תנועת "התעוררות בירושלים" והקליניקה המשפטית של מכללת "שערי משפט" עתרו הבוקר (א') לבג"ץ נגד השר לשירותי דת והרבנות הראשית לישראל, זאת בטענה כי הרבנות הראשית לישראל מפלה את רבני הציונות הדתית, ובראשם רבני "צהר", מעריכת חופה וקידושין. העותרים טוענים כי הרבנות מאפשרת רק לרשימה סגורה של רבנים, המכהנים בפועל כרבני ערים, שכונות או ראשי ישיבות, לקדש זוגות בישראל.
העתירה, המוגשת במקביל לקידומו של "חוק צהר" לפתיחת אזורי הרישום לנישואין בישראל, מבוססת על המציאות בה זוגות רבים בישראל, המעוניינים להתחתן באמצעות רבני הציונות הדתית, אינם מסוגלים לעשות זאת מפני שאין להם היתר לעריכת נישואין בישראל. המציאות בה היתר שכזה ניתן ברובו לרבני יישובים, יצרה מצב בו מרבית הרבנים מגיעים בפועל מהציבור החרדי.
העותרים מבקשים מבג"ץ לבטל את הקריטריונים שגיבשה הרבנות הראשית הקובעים מיהו רב מורשה לעריכת חופה וקידושין וכמו כן לחשוף את רשימת הרבנים המוכרים על ידי הרבנות לערוך חופה וקידושין. רשימה שכזו טרם נחשפה לציבור על ידי המשרד.
"על סמך מה נדרש אדם להיות "רב שכונה" כדי לערוך חופה, תנאי שלא בא זכרו לא בחוק ולא בהלכה היהודית", כותבים העותרים בעתירתם. "יתר על כן, בה בעת עורכים עשרות ומאות רבנים ואדמו"רים חרדיים בכל רחבי הארץ חופות, הגם שאינם לא רבני שכונה וחלקם, כך דומה, לא עברו מעולם מבחנים ברבנות הראשית שיעידו, ולו במקצת, על טיב ידיעותיהם בהלכות קידושין".
בסוף העתירה כותבים ד"ר אביעד הכהן, ד"ר מיכל טמיר וד"ר חגי ויניצקי, כי "מעשיה של הרבנות הראשית פוגעים בציבור גדול של אזרחי המדינה, החפצים להתחתן כהלכה אך באמצעות רב לטעמם שאינו דורש כסף, ושאינו מגיח לחתונה בין שלל התחייבויותיו לאותו ערב. קני המידה בכללים יוצרים אפליה פסולה, ופוגעים בחופש הפולחן ובזכויות יסוד של אזרחים רבים".
עוד כותבים העותרים כי הכללים מונעים מרבנים ציונים-דתיים רבים להיכלל בקריטריונים המפלים והבלתי עניינים שקבעה הרבנות וזאת למרות העובדה, כאמור, שמדובר ברבנים מוכרים, המחויבים להלכה והבקיאים בנושאים הרלבנטיים, לא פחות מרבנים חרדיים, אדמו"רים וראשי ישיבות. "מניעת ההכרה מרבנים אלה מהווה פגיעה ישירה בציבור הישראלי, כל זאת מתוך שיקולים זרים ופסולים", נטען בעתירה.