טקס הדלקת המשואות בהר הרצל: מיום הזיכרון ליום העצמאות

יום הזיכרון יצא, וכבכול שנה את חגיגות יום העצמאות פותח טקס הדלקת המשואות המסורתי - השנה בהנחיית הילה קורח ואלמיז מנגיסטו | בין מדליקי המשואות: מפקד הימ"מ, ריטה ועשהאל שבו

חדשות כיפה חדשות כיפה 04/05/22 19:47 ג באייר התשפב

טקס הדלקת המשואות בהר הרצל: מיום הזיכרון ליום העצמאות
טקס הדלקת המשואות, צילום: Yonatan Sindel/Flash90

מקודש לקודש. עם סיום אירועי יום הזיכרון, נפתחו בהר הרצל בירושלים באופן רשמי, חגיגות יום העצמאות ה-74 למדינת ישראל. טקס הדלקת המשואות השנה עומד השנה בסימן "יָד פּוֹגֶשֶׁת יָד אָחוֹת". בשנה שעבר נכחו בטקס 700 בני אדם בלבד בעקבות מגפת הקורונה, אך השנה הטקס נערך במתכונתו המלאה. את הטקס ינחו הילה קורח ואלמיז מנגיסטו. הזמרים עידן עמדי ואלרי חמתי ורביב כנר יופיע במהלך הערב.

שר התרבות חילי טרופר הודיע בחודש שעבר על שורת שינויים אותם נראה הערב. השינוי הראשון עליו הכריז טרופר הוא ביטול הזיקוקים במהלך הטקס ובסופו, למעט פירוטכניקה קלה, זאת בשל הפגיעה בהלומי הקרב. הצעד השני נעשה בהסכמת ראש הממשלה נפתלי בנט, כשהשניים סיכמו כי לא יהיה נאום, ברכה מצולמת או כניסה טקסית של ראש הממשלה למקום, זאת במטרה לשמור עליו ממלכתי ונקי מפוליטיקה. בנט יישב בקהל עם משפחתו.

מפקד הימ"מ

נצ״מ ח.א. , מפקד הימ"מ הינו קצין נועז ועתיר הישגים. החל את שירותו כלוחם ימ"מ ומאז שירת במגוון תפקידי חוד. במהלך שירותו הוביל פעילויות מסכנות חיים למען ביטחון המדינה ושלום אזרחיה.
מפקד הימ"מ ישיא את המשואה בשם הימ״מ – היחידה הלאומית למלחמה בטרור, וכן בשמם של שוטרי ושוטרות משטרת ישראל וכלל המתנדבים. בשם לוחמות ולוחמי משמר הגבול, אנשי המילואים. 

קלמן סמואלס 

כשהיה ילד, קיבל בנם של מלכי וקלמן סמואלס חיסון פגום, ומילד בריא הפך בין לילה לנכה הסובל מעיוורון ומחירשות. מהמשבר האישי שחוו, מצאו קלמן ומלכי כוחות לקום ולהושיט יד תומכת ומחבקת למשפחות, שמתמודדות עם אתגרים דומים. יחד, הם ייסדו את עמותת "שלווה" המעניקה טיפול ומענה חינוכי-שיקומי לעשרות אלפי אנשים עם מוגבלות ולעשרות אלפים נוספים של בני משפחתם בישראל. 
כיום, תומכת העמותה ביותר מאלפיים אנשים במגוון טיפולים ותוכניות מיוחדות, ביניהם מרפאת שיניים מותאמת ומונגשת, מעונות יום שיקומיים ועוד. במסגרת העמותה הוקמה להקת "שלווה", שבה לוקחים חלק אנשים בעלי מוגבלויות. 

מיקה ואורי בנקי

בקיץ 2015, במהלך מצעד הגאווה בירושלים, נרצחה הנערה בת ה-15, שירה בנקי ז"ל. שירה באה למצעד, כדי לתמוך בחבריה ובחברותיה, חברי הקהילה הגאה. מתוך הכאב העצום שפקד אותם, בחרו אימה מיקה ואביה אורי לרתום את החברה הישראלית לפעילות של עשייה ושינוי חינוכי-ערכי במטרה לקדם סובלנות וקבלה של האחר במרחב הציבורי בישראל. הם הקימו את "דרך שירה בנקי", עמותה הטומנת בחובה את תקוותם כי הרוב השפוי והדומם, שהרים את קולו בעקבות הרצח של שירה, ימצא כוחות ויבנה חברה מתונה ובריאה יותר. 

ד"ר שמחה גִּתְהוֹן

ד"ר שמחה גִּתְהוֹן, תושבת חולון, היא יו"ר התאגיד הממלכתי "מרכז מורשת יהדות אתיופיה", ממקימי עמותת "עלם" לסיוע לבני נוער במצבי סיכון ומרצה לחינוך באקדמיה. ד"ר גתהון נולדה באתיופיה ועלתה בצעירותה לארץ. תחושת השייכות והמחויבות לקהילה הביאה אותה לפעול בנחישות לקידום ולשילוב של אוכלוסיות מוחלשות ומודרות בחברה הישראלית. ד"ר גתהון לא הסתפקה בעשייתה האקדמית ולצד פריצות הדרך שביצעה עשתה ועושה רבות למען הקהילה, ציינו חברי הוועדה.

