יו"ר ועדת הגיור, השר לשעבר משה ניסים, ניסה אתמול (ראשון) להדוף את הביקורת שספג על המסקנות שהגיש לראש הממשלה וטען כי יש בהמלצותיו בשורה של ממש. עם זאת, מעיון באחד מנספחי המסמך עלה כי יוזמתו דומה להצעת חוק שהופלה בעבר ע"י הסיעות החרדיות.
במסיבת עיתונאים שקיים אמר שר המשפטים והאוצר לשעבר "מערך הגיור לא הניב תוצאה לאורך השנים. לא הייתה מערכת מקרבת" וכי "בתפוצות יש מעל 70 אחוזי התבוללות".
בנוסף טען כי הוא לא מותיר מקום לגיורים רפורמים וקונסרבטיבים וכן לגיורים פרטיים, "אין מקום לבתי דין פרטיים. שלפעמים למטרות לא טהורות. לפעמים לעניין עסקי. אי אפשר לפקח עליהם. צריך לתת סמכות למי שגיורו מוכר ע" כלל ישראל. רק גיור שלפי דין תורה מוכר ע"י כלל ישראל...אני לא מתיר לרפורמים לגייר בישראל".
בשנת 2013 עברה בקריאה טרומית הצעת חוק בנושא הגיור של ח"כ אלעזר שטרן מיש עתיד, במסגרתה הציעה להרחיב את מערך הגיור ולאפשר למתגייר לבחור את הדיינים שיפקחו על ההליך. בנוסף, הושם בהצעה דגש גם על גיורים שאינם אורתודוכסים.
יזם הצעת חוק דומה, ח"כ אלעזר שטרןצילום: פלאש 90. הדס פרוש
במסמך שהגיש אתמול ניסים לראש הממשלה כתב שטרן מכתב הסכמה לדו"ח ובו ציין בין היתר כי הוא זיהה בהמלצות יו"ר ועדת הגיור את אותם דברים שניסה לקדם אשר נפלו על ידי הסיעות החרדיות בשנת 2016. "ניכר כי ההמלצות שגובשו משקפות נאמנה את רוחה של הצעת החוק אותה יזמתי", כתב חבר יש עתיד והוסיף כי "ישנה בו הכרה חשובה בקהילות היהודיות בחוץ לארץ, לרבות בזרמים הלא אורתודוכסים".
בדו"ח בן עשרות העמודים שנכתב על ידי ניסים צוינו שורת המלצות לשיפור מערך הגיור בישראל ובתפוצות ובראשן חקיקת חוק ייעודי בנושא והקמת רשות לגיור ממלכתי. עוד הוא המליץ כי "השר הממונה על החוק יהיה ראש הממשלה. הרשות תהיה יחידת סמך במשרד ראש הממשלה. ראש הממשלה ימנה את ראש הרשות בהתייעצות עם נשיא בית הדין הרבני הגדול ויו"ר הנהלת הסוכנות היהודית. ראש הרשות יהיה תלמיד חכם מובהק הבקי בדיני הגיור. גיור בישראל ייעשה בידי רשות הגיור לפי דין תורה". ועוד.
בכנס חירום שנערך בעקבות מסקנות אלה, בהשתתפות הרבנים הראשיים ושורת רבנים בכירים בציונות הדתית כדוגמת הרב צבי טאו, הרב שמואל אליהו ועוד, קראו הנוכחים לראש הממשלה שלא לקבל את ההמלצות. "אני רבני ישראל", כתבו הרבנים בגילוי דעת שפרסמו, "רואים בדאגה את הסכנה לאחדותו של העם היהודי כתוצאה מההצעות לרפורמה בגיור הכוללות בתוכן הפקעת הגיור מהרבנות הראשית וההכרה בגיורים רפורמים וקונסרבטיבים".
יש לציין כי שניים מכירי רבני הציונות הדתית, הרב חיים דרוקמן והרב יעקב אריאל, נתנו את הסכמתם בכתב לדו"ח, אך רבה לשעבר של רמת גן כבר התבטא עם פרסום מסקנות הועדה וטען כי הטעו אותו ולכן משך את תמיכתו.
הרב יעקב אריאלצילום: גילי צרפתי
במרכז ליב"ה ניסו להסביר את ההתנגדות העזה לדו"ח הועדה וציינו כי יש בו מספר סכנות. לטענתם, רשות גיור ממלכתית משמעה רשות שהיא אינה דתית ובמקום שתהיה כפופה לרבנות הראשית מי שיהיה אחראי עליה זה ראש הממשלה.
בנוסף אמרו כי "לראש הרשות, הממונה על ידי ראש הממשלה ללא כל דרישות הכשרה, ידע או ניסיון בתחום הגיור. כמעט כל אחד כשיר להתמנות כ'דיין גיור', כאשר חברי ועדה רפורמים וחילונים ימליצו ויאשרו את מינויו".
עוד טענו כי בניגוד להצהרותיו של ניסים יש בהמלצות "הכרה חוקית במעמד הרפורמים כמגיירים", וכן "הכרה בגיור רפורמי וקונסרבטיבי שנערך בחו"ל לצורך חוק השבות".לדבריהם, גם האפשרות שהמתגיירים יוכלו לבחור את ההרכב שיגייר אותם עלול ליצור אפליה בעתיד, "בשטח יזוהו דייני גיור והרכבים 'מגיירים' שיתוגמלו ותורחב העסקתם, בעוד שדיינים 'שמרנים' ימצאו את הדרך החוצה".
לסיום הדגישו כי "העולה מכל האמור - מכלול סעיפי ההצעה נועדו למעשה לרוקן מתוכן את הקביעה שכביכול 'הגיור' יתבצע על פי דין תורה".