לקראת הסיגד: כמה יוצאי אתיופיה חיים בארץ

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת לקראת חג הסיגד דו"ח מצב קהילת יוצאי אתיופיה. לפי הדו"ח יוצאי הקהילה עדיין נותרים מאחור בכל הקשור לרמת ההכנסה והגשה לבגרויות

חדשות כיפה
כו בחשון התשפ
,
24 בנובמבר, 2019 14:56
חגיגות הסיגד בירושלים

חגיגות הסיגד בירושליםצילום: יח"צ

הלשכה המרכזית לססטיסטיקה פרסמה דו"ח אודות מצב יוצאי קהילת אתיופיה בארץ בסמוך לחג הסיגד, שיצוין ביום רביעי השבוע. לפי הדו"ח  151,800 בני אדם ממוצא אתיופי חיים בישראל והם מהווים 1.7% מכלל האוכלוסייה, נכון לסוף 2018. 86,900 מהם נולדו באתיופיה ו-64,900 הם ילידי ישראל שאביהם נולד באתיופיה. ב-2018 הגיעו מאתיופיה לישראל 208 איש - 56 מהם במעמד עולה ו-152 במעמד אחר, מרביתם באיחוד משפחות.

מרבית האוכלוסיה, כ-60% ויותר,מתרכזים במחוזות המרכז (כ-38%) והדרום (כ-25%). בסוף 2018, מבין היישובים העירוניים, היישוב שבו מספר התושבים ממוצא אתיופי הגבוה ביותר היה נתניה (11,900 איש) והיישוב שבו שיעור התושבים ממוצא אתיופי הגבוה ביותר מכלל אוכלוסיית היישוב היה קריית מלאכי (16.3%).

בהשוואה לכלל האוכלוסייה היהודית, בני המוצא האתיופי מתחתנים בגיל מבוגר יותר - הגיל החציוני בנישואין ראשונים בקרב גברים ממוצא אתיופי עמד בשנת 2017 על 29.6 שנים (גבוה ב-2.2 שנים מגילם החציוני של החתנים בכלל האוכלוסייה היהודית). בקרב נשים ממוצא אתיופי עמד הגיל החציוני על 26.8 בנישואין ראשונים (גבוה ב-1.3 שנים מגילן החציוני של הכלות בכלל האוכלוסייה היהודית).

 

87% מהנישאים ממוצא אתיופי נישאו לבן או בת זוג מאותו המוצא, גברים יותר מנשים (90% ו-84%, בהתאמה). שיעור הגירושין בקרב האוכלוסייה ממוצא אתיופי גבוה מהשיעור ביחס לשאר האוכלוסיה היהודית (1.6% לעומת 0.9%). שיעור המשפחות החד-הוריות בקרב המשפחות ממוצא אתיופי גבוה באופן ניכר- כ-26%, פי שניים מאשר בכלל האוכלוסייה.

ב-2018 נולדו 3,913 תינוקות לנשים ממוצא אתיופי. מספר הילדים הממוצע שאישה ממוצא אתיופי צפויה ללדת במהלך חייה הוא 2.95 ילדים. שיעור הניגשים לבחינות הבגרות בקרב תלמידי כיתות י"ב יוצאי אתיופיה הגיע ב-2018 ל-92.4% לעומת 95% בקרב כלל החינוך העברי.

 

ב-2018 היו רשומים במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים כ-33 אלף עולי אתיופיה, שיעור של כ-38%. בקרב דור שני לעולי אתיופיה היו כ-20 אלף מוכרים לשירותי הרווחה ושיעורם עמד על כ-31%, פי שלושה משיעורם של המוכרים בקרב ילידי ישראל. סוג הנזקקות השכיח ביותר בקרב עולי אתיופיה ודור שני היה תפקוד לקוי של הורים או של ילדים/נוער (כ-43%) ואחריו עוני, קשיי הכנסה ותעסוקה (כ-27%). ההכנסה הכספית נטו למשק בית בקרב יוצאי אתיופיה הסתכמה ב-13,306 שקלים לעומת 16,518 שקלים בכלל משקי הבית באוכלוסייה.

 

 

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

מתכוננים לחג בצל הקורונה צילום: הקרן למורשת הכותל

בצל הקורונה ולקראת פסח: עבודות ניקיון וחיטוי בוצעו על אבני הכותל

קרא עוד