עידן קלימן

קְלַיְמָן, יליד ירושלים ותושב תל אביב הוא יושב ראש ארגון נכי צה"ל ושירת כלוחם בחטיבת גבעתי בגזרת לבנון וברצועת עזה. במהלך היתקלות עם חוליית מחבלים בח'אן יונס, חדרו לחזהו קליעים. הוא נפצע אנושות ונותר מרותק לכיסא גלגלים. בתהליך השיקום הארוך שעבר נתקל לראשונה בקשיים של פצועי צה"ל, שלרבים מהם המערכת לא ידעה לתת מענה. על אף הקשיים שאיתם התמודד מאז פציעתו, החליט קלימן להתמסר ולהקדיש את כוחותיו ואת יכולותיו במטרה ליצור חברה שוויונית, שבה נכי צה"ל ישתלבו ויזכו גם להכרה מהמדינה וגם ליחס הראוי להם. בנוסף, קלימן מילא שורה של תפקידים בעלי השפעה עמוקה. ארגון נכי צה"ל שהוא עומד בראשו, מונה כ-50 אלף חברים. 

האלוף (במיל') יורם יאיר (ייה)

האלוף (במיל') יורם יאיר (ייה), תושב הוד השרון מכהן כיושב ראש ״יחד למען החייל", יושב ראש תנועת "אחריי!" המכינה אלפי בני נוער וצעירים מהפריפריה הגאוגרפית והחברתית לשירות משמעותי בצה"ל ולתפקידי מנהיגות בקהילה ויושב ראש עמותת "בית אור אביבה" המפעילה כפרי גמילה מסמים ומאלכוהול. ייה שירת במשך כ-35 שנים בתפקידים מרכזיים בצה"ל, ובהם מפקד חטיבת הצנחנים וראש אגף כוח אדם. במסגרת תפקידיו אף עמד בראשות ועדה, שניסחה את מסמך "רוח צה"ל". במהלך מלחמת ששת הימים פיקד על פלוגה בגדוד 50 של הנח"ל. בקרבות המלחמה נפצע באורח קשה מאוד, אך בעוז רוחו נלחם יחד עם חייליו במשך זמן רב עד לפינויו. במלחמת יום הכיפורים, פקד ייה על חייליו לסגת לכיוון עין גב, בעוד שהוא החליט להישאר לבדו, בעמדה קדמית. לאחר מכן, הוביל את ניסיון החילוץ השני של לוחמי תל סאקי ומוצב 116 על גבול סוריה, והצליח להגיע עד הנצורים והפצועים ולחלצם. לפני כשלושה עשורים שכל את בתו, סרן שלומית יאיר ז"ל, שנהרגה כקצינת מבצעים בתאונת מטוס.

יעל שרר 

יעל שֵׁרֶר, מהיישוב כוכב יאיר, עברה בילדותה התעללות מינית קשה על ידי אביה. את הכאב ואת הפגיעה הנפשית והפיזית שחוותה היא הפכה לשליחות חייה. בסרט שביימה, גוללה את סיפורה האישי ואת התהליך שעברה, לאחר שהגישה תביעה אזרחית ראשונה מסוגה נגד אביה. בעשייה ציבורית ענפה כנגד תקיפות מיניות, למען זכויות של קורבנות אלימות במשפחה ולמען שוויון זכויות מגדרי – היא מפרה את קשר השתיקה סביב הפגיעה ומשמיעה את קולן ואת קולם של הנפגעות והנפגעים מינית. 

מוניר מאדי 

מוניר מאדי, תושב כפר ג'וליס, הוא מייסד וראש המכינה הקדם-צבאית "כרם-אל" בדליית אל כרמל, המשלבת נוער יהודי ודרוזי המתכונן יחד לשירות בצה"ל. המכינה היהודית-דרוזית מחברת בין בני הנוער, מסירה מחיצות ומאחדת אותם בעשייה למען המדינה מתוך ערבות הדדית ונתינה. בתקופת הקורונה הפעילה המכינה יוזמות התנדבותיות רבות. מאדי, סא"ל במילואים, שירת במשך כ-25 שנה בצה"ל בתפקידי פיקוד והדרכה, בין היתר כמפקד המרחב הדרוזי באכ"א. 
 

