ריאיון הסנדל, היריקה ובית הדין: הטקס ההלכתי שאלמנות מהמלחמה ייאלצו לעבור

החיים שאחרי המוות: שלוש פניות שונות התקבלו אצל פנינה עומר בשבוע האחרון, ובכולן בקשה זהה: חליצה. טקס הלכתי המתקיים כאשר לנפטר יש אח והוא מותיר אלמנה ללא ילדים. "בכל שלושת המקרים פנו אלינו צד שלישי ולא האישה עצמה. יש לציין כי זה מאוד מוקדם, הרי אישה שזה עתה איבדה את בעלה לא מתעסקת בזה, אבל אני מניחה שפניות נוספות יגיעו בחודשים הבאים".

היא מנכ"לית ארגון יד לאישה (מבית אור תורה סטון), שבימי שגרה מסייע לנשים עגונות ומסורבות גט, ובמהלך המלחמה, בעקבות המספר העצום של החללים והנרצחים, היא נדרשת לא פעם לסוגיות הלכתיות מורכבות בעניין שכול ואובדן בני משפחה.

פנינה עומר מנכ"לית יד לאישה, צילום: גידי שרון

מקיימים את טקס החליצה באופן הכי ידידותי שאפשר

כאמור, מדובר בטקס שפוטר את האלמנה ממצוות הייבום שהייתה נהוגה בעבר, לפיה אחיו של הבעל המנוח מחויב לשאת את אלמנתו לאישה כדי להעמיד לו צאצאים. טקס החליצה למעשה מאפשר לאלמנה להמשיך הלאה בחייה.

"בעקבות זאת טלפנתי ללשכת הרב ראשי, והתשובה המיידית שקבלתי היא שלשכת הרב לאו ערוכה לחליצה ומקיימת את הטקסים האלה באופן הכי ידידותי שאפשר, ללא בירוקרטיה ומחוץ לאולמות הדיונים. אבל זו עדיין חוויה מאוד לא נעימה, שלצערנו כל אישה במדינת ישראל איבדה את בעלה בתנאים האלו תצטרך לעבור אם תרצה להתיר את עצמה ולהמשיך בחייה הלאה", אמרה עומר.

איך מתבצעת חליצה?

ואכן, למרות הרצון הטוב מדובר בטקס לא נעים. החליצה מתבצעת כאשר הגיס נועל סנדל מיוחד למעמד, שמתקיים מול שלושה דיינים. האלמנה חולצת את סנדלו, יורקת מולו וקוראת לפניו: "ככה ייעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו". הסובבים אומרים "חלוץ הנעל" שלוש פעמים, והדיינים מברכים בסופו: "יהי רצון שלא תבואנה בנות ישראל לא לידי חליצה ולא לידי ייבום".

עומר מזכירה כי במידה והטקס אינו מתבצע - האלמנה אינה יכולה להינשא בשנית ונחשבת עגונה. "עגינות חליצה זו סוגייה מאוד מאוד קשה ומורכבת", אמרה המנכ"לית. "זו אחת הסוגיות הפחות מדוברות ומוכרות. נשים לא מודעות בכלל שיש צורך בחליצה, שעדיין עושים את זה במאה ה-21".

"מה קורה עם אישה שצריכה לעבור חליצה ואח של בעלה הוא ילד קטן?"

היא תיארה כיצד הנושא עלול להוביל לעגינות: "מה קורה עם אישה שצריכה לעבור חליצה ואח של בעלה הוא ילד קטן? היא תצטרך לחכות שיגיע לגיל 13 ותהיה עגונה עד אז. או אישה שאחי בעלה הוא אדם בעל צרכים מיוחדים? בעיה הלכתית קשה ביותר". עוד הזכירה כי אישה שעברה חליצה אסורה לכהן - כמו גרושה.

"אמנם אין הרבה טקסי חליצה במדינת ישראל, אבל יש כמה חליצות מידי שנה. זה לא תדיר אך גם לא נדיר". לדבריה, "לכן זה דבר שכדאי להיערך אליו. למשל, אדם שיש לו אח אחד עם צרכים מיוחדים שלא יכול לעשות טקס חליצה, יכול להיערך הלכתית מראש כדי למנוע עגינות, יש פתרונות כדוגמת תנאי בקידושין או גט על תנאי. זה נכון גם בימים של שגרה ויותר מכך בזמן מלחמה".

"מסתבר שגירושין הם לא פעם פיקוח נפש"

כיצד המלחמה השפיעה על מסורבות הגט?

מלבד נושא החליצה, לארגון ממשיכות להגיע פניות גם בנושא גירושין וסרבנות גט: "בזמן מלחמה, במחשבה הראשונית - מה שאינו פיקוח נפש זז בזמן מלחמה הצידה, אבל מסתבר שגירושין הם לא פעם פיקוח נפש", אמרה עומר. לדבריה, אמנם קיימת מגמה מסויימת של בלימת הליכי גירושין, אך המלחמה גם האיצה לעיתים תהליכי גירושין של נשים שכבר היו בתוך סכסוך, ואפילו הובילה לכך שנשים ששנים ארוכות היו מסורבות גט - הצליחו לצאת לחופשי.

העגונה ששוחררה צילום: צילום עצמי

"היו לנו שני תיקים מדהימים", שיתפה עומר. "אחת מהלקוחות שלנו, היא אישה צעירה שהתחתנה בחוץ לארץ ומיד לאחר החתונה הסתבר לה שהתחתנה עם גבר מאוד אלים, אחרי שנתיים הרגישה שלא יכולה להכיל יותר את הזוגיות הזו חזרה ארצה - וביקשה ממנו להתגרש. ברגש שהבקשה עולה על הפרק הבעל התאדה ונתק קשר, והיא נכנסת לסטטוס של אישה עגונה כי כאשר הגבר לא נמצא בארץ מאוד קשה לסייע".

"חשוב להבין שהאישה הזו הייתה יכולה להיות עגונה לנצח"

"כשהמלחמה פרצה הוא עלה על טיסה ארצה - ואנחנו מיד הוצאנו צו עיכוב יציאה מהארץ וזימנו אותו לבית הדין הרבני, שהורה לו לתת גט אבל הוא סרב. בית הדין המשיך לשלוח זימונים, ובסופו של דבר לאחר חודש ימים ומעט הלוך ושוב לבעל היה ברור שאם לא ישתף פעולה בית הדין יטיל עליו סנקציות ולמעשה אין לו ברירה". סיפרה. "בעטיה של המלחמה הוא הגיע ארצה - והיא קיבלה את חירותה. חשוב להבין שהאישה הזו הייתה יכולה להיות עגונה לנצח".

לסיום, עומר שיתפה במקרה נוסף: "יש לנו תיק מאוד מורכב של סרבנות גט שנמשך כבר כמה שנים טובות. הבעל הגיע לבית הדין הרבני ובקש בתמורה למתן גט מחיקת חובות בביטוח הלאומי - במקום לסחוט את אשתו הוא סוחט את המדינה", סיפרה. "זה היה מדהים לראות את הדיין מתפרץ על הבעל ואומר 'אנחנו נמצאים במלחמה, שווה לנפשך מה המדינה יכולה לעשות בכסף שאתה מבקש' תוך שניות הבעל הבין שזה לא הזמן להתווכח, ולאחר שנים ארוכות הוא נתן את הגט".