הרבנית פיינטוך על מבחני רבנות לנשים: "מדובר בשינוי חברתי ולא הלכתי"

בראיון לכיפה מביעה הרבנית את דעתה על האפשרות לתת לנשים להיבחן לרבנות: "אין איסור הלכתי, לנשים לדעת הלכה ולעסוק בהלכה. השינויים קורים כבר בשטח". ועל תשובת הרבנות אמרה: "לצערי הרבנות היא לא של כולם היא רבנות של סקטור"

עדיאל שביט, חדשות כיפה
ח בתמוז התשפ
,
30 ביוני, 2020 15:38
הרבנית כרמית פיינטוך

הרבנית כרמית פיינטוךצילום: באדיבות המצולמת

אמש (ב') הודיע היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, כי המדינה תפעל להקמת מערך בחינות תורניות חלופי שיהיה פתוח באופן שווה לנשים. ההחלטה עמדה לרוח העותרים  מארגון עתים על אפליה שנגרמת לנשות הלכה, וברכו החלטת מנדלבליט: "תשובת המדינה נותנת פתח לשינוי". אלא שהיום הרבנות הוציאה את תגובתה ומסרה כי: "הרבנות הראשית לישראל איננה מוסד להשכלה גבוהה ותפקידה הוא להכשיר רבנים בישראל, נשיא מועצת הרבנות הראשית הראשון לציון הרב יצחק יוסף שליט"א הנחה את גורמי המקצוע ברבנות הראשית להתנגד מכל וכל להכשרת נשים לרבנות".

לראשונה: נשים יוכלו להיבחן בבחינות הרבנות הראשית
הרבנות הראשית דוחה את האפשרות לקיום בחינות רבנות לנשים 

הרבנית כרמית פיינטוך, רבנית קהילה בירושלים ור"מית בבית המדרש לנשים במגדל עוז, אמרה לכיפה את דעתה על החלטת היועץ המשפטי לממשלה: "אני אחלק את דבריי לשניים: האחד - האם נשים יכולות לעסוק בהלכה? האם הנשים שתגשנה לבחינות הן רציניות בנושא? אז התשובה היא כן. כלומר יש כאן חבורה של נשים שיכולות לעמוד במבחני הרבנות, בטח בפרמטר של הידע, אותו הרבנות בוחנת ולא האם באמת את היכולת של לעמוד בראשות קהילה ואף יותר".

"דבר שני - מדובר בשינוי חברתי ולא בשינוי הלכתי" קובעת הרבנית פיינטוך. "אין איסור הלכתי, וכבר דנו בזה גדולים ממני, לנשים לדעת הלכה ולעסוק בהלכה. השינויים קורים כבר בשטח, יש כבר רבנים שמוכנים לבחון נשים בבחינות אקוויוולנטיות כבר כמה שנים. זה התחיל בנושאי נשים כמו טהרת המשפחה, אך זה הולך וגדל". לפי הרבנית העתירה היא רק גושפנקה ממלכתית למה שכבר קורה בשטח "לרבנות יש כוח בממלכתיות שלה התהליך קורה, אז כדאי שהרבנות תהיה ממלכתית יותר היא צריכה לאמץ את השינוי"

לדעת הרבנית ההתערבות של מערכת המשפט בנושא היא מצערת, אבל לא מצערת בגלל שמערכת המשפט מתערבת אלא בגלל שהרבנות מסרבת לשתף פעולה עם המציאות. "אני מאמינה שנשים יכולות לשמש בתפקידים כאלו ואף כרבניות עיר ויותר אך התהליך הוא עוד ארוך מאוד". הרבנית מסכימה עם דברי הרבנות כי לימודי רבנות הם לא הם עניין של השכלה, רבנות היא גם תפקיד שכולל גם אורח חיים על פי ההלכה ויכולת הנהגה "אבל מבחני הרבנות בסוף בוחנות רק ידענות".

