אלול

רוב האנשים מרגישים בימי אלול פחד, חרדה, והעקה. "חשבון הנפש" המצופה מאיתנו מעורר אצלינו תחושות לא נעימות שמובילות לעיתים אף לריחוק מהקב"ה. ומה האמת? איך צריך להרגיש בחודש הזה? מתוך איזו אוירה יש לגשת אל הדין וחשבון השנתי?

חדשות כיפה אודליה פישר, חברים מקשיבים 11/09/06 00:00 יח באלול התשסו

אלול.

כמה משמעויות ומחשבות, כמה רגשות ותהיות מעוררת בנו המילה הקטנה- הגדולה הזאת.

אלול.

מהו אלול? מהי העבודה, מהי התשובה?

אקדים ואומר שכל אדם לוקח את המילה אלול, והמילה תשובה למקומות שונים, אישיים.

למקומות שמדברים אליו, לתשובה האישית שלו.

הדברים שאכתוב כאן בע"ה, מבוססים על תשובת אלול על פי דבריו של הר' מסלונים בעל ה"נתיבות שלום".

יש אנשים והמילה אלול מעוררת בהם לחץ, יש והיא מעוררת פחד, מעוררת יראה, ויש והיא מעוררת שמחה. שמחה? למה שמחה? אלול ושמחה?

הרי "חטאתי, עוויתי ופשעתי", מה פה שמח?

בואו ונתחיל מהתחלה-

ראש השנה הוא היום בו אנו ממליכים עלינו את ריבונו של עולם- למלך.

"ה' הוא האלוקים".

ימי אלול, נועדו להכין אותנו לראש השנה, ומשום כך הם נועדו לעורר אותנו להמליך עלינו את ה' יתברך. אבל איך?

ימי אלול הם ימים של תשובה.

ומהי אותה התשובה? תשובה על חטאים? מעשים? מחשבות?

התשובה כוללת בתוכה את הכל.

אך התשובה העיקרית לקראת יום המלכת ה' בעולם, היא התשובה הזאת, של גילוי הקב"ה, של הקרבה אליו, של חיזוק האמונה.

יש האומרים שימי אלול הם ימים של תשובה על כל מעשה ומעשה, על כל חטא וחטא.

אך לפני כן, לפני התשובה הספציפית, תשובת אלול היא כוללנית הרבה יותר.

תשובת אלול היא תשובה של חיזוק האמונה ש- בנים אנחנו לה' אלוקינו.

לא משנה כמה חטאנו, אשמנו ובגדנו- בנים אנחנו.

ואת זה אנו צריכים לחזק בימי אלול הללו.

בנים אנחנו לה'.

ה' אוהב אותנו, בכל מצב.

יש פעמים ובתחילת אלול אנו יושבים ועושים רשימה של כל העברות, של כל הקלקולים שלנו מתחייבים ומשתדלים שבע"ה השנה זה לא יקרה! השנה זה ישתנה.

ויש פעמים לא מעט, שמרוב שאנו מתבוננים על חטאינו, מרוב התעסקות בתיקונים שעלינו לעשות, אנו מגיעים חלילה לייאוש.

איך אני יכול מתוך החטאים הרבים שלי להתקרב אל ה' בכלל?

איך אני יכולה לעבוד את ה' שאני מלאה חטאים?

לעיתים אנו נכנסים למקום מאוד קשה, מלחיץ ואף מרחיק.

"רשימת העברות" לעיתים מרפה את האמונה שאנו מסוגלים בכלל להתקרב.

והתשובה נראית קשה עוד יותר. "חשבון נפש" מצטלצל לנו כמשהו כבד, מעיק וקשה.

אך כאן היא הטעות שלנו.

ימים אלו נקראים ימי הרחמים- חודש הרחמים. תואר זה נאמר על חודש אלול בלבד.

זהו חודש של אהבה, ולא של כעס. חודש הרחמים והסליחה.

חודש בו הקב"ה מרחם אלינו, חודש בו הקב"ה קרוב, התשובה קרובה וקלה יותר מתמיד.

אז בטח שיש לנו על מה לשמוח. שערי שמיים פתוחים בפנינו.

ההתקרבות לה', ההתחזקות יותר קלה, קרובה.

הקב"ה ברא את העולם להיטיב לנו, ומתוך כך דווקא בתחילתה של שנה אנו מצווים להתבונן על הטוב, להתחזק באמונה בטוב.

זה לא נקרא חודש הכעס. זהו חודש של רחמים. ה' רוצה שנקרא אליו, שנתקרב, וחלילה לא שנתרחק.

אז איך נמליך עלינו את ה'? ואיך נתכונן ליום ההמלכה? איך אפשר להתייחס לחשבון נפש כמשהו שמח ולא כבד?

אם נכנס ל'חשבון הנפש' מתוך תחושה קשה של כמה עברות יש לי, כמה אני חוטאת, כמה אני רעה..

באמת נרגיש שהחשבון הזה הוא קשה ואולי אף בלתי אפשרי.

אבל- אם נכנס לאותו החשבון והתשובה, מתוך אמונה שלמה בטוב שבנו, שהטוב הוא המהות שלנו, אז המילים "חשבון נפש" יצטלצלו בצורה נעימה ורגועה הרבה יותר.

והדרך לזכות לכך בע"ה, היא דרך החיוב.

הקב"ה הוא טוב מוחלט, ואנו הולכים בדרכיו ומתבוננים בטוב.

להתבונן על השנה שחלפה ולראות את הטוב.

