כמה חנוכות הם?

"מזמור שיר חנוכת הבית" (תהלים ל א)...

וכמה חנוכות הם?

שבע חנוכות הם, ואילו הם:

[1] חנוכת שמים וארץ, שנאמר "ויכולו השמים והארץ" (בראשית ב א).

    ומה חנוכה היה שם? "ויתן אותם אלהים ברקיע השמים להאיר" (בראשית א יח);

[2] וחנוכת החומה שנאמר "ובחנוכת חומת ירושלים" (נחמיה יב כז);

[3] וחנוכת של עולי גולה, שנאמר "והקריבו לחנוכת בית אלהינו דנא" וגו' (עזרא ו טז);

[4] וחנוכת הכהנים זו שאנו מדליקין;

[5] וחנוכת העולם הבא, שנאמר "אחפש ירושלים בנרות" (צפניה א יב);

[6] וחנוכת הנשיאים, "זאת חנוכת המזבח" (במדבר ז פד);

[7] וחנוכת המקדש, מה שקראו בעניין במזבח "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד" (תהלים ל א).

שאלה המופיעה במדרש, 'וכמה חנוכות הם?', והתשובה  כי שבע חנוכות הם מפתיעה מאד. ולא עוד, במבט ראשון גם קשה למצוא קריטריון ברור לאופן סידור החנוכות. ברור שהסידור אינו כרונולוגי, כפי שהיינו מצפים, שכן המדרש עובר מחנוכת בריאת העולם [1] אל תקופת שיבת ציון [2-3]  והחשמונאים [4], אל הגאולה (=העולם הבא) [5], ואז הוא שב וחוזר אל חנוכת המשכן [6] ואל מקדש ראשון [7]. שאלת הסדר של שבע החנוכות מקבלת משנה תוקף מדרשה נוספת המובאת בסוף הפרשה שלנו בפסיקתא המציינת אף היא שבע חנוכות, המופיעות בזו אחר זו  לפי סדרן הכרונולוגי:

דבר אחר: מזמור... שבע חנוכות הם:

חנוכת ברייתו של עולם, דכתיב "ויכולו השמים" (בראשית ב א)

ואין ויכלו אלא לשון חנוכה, דכתיב "ותכל כל עבודת" (שמות לט לב);

חנוכת משה, דכתיב "ויהי ביום כלות משה להקים" (במדבר ו א);

וחנוכת הבית, דכתיב "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד" (תהלים ל א);

וחנוכת בית שני, שנאמר "והקריבו לחנוכת בית אלהא וגו'" (עזרא ו יז);

וחנוכת החומה, שנאמר "ובחנוכת חומת ירושלים" (נחמיה יב כז);

וזו של עכשיו של בית חשמונאי;

וחנוכת העולם הבא, שאף היא יש בה נרות, כדכתיב "והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים וגו'" (ישעיה ל כו).

אנו רואים כי דרשה זו מסוף הפרשה מציינת אף היא שבע חנוכות, אלא שכאן החנוכות מובאות לפי סדר התרחשותם.

כאמור, מבנה המדרש שלנו מושתת על המספר שבע, דבר המחזק את הקשר בין המבנה הספרותי לבין המראה הפיסי של המנורה במשכן ובבית המקדש.

סידור מדרש העוסק בחג החנוכה ובהדלקת נר חנוכה סביב המספר שבע יוצר קישור בין מבנהו הספרותי של המדרש לבין צורתה הפיסית של המנורה בת שבעת הקנים.

לדעתי, יש בעובדה זו בכדי להסביר את מבנה המדרש שלנו. שבע החנוכות המצוינות מקבילות לשבעת הקנים של המנורה, ועל כן החנוכה הרביעית במדרש – חנוכת הכוהנים החשמונאים – היא שעומדת במרכז הדרשה, כשם שהקנה הרביעי הוא המרכזי והחשוב שבין קני המנורה (בלשונו של ר' נתן "האמצעי מכובד"), כפי שמצאנו בספרי במדבר (פיסקא נט):  

"אל מול פני המנורה יאירו", שיהיו נרות מקבילים את המנורה ומנורה את הנרות. הא כיצד?

שלשה כלפי מזרח ושלשה כלפי מערב ואחד באמצע, נמצאו כולם מקבילים את האמצעי.

מיכן היה ר' נתן אומר: האמצעי מכובד.

מכאן שסידור החנוכות מדגיש את מקומה המרכזי של חנוכת החשמונאים, ובכך מודגשת החנוכה שלנו, אשר בו עוסק המדרש. הסמכת חנוכת הגאולה, חנוכת העולם הבא [5], אל חנוכת החשמונאים מוסיפה אף היא להדגשת מקומם המכובד של החשמונאים. אל שתי חנוכות אלו נוספו חנוכת בריאת העולם וחנוכות שיבת ציון [2-3], לפי סדרם הכרונולוגי, כך שחנוכות 5-1 מופיעים לפי סדר התרחשות המאורעות. כאמור לעיל, סוף המדרש מציין את חנוכת מקדש ראשון [7] ואת הפסוק החותם 'מזמור שיר חנוכת הבית לדוד'. חנוכת מקדש ראשון נזכרה בסוף הדרשה כדי שהדרשה תסתיים בפסוק חותם זה.

אם כן, ניתן להסביר את סדר הופעת החנוכות השונות במדרש מטעמי עיצוב וסגנון, המדגישים את מקומו של חנוכת החשמונאים.

צילום: ללא

יוצא אפוא שהמבנה הספרותי הערוך היטב של מדרש זה בא לחזק ולהדגיש את העולה מתוכן הדרשה. הן המבנה הספרותי והן תוכן הדרשה מדגישים את מרכזיות חג החנוכה. המדרש מעמיד את חנוכת החשמונאים לצד חנוכות נוספות בתולדות עם ישראל, ובדרך זו הוא מבקש לסמן את חנוכת החשמונאים כעומדת ביחס ובזיקה אל חנוכות נוספות. בהצמדת חנוכת 'העולם הבא' אל חנוכת החשמונאים מחווה המדרש עמדה כי ימי החשמונאים קרובים לימי הגאולה. בנוסף, ציוּן מספר חנוכות בזו אחר זו משקף את תפיסתו ההיסטורית של המדרש לפיה חנוכת החשמונאים מהווה שלב אחד מתהליך רחב שראשיתו בבריאת העולם וסופו בגאולה ובחנוכת בית המקדש השלישי.