המשרד להגנת הסביבה מפרסם הבוקר (ד') את ה"רשימה האדומה" - מדד ההשפעה הסביבתית של המפעלים בישראל לשנת 2019. המדד המתפרסם זו השנה התשיעית מספק לציבור מידע השוואתי אודות הביצועים והסיכונים הסביבתיים של חברות ציבוריות וממשלתיות בעלות השפעה סביבתית גדולה והמפעלים שבבעלותן. המדד בוחן לעומק את הסיכון הסביבתי של 49 חברות ציבוריות, 124 מפעלי תעשייה גדולים וכ-700 תחנות דלק.
מהמדד הנוכחי עולה כי בז"ן דורגה כמפעל בעל ההשפעה הסביבתית הגבוהה ביותר עם עלייה של 18% בניקוד ביחס לשנת 2018. אחריה בראש הרשימה האדומה: רותם אמפרט, מתקן השפד"ן, בית זיקוק פז אשדוד ומפעל כרמל אולפינים.
המדד הוא הכלי העיקרי למידע על רמת הסיכון הסביבתי של חברות, שנערך על-ידי גורם ממשלתי, ומאפשר למשקיעים בחברות ציבוריות לקבל אינדיקציה פשוטה וישירה על רמת הסיכון שלהן. המדד משקלל אינדיקטורים מגוונים המרכיבים את הסיכון הסביבתי הכולל, לרבות סיכונים משפטיים כגון הליכי אכיפה סביבתיים, סיכוני מעבר לכלכלת דלת פחמן כגון החלת מס על פליטות גזי חממה, ומנגנונים לניהול סיכוני סביבה ברמת הממשל התאגידי המקבלים משקל חיובי במדד. המדד מסייע לחברות להתנהל בצורה אחראית יותר.
מדד המפעלים צילום: המשרד להגנת הסביבה
ממצאי המדד הבולטים:
- בראש המדד נמצא מפעל בז"ן עם עלייה של 18% בניקוד משנה שעברה, אשר משמעותה השפעה סביבתית גדולה יותר. בשנת 2019 בוצע שימוע למפעל על הפרות של חריגות בפליטה לאוויר ואי שדרוג תשתית. במהלך שנה זו תועדו הפרות רבות נוספות בעיקר של חריגות בפליטות לאוויר של מזהמים שונים, וכן הפרות הנוגעות לטיפול בשפכים ולחומרים מסוכנים. כמו-כן, למפעל ניקוד גבוה הנובע מכמות פליטות והעברות לסביבה.
- ניקוד נוסף ניתן על הפרות מהשנים 2017-2018 אשר כוללות הרשעה בפלילים על זיהום נחל גדורה והקישון שהתרחש בשנת 2010; כתב אישום בגין אירוע שריפת מכל שהכיל חומרים מסוכנים ותחזוקה לקויה של מכל זה; אירוע הזרמה לנחל בערכי מזהמים גבוהים מהמותר, אירוע שריפה, אי ביצוע ניטור לבנזן ועוד.
- מפעל רותם אמפרט ממוקם במקום השני עם שיפור קל (ירידה) של 3% בניקוד משנה שעברה. בשנת 2019 נקבע למפעל ניקוד שלילי על הפרות תפעוליות במפעל ואיחור בהגשת מסמכים ודיווחים. נוסף על כך הניקוד משנת 2018 בשל הפרות של חריגה בפליטה לאוויר, ומשנת 2017 על קריסת קיר בבריכה במפעל שהובילה לשפך מסיבי של חומר חומצי ומסוכן לנחל אשלים. למפעל ניקוד גבוה הנובע מכמות פליטות והעברות לסביבה. כמו-כן, המדינה נמצאת בהליך של תביעה ייצוגית נגד החברה בשל אירוע הדליפה לנחל אשלים, בשם הציבור כולו, על הנזק הסביבתי.
מפעלים בולטים נוספים במדד:
- שפד"ן נכנס לעשירייה הפותחת את המדד במקום שלישי והוא מתקן חדש במדד. עיקר הניקוד של המתקן בהפרות מהשנים 2017-2018, בהן עבודה ללא רישיון עסק וארובות לא תקינות. הפרות נוספות שבוצעו בשנים 2017-2019 הן אירוע דליפת חומרים מסוכנים ומפגע ריח.
- פז בית זיקוק אשדוד ממוקם גם השנה בעשירייה הראשונה במקום רביעי, אך עם שיפור (ירידה) של 28% בניקוד השנה. בשנת 2018-2019 נמדדו במפעל חריגות בפליטות לאוויר. בשנת 2018 ניתן צו מנהלי עקב החריגות, והתבצע הליך אכיפתי בעקבות אי-ביצוע דיגומים וחריגות בפליטות לאוויר כנדרש בתנאי המפעל. כמו-כן תועדו הפרות נוספות הכוללות חריגות והפרות תשתית בתחום הפליטות לאוויר, תחזוקה לקויה בתחום החומרים המסוכנים, וכן ניטור ודיווח שאינו עומד בדרישות.