"אני גם מקבלת את עמדת הרב יוסף ואני לא חושבת שכולם צריכים לחשוב כמוני" אומרת הרבנית פיינטוך. "הציפייה שלי שההנהגה צריכה להיות של כולם. זה בסדר שהרב יוסף לא יכניס רבנית לעמוד בראש קהילה אצלו בבית. אני רק מצפה ממנו כמנהיג הרבנות כולה שיתייחס גם לצרכים שלי ולצרכים של הקהילות שלנו. לצערי הרבנות היא לא של כולם היא רבנות של סקטור".  

   

30.06.2020

1. חחחחח ''רבנית'' עלאק!!! הצחקתם (חחחחח)

דווח על תגובה לא ראויה
30.06.2020

2. כאשר טוענים שבג"ץ הוא של סקטור מסויים, מגיבים: בג"ץ הינו שומר החוק וזה מה שמעניין אותו. כנ"ל לגבי הרבנות שתפקידה לייצג את המסורת ההלכתי (מי שאינו נאמן למסורת ההלכתית (גם אם אין "עבירה על ההלכה)

דווח על תגובה לא ראויה
30.06.2020

3. לשקר אין רגליים (כרמית היא בדיחה מהלכת)

.

דווח על תגובה לא ראויה
30.06.2020

4. גברת, הסקטור הקטן הוא את. הרבנות היא המיינסטרים ההלכתי גם של רבני הציונות הדתית. (אריאל)

ורק נזכיר, שאפילו בקהילה הליברלית הסקטוריאלית שלך, לא רצו אותך כרבנית אז הלכת להקים לך קהילה סביבך. את לא מייצגת אף אחד.

דווח על תגובה לא ראויה
30.06.2020

5. רבנית ? (אדמור)

מהיכן קבלה את התואר
רבנית

דווח על תגובה לא ראויה
30.06.2020

6. האם היו לנו תנאים ממין נקבה בעבר? (ממה)

האם היו לנו תנאים ממין נקבה בעבר?
לאחרונה כיפה מעלה נושאים כגון "האם מותר ללמד תורה לאישה".
רק דוגמה. לא הרבה תנאים קיבלו אותות הצטיינות או ציונים לשבח, אבל יש.
בתוספתא (כלים מציעא א, ו) יש מחלוקת בין רבי טרפון לבין החכמים ופתאום יש התערבות במחלוקת זו על ידי אישה אחת בשם ברוריא. הביאו את הדברים לרבי יהודה ושם התוםפתא אומרת: "כשנאמרו דברים לפני רבי יהודה אמר: יפה אמרה ברוריא.
ברוריא היא בתו של רבי חנניה בן תרדיון ואשתו של רבי מאיר. לפי הכתוב, היא למדה 300 סוגיות של 300 רבנים בכל יום. הלימוד שלה הביא אותה להביע דעתה ולחלוק על תנאים ויכלה להם. דעתה נתקבלה על פני דעתם.
ברוריא הייתה בקיאה בהלכה לא פחות מתנאים אחרים בזמנה. אביא עוד דוגמה (תוספתא כלים קמא ד, יז) נשאלה שאלה על טיהור תנור: "אמר ר' חלפתא איש כפר חנניה, אני שאלתי את שמעון בן חנניה ששאל את בנו של ר' חנניה בן תרדיון ואמר "משיסיענו ממקומו" ובתו אומרת "משיפשט את חלוקן". כשנאמרו דברים לפני רבי יהודה בן בבא אמר: יפה אמרה בתו מבנו.
ברוריא גם התווכחה עם בעלה רבי מאיר. אשת חיל!

דווח על תגובה לא ראויה
30.06.2020

7. החשש הגדול (פלונית אלמונית)

קיים חשש גדול מה המטרה של אותן נשים פמיניסטיות שרוצות לגשת לבחינות לרבנות, כי יש חשש גדול שמא הן רפורמיות שמתחפשות לפמיניסטיות, או שמא הרפורמים מנצלים את תמימותן ורוצים לדחוף אותן למערכת כסוג של סוס טרויאני רפורמי לקידום אג'נדות רפורמיות אנטי יהודיות, וכבר היו דברים מעולם שנשים פמיניסטיות נוצלו בידי הרפורמים כדי לקדם אג'נדות אנטי יהודיות.