את הגדילה, הצמיחה, את הזכויות שלנו, מעשי החסד. את המקומות בהם השתפרנו, התגברנו, הצלחנו!

ומתוך הכרה בטוב העצום שנמצא בתוך כל אחד ואחד, מתוך אמונה בטוב העצום שנטע בנו האל יתברך, נזכה בע"ה להמליך עלינו את ה' מתוך שמחה.

מתוך שמחה על הטוב.

הקב"ה הוא טוב, ומטרתו להיטיב. הקב"ה רוצה שנעשה תשובה- שמחה.

שנאמין שאנו יכולים. עובדה היא שישנו הרבה טוב שכבר נעשה על ידנו...

זה אומר שאנו מסוגלים.

חודש אלול בא לטובתנו, לשמחתנו, ולא חלילה להרחיקנו. להפחידנו.

ומתוך התבוננות על הטוב, מתוך אמונה שלמה על הטוב שיש בי, אז בע"ה נזכה באופן יותר קל וטבעי להתגבר על הרע, ולהמליך עלינו את בורא עולם בשמחה, באמונה.

הרב יהושע שפירא ואשתו הרבנית שפירא כתבו יחד דברים נפלאים בספר "תשוב תחייני"- על התשובה.

"היסוד של עבודת הנפש הנדרשת לתשובה היא: שהטוב שבי הוא אני באמת, ואילו הרע אינו אני. לכן עוד לפני שהאדם בא לעסוק ב'כובד ראש' בתשובה ובתיקון, הוא מצווה לזכור היטיב שהוא כבר צדיק בפנימיותו, בזהותו האמיתית- ומתוך כך הוא יכול לבוא ולתקן."

הוא מוסיף וכותב, "אם הטעות גורמת לתשובה להיראות כבדה וקשה מאוד, חובה עלינו להתבונן ולהפנים עד כמה היא קלה. אם היא נצבעת בדמיוננו בצבעים קודרים וחשוכים, חובה למקד את הראיה על האור והנועם שבה, על השמחה ולא על מרירות".

בחודש אלול נתמקד ב- תיקון הלב.

המיוחדות של חודש אלול הוא התשובה על שאינו מרגיש את ה', שאינו מחובר ומאמין מספיק בקלותה של תשובה, בקלות התיקון, בכוחותיו, יכולותיו ובטוב העצום שבו.

חיזוק האמונה שבנים אנו לה', שה' אוהב אותנו, שה' רוצה בתשובתנו, בקרבתנו, בשמחתנו.

לפתוח את הלב עוד יותר לאמונה שהיא הבסיס לכל המעשים...

כתוב ש"במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד"- אם התשובה היא רק לתיקון החטא, לחזור למה שהיה בראשונה, אז מה מעלתו של בעל התשובה? אלא- שעיקר התשובה היא מעבר לתיקון החטא, התשובה היא- עצם ההתקרבות לה'! האמונה שאפשר להתקרב למרות החטא!

שה' מקבל אותנו ואוהב אותנו- בכל מצב, ושתמיד אפשר לשוב ולהתקרב.

"אני לדודי"- אני מתקרב לה' יתברך,רוצה בקרבתו, בהמלכתו עלי- למרות החטא. "ודודי לי"- הקב"ה מקבל אותנו ומתקרב אלינו, פותח לנו פתח- למרות החטא, מידה כנגד מידה.

ודווקא בעלי תשובה שמתקרבים לה' מתוך החטא, מתוך האמונה שהם יכולים להתקרב, שיש להם מקום למרות חטאם, שאפשר לתקן ולשנות, הם זוכים למדרגה המיוחדת, "מקום של בעלי תשובה.."

הפרשה הראשונה שאנו קוראים בחודש אלול היא פרשת שופטים. "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שערייך", דווקא בתחילת חודש אלול אנו מצווים לשים שופטים ושוטרים על שערינו- בכניסה.

לפני שנכנסים פנימה לכל מעשה ומעשה אנו מצווים לשים בשער, בכניסה- את כוח האמונה, האהבה והביטחון בבורא יתברך ובטובו.

כך היא הדרך לפתוח את השנה מתוך חיזוק האמונה שה' הוא האלוקים, שגדלו וטובו מלא עולם.

העבודה המהותית והמקיפה של חודש אלול, מעבר לתיקון הספציפי היא על ההרגשה שה' הוא אלוקיך.

שהקב"ה הוא אב הרחמים והסליחות.

זה המנוע הגדול ביותר שלנו להתקרב לה' באמת, לתקן בשמחה ולא בכאב. לתקן באמונה, בתקווה ולא מתוך ייאוש חלילה.

אני מאמינה שמתוך התבוננות בטוב שבנו, מתוך אמונה בטוב הגדול הזה, יהיה לנו הרבה יותר קל, הרבה יותר רצון וכוח בע"ה לתקן את הרע.

אז בואו נשמח. שעכשיו הכל הרבה יותר קל. "המלך בשדה"- יוצא אלינו.

"קראו ה' בהיותו קרוב". ריבונו של עולם קרוב אלינו יותר מתמיד-

אז בואו נקרא אליו, נצא אליו, נמליך אותו.

יהי רצון שנזכה יחד, לחוות את חודש הרחמים והסליחות מתוך אמונה שלמה בטוב שבנו, בטוב המוחלט של בורא עולם, ומתוך כך נזכה בע"ה כולנו, להיכתב ולהיחתם לחיים טובים ולשלום.