מפעל הפיס בצל המלחמה: עו"ד בני דרייפוס, מנכ"ל מפעל הפיס, משתף בראיון לקראת כנס כיפה שיעסוק במתמודדי נפש בצל המלחמה ויערך ב-31.3 בירושלים, בפעילות מפעל הפיס מהימים הראשונים למלחמה, בחזון שלו וגם בהיבט האישי. "מפעל הפיס הוא מפעל של השלטון המקומי ובבעלותו, ולכן הפוקוס הראשון שלנו היה הצרכים של הרשויות המקומיות", מספר דרייפוס.
-
עוד באותו נושאמנכ"ל מפעל הפיס: הציבור הדתי התבגר והוא יכול לדבר על עולמם של מתמודדי הנפש
08/01/23 12:57
"חילקנו 50 מיליון שקלים בשבועות הראשונים"
"פינינו תושבים שהיו כמה מאות מטרים מעבר לארבעה קילומטרים של הפינוי, הסתובבנו במקומות הפינוי ודאגנו לכל הצרכים שעלו מהשטח. אם זה מכונות כביסה, טאבלטים לילדים, כל צורך שעלה. חילקנו 50 מיליון שקלים בשבועות הראשונים", הוא אומר ומזכיר את אופיר ליבשטיין, ראש מועצת שער הנגב שנפל ביום הטבח. "עבדנו יחד עם ראשי הרשויות, שחלקם עברו טראומות קשות ופינו פצועים, ובהובלת יו"ר הדירקטוריון אביגדור יצחקי ודירקטוריון מפעל הפיס הצלחנו לפעול בשטח". דרייפוס מספר כי אחרי הטיפול הראשוני, מפעל הפיס שם לו כיעד את המפונים בבתי המלון. "המועצה לתרבות ואמנות דאגה לאירועי תרבות והפעלות לילדים ולמבוגרים, המועצה השקיעה את כל כולה בזה. זה היה רווח כפול: גם עשינו הפוגה למפונים וגם עזרנו לאמנים והזמרים".
אביגדור יצחקי, יו"ר מפעל הפיס | צילום: כפיר סיון
דרייפוס מסביר על המצב הקשה הקשה ששרר במלונות. "אנחנו רואים את עצמנו כגוף שיודע לתת מענה בחינוך הלא פורמלי. בני הנוער היו במצב מסובך, הסמכות ההורית התערערה והמצב היה קשה מאוד. בני נוער שקמו בלילה אחרי יום שלם במיטה וחיפשו אוכל, דברים קשים. ייצרנו פתרונות בשיתוף פעולה עם גורמים שונים וניסינו לתת מענה לכל מי שרק יכולנו. בנוסף, לקחנו חלק גם בשיקום החקלאות. באמצעות סטודנטים מתנדבים של מפעל הפיס בשיתוף פעולה עם משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי הענקנו 800 מלגות בשווי ארבעה מיליון שקלים לסטודנטים מתנדבים בתחום החקלאות".
מלגאי מפעל הפיס מתנדבים בחקלאות | צילום: מפעל הפיס
שנת 2024 - משיקום לצמיחה
במפעל הפיס הכריזו על שנת 2024 כשנת "משיקום לצמיחה", ודרייפוס מפרט: "לקחנו על עצמנו עשרות פרויקטים, מהלומי קרב ופצועים מהמערכה ועד לרובד האזרחי. הטלטלה שהחברה הישראלית עברה לא פסחה על השכבות החלשות, ושמנו שם דגש מיוחד. אחד המיזמים שהקמנו הוא החמ"ל הסגול - מיזם שנתן מענה לצרכים והבעיות שיש לאנשים עם מוגבלות בעקבות הלחימה. הדברים האלה התגבשו תוך כדי תנועה, לפי הצרכים שעלו מהשטח".
עוד מדגיש דרייפוס: "אי אפשר לדבר על שיקום העוטף ושיקום המדינה בלי לדבר על שיקום הצעירים ששרדו את הנובה ומבחינתנו במפעל הפיס זאת מלאכת קודש שלא נופלת בחשיבות שלה ובערכיות שלה מאף פעולה אחרת שנוגעת למאמץ הלאומי. שורדי הנובה זה ימין ושמאל ומרכז ופריפריה ואנשים מבתים חילוניים אבל גם לא מעט כאלה שמגיעים מבתים דתיים. שורדי נובה זה פסיפס של החברה הישראלית".
"לכן, החלטנו לתמוך בסיוע לשורדי פסטיבל NOVA והפסיידאק בשיתוף עם הקואליציה לטראומה, משרד הרווחה, משרד הבריאות וגורמים נוספים, סיוע למימון פעילויות תמיכה לשורדים ובני משפחותיהם. לקחנו חלק ביצירת תכנית בין משרדית לטיפול שמטרתה לצמצם ככל הניתן את השלכות האירוע הטראומטי, ולאפשר לשורדי המסיבות חזרה מיטבית לתפקוד ולחיים מלאים".
החזרת האמון והקשר האישי: "החוויה שאנחנו צריכים לייצר היא של שיקום האמון"
אחת הסוגיות שהוא שם עליהן דגש היא האמון. "נוצר משבר אמון מאוד גדול, מול הצבא, מול מערכות ציבוריות שלא התאוששו. החוויה שאנחנו צריכים לייצר היא של שיקום האמון, להחזיר את האמון במערכות הללו. שהאזרחים ירגישו שהם לא לבד, הגופים איתם והם יכולים לסייע ומסייעים בפועל. אני מקווה שנגיע לעוד ועוד מקומות כדי לאפשר שיקום וצמיחה בכל מקום", אומר דרייפוס.
בהיבט האישי משתף דרייפוס בקשר המשפחתי למלחמה. "החתן שלי גויס למילואים, הבן היה בסדיר, הבת התגייסה תוך כדי המלחמה, כמו כל עם ישראל אנחנו חרדים לשלומם ומתפללים להצלחתם. אנחנו בעיקר גאים בהם, ובכלל בכל הדור הצעיר. זה לא יאומן: הכל על הכתפיים של הדור הצעיר, וגילינו כמה רחבות הכתפיים שלהם. יש לנו על מי לסמוך".