נס המלחמה ונס פך השמן

בחנוכה אנו מציינים שני ניסים מרכזיים: נס ניצחון המלחמה ונס פך השמן. ועל כך עולות מספר שאלות:

1.    מדוע בגמרא במסכת שבת הוזכר נס פך השמן כנס המרכזי של חנוכה, ואילו בתפילת "על הניסים" מוזכר נס הניצחון במלחמה כנס המרכזי של החג? 
2.    מדוע חוגגים על נס של הדלקת נרות במקדש מפך קטן, הרי היו בהיסטוריה הרבה מאוד ניסים שקרו, ולא קבעו עליהם נס. לדוגמה: הנס שעשה אלישע לאישה שאירחה אותו בביתה, שלא היה לה מה לאכול, ואמר לה אלישע לסגור את הדלת ולצקת את מעט השמן שנותר לה לכלים שהשאילה משכנותיה. האישה יצקה שמן בכמות כזאת עד שתמו כל הכלים, ואת השמן היא מכרה, ומהכסף שקבלה התאפשר לה להמשיך לחיות. 
וכן בבית המקדש היו 10 ניסים קבועים, ולא קבעו על כך איזה חג. ועוד הרבה ניסים היו בהיסטוריה של עמ"י שלא חוגגים אותם, ומה השתנה חג החנוכה מכל הניסים כולם שדווקא אותו חוגגים?

נציע כאן 4 תשובות שונות בעניין שיאירו את אור חנוכה, באופן מיוחד:

א. נס גלוי ונסתר
תירוץ הרב צבי יהודה קוק - ישנם 2 סוגי ניסים: נס גלוי, ונס נסתר. 
נס גלוי הוא נס כפך השמן, שהשמן דולק יותר זמן ממה שהוא יכול לדלוק ע"פ הטבע. 
נס הנסתר הוא נס הניצחון במלחמה, שאפשר לתת לו הסבר הגיוני כלשהו. 
תפקיד הנס הגלוי, הוא להראות לנו מי עשה את הנס הנסתר. ה' לפעמים שובר את הטבע כדי שנבין מי מסובב את הטבע. בכדי שנבין שהנס הנראה טבעי של ניצחון המלחמה היה מאת ה', אנו צריכים את הנס של פך השמן, שהוא נס גלוי. ולכן בתפילה אנו מזכירים את הנס של המלחמה משום שבתפילה אין חשש, שאדם יבוא ויטעה ויחשוב שזה במקרה, הרי הוא עומד לפני ה' ואומר לו על כך תודה. אך כשאנו לומדים על חנוכה, אנו צריכים להבין שכל ההצלה של חנוכה, זה היה נס אלוקי.

ב. תפקידי האש
תירוץ הרב זווין - ישנם 2 תפקידים לאש: 1. להאיר. 2. לשרוף. 
האש יכולה להיות דבר מאוד חיובי, אך יכולה גם לכלות ולהרוס. חנוכה הוא חג האורים, האש בחנוכה הייתה גם אש המלחמה, וגם אש המאירה בבית המקדש. ב"ש סוברים שמצוות הדלקת נרות היא בסדר של "פוחת והולך", לעומת זאת בית הלל סוברים שהדלקת נרות היא בסדר של "מוסיף והולך". הסיבה לכך היא, שב"ש מסתכלים על האש של המלחמה שהיא הולכת וכלה, שצריך להוקיע את הרע מהעולם עד תומו, והאש שורפת ומכלה, עד שהכל נשרף, ולכן ב"ש סוברים "פוחת והולך". לעומת זאת ב"ה מסתכלים על האור שבעולם, שהולך, מתפשט וגדל ולכן הם סוברים "מוסיף והולך" ב"ה לא מסתכלים על מה צריך עוד לכלות, אלא ההפך מה צריך עוד להאיר ולהגדיל. בתפילה אנו מתפללים אל ה' שיכלה וישמיד את כל הרשעה מצידו, ולכן בתפילה אנו יכולים להזכיר את המלחמה שמטרתה השמדת הרשעה. אך כשאנו באים ללמוד מה עלינו לעשות, כיצד לפעול בעולם, אנו צריכים לדעת שדרכנו היא להאיר את הדרך כב"ה שעסוקים בהארת הדרך לעבודת ה', ולכן נס פך השמן הוזכר בגמרא היכן שאנו לומדים תורה, ולומדים מה עלינו לעשות.

ג. עיקר הנס ומטרתו
תירוץ השפת אמת- עיקר הנס היה הניצחון במלחמה, אך מטרת המלחמה הייתה לעבוד את ה'. 
ולכן היו זקוקים לנס שיבהיר את מטרת המלחמה. המלחמה לא נגמרה בניצחון חומרי, אלא בניצחון הרוחני בהחזקת עבודת המקדש. לכן אנו מזכירים את נס הניצחון דוקא בתפילה שאז האדם עומד מול ה' ומודה לו על הניצחון במלחמה. אך כשאדם יושב ולומד אודות חנוכה, הוא צריך לדעת שכל עיקר הניצחון היה רק בשביל להגיע לבהמ"ק ולהחזיר את עבודת ה' למקומה, ולכן בגמרא מצוין דווקא נס פך השמן ששם מוזכר הדלקת הנרות במקדש, שזהו עיקר הניצחון.

ד. ניצחון חומרי ורוחני
תירוץ נוסף - ישנם 2 סוגי ניצחונות, ניצחון חומרי וניצחון רוחני. 
הניצחון החומרי הוא הניצחון של המלחמה, אך לכל דבר חומרי ישנו עומק רוחני, הצד הרוחני של הניצחון החומרי היה נס פך השמן, שהאיר את המקדש. ולכן כשאנו מתפללים אנו מזכירים את הניצחון הגשמי, משום שזה היה הנס העיקרי, ואין חשש שאדם יטעה בהבנה מי גרם לנס. אך כשאנו באים ללמוד מה עלינו לעשות, הדרך היא ע"י הפנמה ולימוד שהדברים הרוחניים הם אלה שקובעים ומשפיעים. שכל נס חנוכה היה על רקע רוחני, ובחנוכה ניצחה רוח ישראל.

סיכום הדעות:
ראינו 4 תשובות להבדל בין: נס המלחמה שהוזכר בתפילה, לנס פך השמן שהוזכר בגמרא:
1.    הרב צבי יהודה קוק – יש לחלק בין נס נסתר לנס גלוי. 
2.    הרב זווין – יש לחלק בין נס ששורף ומכלה את הרשעה, לנס שמאיר את טוב ה'. 
3.    שפת אמת – יש לחלק בין הניצחון עצמו למטרת הניצחון.
4.    רעיון נוסף – יש לחלק בין ניצחון חומרי לניצחון רוחני. 

שנזכה לראות את אור נרות מנורת המקדש דולקים במהרה בימינו.
חנוכה שמח,
הלל