אנג'ל אלון 

אנג'ל, תושבת נתיבות ואם לשמונה ילדים, נולדה במרוקו ב-1950 וכשעלתה ארצה התגוררה במעברה באשקלון. אהבתה להתנדב ולסייע לשכנותיה ולסביבתה, הביאה את מחלקת הרווחה בעיר לבקש שתשמש כ"משפחת אומנה". אנג'ל נענתה לבקשה, ובמשך יותר מ-30 שנה, פתחה את ביתה וטיפלה ב-217 תינוקות וילדי אומנה במצבי סיכון. בתפקידה כ"משפחת קלט חירום", אנג'ל הייתה שם עבורם בשעות לילה מאוחרות, בחופשות ובחגים והעניקה לילדים ולילדות שבאחריותה בית חם ואוהב. היא דאגה לבריאותם ולעתידם במשך חודשים, ואף שנים. בין ילדי האומנה הרבים שזכו לחיבוקה החם ולטיפולה המסור של "אם הבנים", היו גם תינוקות שננטשו בבתי החולים ופגים חסרי ישע. אלון ליוותה את הילדים עד שנמצאה עבורם משפחה מאמצת, והמשיכה לשמור על קשר עם רבים מהם.

עשהאל שבו 

עשהאל שבו, תושב רמת גן היה בן תשע, כשמחבל נכנס לבית הוריו ביישוב איתמר ורצח לנגד עיניו את אימו ואת שלושת אחיו. מאתיים רסיסים ושלושה כדורים חדרו לגופו של עשהאל וקטעו את רגלו, אך למרות הפציעה הקשה והאובדן המצמרר של בני משפחתו, עשהאל נאבק לקום ולהתגבר על הכאב והנכות. לאחר שיקום ארוך בבית החולים ואימונים מאמצים הוא הפך לאלוף ישראל בשחייה וייצג את ישראל בגאווה בתחרויות שחייה בין-לאומיות. את רוח הלחימה והאהבה לספורט שבו לקח איתו גם למגרשי הכדורסל. הוא הצטרף לנבחרת ישראל בכדורסל, ואף גויס כשחקן מוביל לליגה הטובה בעולם בענף כדורסל הנכים. כיום הוא מאמן כדורסל לצעירים עם מוגבלויות בכל גווני הקשת הישראלית. בנוסף, שבו גם מרצה לבני נוער ולבנות נוער ברחבי הארץ על ההתמודדות שלו עם האתגרים בחייו.

משואת צה"ל - סגן הדר כהן

סגן הדר כהן, תושבת מוצא עילית, היא מפקדת פלוגת עולות חדשות בבסיס מחו"ה אלון של חיל החינוך. הדר, בוגרת תנועת "הצופים הדתיים" והמכינה הקדם-צבאית נחל עוז שבעוטף עזה, ומתנדבת בכפר השיקומי לבעלי מוגבלויות 'עלה נגב', התגייסה לחיל החינוך ומילאה בו שורת תפקידי פיקוד. 
הדר מייצגת את רוח חיל החינוך והנוער, המניח את היסודות להיותו של צה"ל צבא העם למען העם בבניית גשרים, בצמצום פערים ובהבטחת שוויון הזדמנויות לכל הבאים בשערי צה"ל מכל קצוות וגווני החברה הישראלית.

משואת התפוצות - אליזבטה שרסטוק 

שרסטוק, ילידת 1971, היא בת הקהילה היהודית בסוּמִי שבאוקראינה, שבה היא מתגוררת גם כיום. במשך 20 שנה פועלת אליזבטה בתושייה ובחמלה יוצאת דופן כלפי יהודי התפוצות, ועושה חסד בהקלה על סבלם של רבים מביניהם. היא עומדת בראש המרכז לסיוע הומניטרי "חסד חיים", שהוקם בשותפות עם ארגון התמיכה ההומניטרי היהודי-אמריקאי (JDC). כמי שאחראית על הקהילה, שרסטוק מארגנת מפגשים בין יהודים בכל הגילים ומכל הרקעים באזור. היא מעודדת יצירה מקורית ומשלבת מוזיקה יהודית-מסורתית היוצרת חיבור בין-דורי. במקביל, מעורבת שרסטוק במאמצים ההומניטריים למען סומי ולמענן של קהילות יהודיות קטנות יותר בסביבתה. 

ריטה

ריטה יהאן-פרוז, המוכרת לקהל הישראלי בשמה הפרטי ריטה, נולדה בטהראן שבאיראן ועלתה לארץ עם הוריה כשהייתה בת שמונה. היא מופיעה על במות ישראל כבר למעלה משלושים שנה. בצד עבודתה עם בכירי הכותבים והמלחינים בארץ, ריטה גם חוקרת את שורשיה ומתוך חיבור עמוק אל העולם ואל התרבות של בית הוריה – שולחת יד פתוחה ומכבדת אל תרבויות המזרח התיכון. בצד עשייתה האומנותית ריטה שותפה גם במפעלי התנדבות רבים ומגוונים, ולאחרונה אף הצטרפה כנשיאת כבוד לארגון "רוח נשית" המסייע לנשים נפגעות אלימות. בכך מעניקה ריטה השראה לחברה הישראלית כולה.