האם יש רגעים של "הסתר פנים"?

הביטוי "הסתר פנים" הוא למעשה ניסוח עדין לתפיסה כי יש רגעים שבהם ה´ לא משגיח, ועל כן ייתכן שברגעים אלו יקרו אסונות, פרטיים או לאומיים, שלא בהכרח היו אמורים להתרחש

הרב ד"ר אורי נויבירט 06/08/13 09:14 ל באב התשעג

האם יש רגעים של "הסתר פנים"?
radiant guy-cc-by-sa, צילום: radiant guy-cc-by-sa

לעתים נעשה שימוש בביטוי "הסתר פנים" כדי להסביר מאורעות קשים שלא ניתן להסבירם או להבין את הסיבה להתרחשותם.

הביטוי "הסתר פנים" הוא למעשה ניסוח עדין לתפיסה כי יש רגעים שבהם ה' לא משגיח, ועל כן ייתכן שברגעים אלו יקרו אסונות, פרטיים או לאומיים, שלא בהכרח היו אמורים להתרחש.

לצורך הבהרת הרעיון של "הסתר פנים" נשאל: האם ייתכן שאדם ימות במקרה, רק משום שהיה במקום הלא נכון ובזמן הלא נכון (וברגע של הסתר פנים), או שמא גם מאורע קשה זה הנו פעולתה של ההשגחה האלוקית.

אודה כי עד לפני זמן מה חשבתי, כי בהחלט ייתכן שאדם ימות במקרה - אף שמבחינת התוכנית האלוקית טרם הגיע זמנו למות - רק משום שברגע שבו ארע האסון היה "הסתר פנים" (או במילים אחרות, שלא הייתה השגחה באותו הרגע).

ברם, שיניתי את דעתי לאחר שנתקלתי במקרה (או בהשגחה) בסוגיה במסכת חולין (ז, ע"ב), אשר במרכזה עומדת אמרתו של ר' חנינא: "אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה, שנאמר: 'מה' מצעדי גבר כוננו' (תהלים לז, כג), 'ואדם מה יבין דרכו' (משלי כ, כד)".

טעות נפוצה ביחס לאמרה זו גורסת, כי אף תנועותיו הרצוניות (כלומר: תנועות שנעשות מתוך רצון או בחירה) של האדם, כגון הזזת אצבעו, אינן יכולות להיעשות אלמלא גזרת ה'. פירוש זה מצמצם עד למאוד את עיקרון הבחירה החופשית, שכן הוא קובע כי, למעשה, לא האדם הוא זה שמחליט האם להזיז את אצבעו, אלא ה' קובע שהוא יעשה כן. מובן כי הזזת אצבע מרצון הינה פרי החלטתו של האדם, ואין גוזרים על כך מלמעלה, היות שה' אינו מתערב בבחירה החופשית של האדם.

יסודה של הטעות הנ"ל הוא בהבנה שגויה של המילה 'נוקף'. מילה זו אין פירושה - במקרא ובלשון חכמים - מזיז, אלא פירושה הוא 'נוגף' , דהיינו פוצע או מקבל מכה (ר' למשל משנה מעשר שני ה, טו, ורמב"ם שם).

משמעותה של האמרה הנדונה היא אפוא שאף פציעה קלה של האדם, באצבעו ('אין אדם נוקף [=פוצע] אצבעו מלמטה'), אינה יכולה לקרות אלמלא כך גזר ה' ('אלא אם כן מכריזין עליו [=גזרו עליו] מלמעלה'), וכל שכן שהאדם לא ימות אלמלא גזרתו. לשון אחר, ר' חנינא גורס כי אף פציעה קלה של האדם אינה מתרחשת במקרה, קל וחומר שיום מותו אינו מקרי.

כדאי להוסיף, כי קודם לכן בגמרא (חולין, שם) מסופר שאשה אחת ניסתה להמית את ר' חנינא באמצעות כישוף. אך ר' חנינא אמר לה שהדבר לא יעלה בידה, שכן כתוב "אין עוד מלבדו".

ר' חנינא סבור אפוא כי אף כשפים (או עין הרע) אינם יכולים להזיק לאדם כל זמן שהם עומדים בניגוד לגזרת ה' (כלומר שאם ה' אינו רוצה לפגוע באדם - אזי הוא לא ייפגע חרף הכישוף וכד').

גישתו של ר' חנינא מפקיעה למעשה את הרעיון של "הסתר פנים", שכן לפיה כל מאורע שבא על האדם הרי הוא מלמעלה, מידי ההשגחה האלוקית. גישה זו עשויה לקבל חיזוק מדברי הפסוק: "תמים תהיה עם ה'" (שופטים יח, יג), ומסביר הרשב"ם (פסחים קיג, ע"ב): "להיות בוטח בו בכל קורות ונולדות הבאות לך".

אולי יש הרבה תמימות בגישה שלפיה אף פציעה קלה באצבעו של האדם הרי היא מידי ההשגחה; אך אחרי הכול אולי כך "נצטווינו" לחשוב, כנאמר בפרשה: "תמים תהיה עם ה'".

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר