן אדם שכל מה שהוא עושה מכוון לטוב, ורק לטוב.

אני זוכר איך בפעם הראשונה שהגעתי לסניף, ראיתי אותך בא אלי ומדבר איתי, עוזב הכל ומתרכז בי, רק בי, כאילו עכשיו הדבר הכי חשוב זה אני. וככה בכל פעם שדיברתי איתך ראיתי שאתה מקשיב לי באמת. כי זה מעניין אותך איך היה לי בבית ספר ולמה המורה ללשון הענישה אותי ועוד כל מיני בעיות של כיתה ג'.

ואני זוכר שגם ברגעים שעצבנו אותך, ברגעים שהיה לך את כל הסיבות להתעצבן עלינו ולכעוס, לא כעסת אלא הסברת שמה שאנחנו עושים זה משהו לא טוב לנו, בשבילנו, תמיד הבאת את כל כולך בשבילנו.

אני רוצה להגיד לך שמאז שהלכת, אני מרגיש שמשהו חסר בי. איזשהו חיבור כזה, משהו פנימי שאני לא יכול בדיוק להסביר. תחושה שמישהו שהרגשת שאתה חשוב לו, ושהוא לא יכול לעזוב אותך, נלקח.

רציתי להגיד לך שאנחנו לא שכחנו אותך וגם אף פעם לא נשכח אותך ואת הדרך שהשארת לנו. הדרך שאומרת שצריך לאהוב כל אחד לא משנה מי הוא. שצריך לתת מעצמך כמה שיותר בשביל אחרים. שצריך תמיד לחשוב איך אפשר לעזור ולמי.

רציתי לספר לך איך הסניף הולך ב"ה בדרכך, וככה מחנך גם את החניכים והדורות הבאים. אני שמח שזכיתי להיות חלק מחייך.

אוהב אותך,

אסף כהן

צפו במכתבים נוספים מהפרוייקט "מאז שעזבת"

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

שוקולד חלבי צילום: ללא

שטראוס מודיעה: השוקולד הפרווה הוא חלבי

קרא עוד