- מפעל כרמל אולפינים ממוקם במקום ה-5 במדד. המפעל הציג עליה קלה של 1% בניקוד ביחס לשנה שעברה. בשנת 2019 בוצע שימוע למפעל בגין הפרה של מכסת השעות שבהן פעלו מתקני ייצור ללא הפעלת מתקן הטיפול לפליטות לאוויר. כמו-כן, תועדו הפרות הנוגעות לחומרים מסוכנים וחריגות בפליטות מזהמים לאוויר. ניקוד נוסף ניתן על הפרות מהשנים 2017-2018 על הרשעה בפלילים על הפרות של חריגות בפליטות לאוויר, עיצום כספי שניתן על הפרות של מערכת הבקרה ומצלמות הלפיד, צווים מנהליים על חריגות בניטור סביבתי ופליטות חומרים אורגניים נדיפים, התראה ושימוע בתחום הפליטות לאוויר.
צילום: המשרד להגנת הסביבה
המדד בנוי ממספר רכיבים המוכפלים זה בזה:
- ההשפעה הסביבתית של החברה: פליטות מזהמים לאוויר, ים, נחל, קרקע, הזרמות שפכים, יצירת פסולת, שימוש בחומרים מסוכנים, רגישות מיקום המפעל (קרבה לאוכלוסייה ומקורות מים). על בסיס נתוני מרשם פליטות לסביבה (מפל"ס) לשנת 2018.
- פיקוח ואכיפה: הפרות של הוראות החוק והתקנות בנושאי הגנת הסביבה שהתגלו במסגרת פיקוח ואכיפה של המשרד להגנת הסביבה.
- ניהול סביבתי: ניקוד חיובי עבור פעילות לשיפור הביצועים הסביבתיים שלא מכוח חובה על פי כל דין: קיומן של מערכות לניהול סביבתי, ביצוע התייעלות סביבתית, דיווח סביבתי וולונטרי.
"קבוצת בז"ן רואה בהשקעה באיכות הסביבה חשיבות אסטרטגית"
השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג מסרה עם פרסום הדוח כי מדד ההשפעה הסביבתית מגלה בפני הציבור הרחב את הסיכונים הסביבתיים הגלומים בהן. "המדד קושר בין הסיכונים הסביבתיים לגורמים שאחראים להם, ומאפשר למשקיעים בחברות - בין אם הם קרנות הפנסיה שלנו, הבנקים או הציבור הרחב - לדרוש השקעה בניהול סביבתי תקין ממנהלי אותן חברות".
מקבוצת בז"ן נמסר: "למרות חוסר מהימנותו של המדד והמידע המטעה הניתן למשקיעים, קבוצת בז"ן רואה בהשקעה באיכות הסביבה חשיבות אסטרטגית. בשנים 2018־2019 בז"ן הפחיתה פליטות בעשרות אחוזים, ביניהם הפחתה של 75% בפליטות הבנזן (בשנה אחת בלבד). הפחתה זו מצטרפת למגמה רב־שנתית של הקבוצה, אשר הפחיתה משנת 2009 ועד 2019 בין 65% ל־95% מפליטות מזהמי אוויר העיקריים. בז"ן ממשיכה בימים אלה לתכנן פרויקטים ארוכי טווח שההשפעה הסביבתית החיובית שלהם תהיה משמעותית".
מאיגוד הכימיה בהתאחדות התעשיינים נמסר: "התעשייה מיזערה בעשור האחרון את כמות הפליטות בלמעלה מ-90%, וממשיכה להשתפר ולהוכיח שהיא הפתרון ולא הבעיה. יתרה מכך, המדד מחושב באופן שמעוות את הנתונים ולמעשה עוסק בהטעיית משקיעים, ולא בשקיפות ראויה של המידע, כפי שהיה מצופה ממנו".
במשרד להגנת הסביבה מדגישים עם זאת בהמשך לביקורת מצד בז"ן והתאחדות התעשיינים כי המדד נועד לשקף את השפעתם הסביבתית של מפעלי תעשייה כולל נתוני ציות שלהם ולשקף מידע זה לציבור המשקיעים המחזיקים בחברות אלו וכי כלל נתוני המדד הועברו לחברת בז"ן להערות טרם פרסומם ועיקר הניקוד השלילי של בז"ן נובע מהפרות, חריגות והליכי אכיפה שנוהלו מולה.
(איכות האוויר במפרץ חיפה)