דווח על תגובה לא ראויה
01.07.2020

8. ברוריה אשת רבי מאיר לא פסקה, ולא הכריעה בהלכה. היא הביעה דעה/סברה/טענה, והחכמים המוסמכים הם אלו שהסכימו איתה והכריעו הלכה כדעתה. (מה זה משנה?)

דווח על תגובה לא ראויה
01.07.2020

9. ל- 8. אם כן, נשים חייבות ללמוד הרבה (300 סוגיות כל יום) כדי שיוכלו להביע את דעתן לרבנים. הרבנים יאמצו דעתן של הנשים ויפסקו כמותן, כי דעתן צריכה לצ (ממה)

(מה זה משנה?)

דווח על תגובה לא ראויה
01.07.2020

10. ל- 8. הנה שוב שאלתי - אם כן, נשים חייבות ללמוד הרבה... (ממה)


ל- 8. אם כן, נשים חייבות ללמוד הרבה (300 סוגיות כל יום) כדי שיוכלו להביע את דעתן לרבנים. הרבנים יאמצו דעתן של הנשים ויפסקו כמותן, כי דעתן צריכה לצאת מפיו של גבר. האם זה מה שרצית לומר?
בתקופת השופטים היו גם שופטות שהכריעו דין. הן לא היו צריכות לאישור של גבר.

דווח על תגובה לא ראויה
01.07.2020

11. עשרות שנים הרבנות הייתה סקטוריאלית - של המפד"ל וזה כמובן רשום על שמכם בטאבו... (שם משתמש)

תחשבי מה שאת רוצה - אבל הו.... הצביעות הקדושה.

דווח על תגובה לא ראויה
01.07.2020

12. למספר 6 כתבו הרבה דברים על ברוריה כמו למשל בגידתה וסיפור מותה - תביא הכל! (אגב אורחא)

אם אתה מביא אגדתות על ברוריה כמו 300 הלכות ביום אחד אז תביא כבר הכל למשל איך דברה חופשי עם תלמידי חכמים, איך דברה בתקיפות ובחוצפה ולעגה לתלמידי חכמים איך בעטה בתלמיד בבית מדרש והכי מעניין איך שלח בעלה תלמיד חכם ללמוד איתה במטרה לפתות אותה והיא נתפתתה ובגדה בבעלה ואז כשנודע הדבר עלתה לגג והתאבדה בקפיצה ושבעלה ר' מאיר נאלץ לגלות ממקומו בגלל הסיפור ..... למה לא? תביא כבר הכל!!!

דווח על תגובה לא ראויה
02.07.2020

13. חבל שמינו את הרב קוק היו צריכים למנות אותך (חחח)

פוסקת הדור

דווח על תגובה לא ראויה
02.07.2020

14. למספר 12 - הנושא אינו רבי מאיר שהדיח את אשתו לעבירה. הנושא אינו אישיותה של ברוריא או של בעלה. להתרכז בנושא הנדון. (ממה)


התמקדתי בנושא. לא נכנסתי לעניין של בעל המפתה את רעייתו (אישה נשואה). מעניין כיצד היה רבי מאיר מתנהג אם היו מפתים אותו באשת יפת תואר? האם גם דעתו הייתה קלה? הנושא אינו רבי מאיר שהדיח את אשתו לעבירה. הנושא אינו אישיותה של ברוריא או של בעלה.
להתרכז בנושא הנדון.

דווח על תגובה לא ראויה
02.07.2020

15. לממה. לא כתבתי שהנשים צריכות להביע דעה הלכתית, או שהרבנים לא יכולים להסתדר בלי הדעה שלהן. התייחסתי לטענתך שקמו 'תנאיות' בישראל, כדוגמת ברוריה אשת רבי (מה זה משנה?)

דווח על תגובה לא ראויה
02.07.2020

16. לממה. המשך. התייחסתי לטענתך שקמו 'תנאיות' בישראל, כדוגמת ברוריה אשת רבי מאיר, ועניתי שהם אף פעם לא קבלו מעמד של פסיקה, לכל היותר מעמד של להציג דעה/סבר (מה זה משנה?)

