מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (ג') דו"ח נוקב, המצייר תמונה קשה של התנהלות הממשלה ומנהלת תקומה מאז מתקפת 7 באוקטובר, ובמרכזו שורה של כשלים מערכתיים שפגעו ישירות בשיקום עוטף עזה. לפי הדו"ח, תקציבים ייעודיים בהיקפים של מיליארדי שקלים לא חולקו באופן שוויוני, חלקם מומשו בשיעורים זניחים בלבד, ותוכניות אסטרטגיות גובשו ללא שיח מספק עם המועצות האזוריות והיישובים שנפגעו באופן החמור ביותר.
תלמיד באשקלון קיבל פחות מ-500 שקלים
במוקד הביקורת עומד תחום החינוך, שם קבע המבקר כי סל התקומה שנבנה עבור תלמידי החבל יצר עיוותים קשים. למרות תקציב עתק של 1.7 מיליארד שקלים, התוכנית גובשה בראשית 2024 ללא היוועצות עם המועצה האזורית אשכול, ותוצאתה היא פערים חדים בין בתי ספר. בדו"ח הובאה דוגמה לפיה תלמיד בבית ספר בחוף אשקלון קיבל בפועל 442 שקלים בלבד, לעומת כמעט 5,900 שקלים לתלמיד בבית ספר אחר באשכול - פער שנובע מאופן חלוקת התקציב ולא מהיקף הפגיעה. גם תוכנית תמרוץ עובדי ההוראה, שתוקצבה ב־200 מיליון שקלים, כמעט ולא יצאה לפועל, ונכון לאוגוסט 2025 מומשה בפחות מעשרה אחוזים.
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
הדו"ח מתח ביקורת חריפה גם על התנהלות מנהלת תקומה ומשרדי הממשלה בכל הנוגע לתוכניות החומש. על אף קיצוץ של כ־1.5 מיליארד שקלים בתקציבי הפיתוח כבר באפריל 2025, התוכנית המתוקנת פורסמה רק באוקטובר 2025, כ־18 חודשים לאחר המועד שבו הייתה אמורה להיות מאושרת. העיכוב, קובע המבקר, פגע בפעולות השיקום, בעבודות התשתית ובהקמת מקורות תעסוקה חדשים, החיוניים להחזרת תושבים ולצמיחת האזור.
לא גובשו מתווים לשיקום
גם הרשויות המקומיות נפגעו מהסחבת. לפי הדו"ח, משרד הפנים לא הוציא לפועל את תוכנית החומש לחיזוק השלטון המקומי, וכתוצאה מכך תקציבים שיועדו לחיזוק הרשויות בעוטף לא מומשו במשך יותר משנה. זאת ועוד, מנהלת תקומה התנתה את הסל היישובי בצמיחה דמוגרפית, דרישה שמציבה קושי מיוחד בפני יישובים שנפגעו קשות ואינם מצליחים למשוך תושבים חדשים, ובוודאי לא מול תושבים שהודיעו כי אינם מעוניינים לשוב לבתיהם.
בתחום הסביבה מצביע המבקר על כשל נוסף. למרות נזק חמור לכ־7,900 דונם של שטחים פתוחים שאינם חקלאיים, בהיקף שיקום מוערך של כ־70 מיליון שקלים, המשרד להגנת הסביבה לא גיבש מתווה שיבטיח שיקום מלא ומקיף. רק באוגוסט 2025 פורסם קול קורא חלקי, בהיקף של 43 מיליון שקלים, וגם אז ללא גורם מתכלל שיבטיח מיפוי, תיעדוף ובקרה על כלל עבודות השיקום.
אנגלמן סיכם בקריאה לשינוי כיוון ברור, תוך חיזוק שיתוף הפעולה עם המועצות האזוריות והעמקת התיאום האזורי בנגב המערבי. לדבריו, ללא עבודה משותפת, בקרה סדורה ומימוש בפועל של התקציבים, קיים חשש ממשי שחבל התקומה יישאר מאחור, והבטחות המדינה לשיקום מלא יהפכו לעוד מסמך שלא ירד לשטח.
ממנהלת תקומה נמסר כי הם לומדים את מסקנות דו"ח מבקר המדינה ויבצעו את ההתאמות הנדרשות לטובת שיקום וצמיחת חבל התקומה. לדבריהם, הקמת המנהלת נעשתה בתנאי חירום וללא תשתית סדורה, ומאז חיזקה את שיתוף הפעולה עם משרדי הממשלה והרשויות המקומיות ועדכנה את התוכנית האסטרטגית בהתאם לצרכים שעלו מהשטח ולקיצוץ התקציבי שנכפה עליה. עוד נמסר כי נכון לדצמבר 2025 חויבו בפועל כ־11.5 מיליארד שקלים מתוך התקציב שהוקצה, וכי בתחום החינוך פועלת המנהלת, יחד עם משרד החינוך והרשויות, לשיפור מנגנוני היישום, הבקרה והשקיפות.