על רקע החלטת הממשלה לקדם ועדת חקירה "בלתי תלויה" לאירועי 7 באוקטובר, נפגש היום (א') מבקר המדינה מתניהו אנגלמן עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בירושלים כחלק מביקורות המלחמה. בפגישה השתתפו גם מנכ"ל משרד מבקר המדינה תא"ל (מיל') ישי וקנין, מ"מ ראש המל"ל גיל רייך, מ"מ מנכ"לית משרד רה"מ דרורית שטיינמץ, מזכיר הממשלה יוסי פוקס וראש הסגל צחי ברוורמן.
פגישה אחרי חודשים של עבודה
במהלך הפגישה הציג המבקר לנתניהו את דוחות המלחמה וטיוטות הביקורת שכבר גובשו סביב ליבת אירועי 7 באוקטובר. הוסכם כי לוחות הזמנים למענה לטיוטות יתואמו בין הדרגים המקצועיים במשרד ראש הממשלה ובמשרד המבקר, וכי בשבועות הקרובים תתקיים פגישה נוספת - מורחבת יותר - שתכלול גם את מנהלי החטיבות הרלוונטיים בצמרת המדינה, כחלק מההליך המקיף לבדיקת הכשלים באותו בוקר ובניהול המלחמה שלאחריו.
7 באוקטובר | , צילום: Anas-Mohammed,Shutterstock
הפגישה מתקיימת אחרי חודשים של מתיחות סביב עבודת המבקר: אנגלמן וצוותו כבר חקרו עשרות גורמים מדיניים וביטחוניים ועיינו באלפי מסמכים, ובמערכת הביטחון אף נטען כי הוא מנסה "לסמן אשמים" ולהקטין את אחריותו של נתניהו למחדל 7 באוקטובר - טענה שהוכחשה על ידי משרד המבקר שטוען כי הוא הגוף היחיד שבודק את כלל הדרגים, מהדרג המדיני ועד הצבאי.
במקביל לביקורת המדינה - ועדה "בלתי תלויה" במקום ועדה ממלכתית
הפגישה בין נתניהו למבקר התקיימה כמה שעות בלבד לאחר שהממשלה קיבלה החלטה עקרונית על הקמת ועדת חקירה "בלתי תלויה" לאירועי 7 באוקטובר - ועדה שתוגדר, לפי לשון ההחלטה, כבעלת "סמכויות חקירה מלאות" וש"ההרכב שלה ישקף הסכמה רחבה בציבור ככל שניתן".
לפי מתווה הממשלה, ראש הממשלה יקים בתוך ימים ועדת שרים שתמליץ תוך 45 יום על המנדט שיינתן לוועדה - כלומר מה בדיוק היא תחקור, מאילו שנים, ובאילו סמכויות - אך לא על זהות חבריה. בכך עוקפת הממשלה את המודל הקלאסי של ועדת חקירה ממלכתית על פי החוק, שבראשה אמור לעמוד נשיא בית המשפט העליון או שופט עליון בדימוס. שופטי בג"ץ כבר קבעו בשבועות האחרונים כי "אין מחלוקת אמיתית באשר לעצם הצורך בהקמת ועדה ממלכתית בעלת סמכויות חקירה נרחבות", אולם הקואליציה מסרבת לאמץ את המודל הזה כלשונו.
ישיבת הממשלה, צילום: mit Shabi/POOL
במהלך הדיון בממשלה הציע שר התפוצות אופיר סופר מבנה מעורב לוועדה - נציג בג"ץ, נציג ממשלה, נציג קואליציה ונציג אופוזיציה. שר החקלאות אבי דיכטר דיבר על "ועדת חקירה ממלכתית מיוחדת" שתצריך שינוי חוק, ואילו שרת התחבורה מירי רגב דחפה למודל של "ועדת חקירה לאומית" והצהירה שצריך למנות "בן אדם עם אמון" כבר בשבועיים הקרובים. חלק מן השרים ביקשו שגם תקופת אוסלו תיכלל בטווח הזמן של הבדיקה - ניסיון להרחיב את האחריות ההיסטורית מעבר לממשלה הנוכחית.
האופוזיציה: "נחקר לא ממנה את החוקרים"
נתניהו עצמו חזר על הקו שהציג בדיון 40 החתימות בכנסת בשבוע שעבר: הוא בעד ועדה, אך נגד הרכב שנתפס על ידי חלקים גדולים בימין כעוין. "השאלה היא לא רק מה בודקים, ולא רק את מי בודקים", אמר. "השאלה היא מי בודק את האמת. האופוזיציה צועקת 'ועדת חקירה ממלכתית', אבל באותה נשימה אתם יודעים שחלק עצום של העם לא יקבל את הרכב הבודקים שאתם מציעים".
מן הצד השני של המפה הפוליטית הגיעו היום האשמות חריפות. יו"ר "הדמוקרטים" יאיר גולן הגיב להחלטת הממשלה ואמר: "נחקר לא ממנה את החוקרים שלו. את השבעה באוקטובר תחקור ועדת חקירה ממלכתית. זו הבטחה". גם יו"ר "ישר!", הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, כינה את המהלך "ועדת הטיוח והקומבינה" וטען: "לא ייתכן שהאחראים למחדל הם שיקבעו את הרכבה ותחומי אחריותה".