דווח על תגובה לא ראויה
03.07.2020

17. ל 16 תודה. מה זה תנא? האם זה פוסק? (ממה)

ל 16 תודה על התגובה. המשנה והתלמוד הוא אוסף הדעות השונות, כל דעה והסימוכין שלה – לא הלכות. אם זה לא היה כך, היו מפרסמים רק את הדעה הקובעת את ההלכה. אז מדוע הוזכרו הדעות השונות? התוספתא בעדיות א' ד אומרת: "לעולם הלכה לפי המרובין, לא הוזכרו דברי היחיד בין המרובין אלא לבטלן. ר' יהודה אומר: לא הוזכרו דברי היחיד בין המרובין אלא שמא תיצרך להן שעה ויסמכו עליהן." (ראה גם עדויות פרק א משנה ה).
מה זה תנא? האם זה פוסק?
באותם הימים, לפני התלמוד, בישיבות בבל, כל הלימוד היה בעל פה. ספרים היו בקושי אם בכלל היו (כנראה ספר תורה היה) אבל לשם כך היו ה"תנאים" שהיו ממלאים מקום הספרים. רב נחמן בר יצחק (מגילה כ"ח ע"ב) רואה אותם כ"צנא דמלי ספרא" פירש"י שם צנא מלא ספרא אינו אלא כְסִל שמילאוהו ספרים ואין מבין בתורה. הכל נלמד בעל פה לכן אין זה פלא שחכמינו קבעו פטור ממצוות לחרש, שוטה וקטן – הסומא, שלא כחרש, יכול לשמוע ולכן חייב במצוות.
זה רק ציטוט, איני מביע דעה.

דווח על תגובה לא ראויה
08.07.2020

18. ממה, האם אישה נשואה נואפת זה לא רלוונטי?? (מספר 12)

מה היית אומר אם אחד מגדולי הדור או אפילו "רק רב שכונה היה נתפס "על חם" במלון כשהוא בא על אשת איש? ומה היית אומר אם היה מדובר בבועל סדרתי של נשים נשואות או נערות צעירות? ואולי היה מתברר לך שהוא אנס מישהי בבית המדרש שלו - גם זה לא רלוונטי ?? זה האמ-אמא של הרלוונטי כי תורה זו תורת חיים לא קורס בפילוסופיה או תואר במתמטיקה. אם אתה לא מיישם את ההלכות שלמדת ואת אלה שאתה מלמד ולומד - מה אתה שווה?

דווח על תגובה לא ראויה
08.07.2020

19. הכל רלוונטי השאלה היא אם הוא שייך לנושא (ממה)


למספר 18
אתה צודק. הכל רלוונטי. כאשר דנים בנושא מתרכזים בו. הנושא היה מחלוקות תנאים והבעת דעה של אישה. וזה הנושא שנדון. לא נידונו כאן מוסריותה של ברוריה או מוסריותו של בעלה רבי מאיר.
דוד היה מלך גדול. כאשר נדבר על שלטונו האם נזכיר כי (שמואל ב' י"א, ב): וירא אשה רוחצת... אשת אוריה... וישכב עמה.. ותהר האשה? זה נושא רלוונטי אבל לא שייך לשלטונו כמלך. דוד שכב עם אשת איש והכניס אותה להריון. הוא ביקש למחוק את המעשה בבקשו מאוריה כי ישוב לביתו וישכב עם אשתו – למחוק עקבות. כאשר ראה שלא הצליח במשימתו הוא רוצה להיפטר מאוריה. שם בפסוק ט"ו מפורטת המזימה: הבו את אוריה אל מול פני המלחמה החזקה, ושבתם מאחריו ונכה ומת.
דוד אולי לא היה האדם המוסרי ביותר. הוא שכב עם אשת איש בלי שפיתו אותו (כמו את ברוריה). הוא מנסה למחוק עקבותיו, וכשאינו מצליח הוא שולח את בעלה ליפול במלחמה. כל זה נכון, אבל דוד היה עדיין מלך גדול ששלט על ישראל.

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

x
יולי אדלשטיין  צילום: פלאש 90

אדלשטיין השתתף במסיבה עם עשרות אנשים - בערב ההודעה על ההגבלות

קרא עוד