"איש נעים הליכות, התגלמות האורתודוקסיה הגרמנית במיטבה. חוקר וגנטלמן גרמני בגינוניו שהיה מאד מסור למחלקה ולאוניברסיטה", כך תיאר פרופסור גרשון בקון, מרצה במחלקה לתולדות עם ישראל, את פרופסור מרדכי ברויאר ז"ל שנפטר בשבוע שעבר בירושלים והוא בן 90.
ברויאר שהיה ידוע כאיש חינוך, מורה, מרצה, הוגה דעות וחוקר, הוא גם נצר למשפחה חשובה באורתודוקסיה היהודית בגרמניה. הוא נינו של הרש"ר הירש, אביו, ד"ר יצחק ברויאר, היה בין הוגי הדעות החשובים של יהדות גרמניה ותנועת פועלי אגודת ישראל, והרב מרדכי ברויאר ז"ל, חתן פרס ישראל שנפטר לפני חודשים אחדים, היה בן דודו.
פרופ ברויאר עלה ארצה מגרמניה בשנת 1936, למד בישיבת חברון, ולאחר מכן לימד בבית ספר "חורב", ואף ייסד באותה תקופה את סניף "עזרא" בירושלים. הוא עסק בחינוך לעולים, ולאחר השואה הוא נסע לאירופה ועבד עם שארית הפליטה במשך כשנה במחנה העקורים ברגן בלזן. לאחר מכן הוא ניהל את בית ספר "חורב" ששילב לימודים כלליים ביחד עם יהדות.
את לימודיו עשה באוניברסיטה העברית, שם התמחה בתולדות יהודי אשכנז ועסק בחיים הרוחניים של היהודים בימי הביניים. הוא עבד כמרצה באוניברסיטאות חיפה, בר- אילן והעברית. עיקר פעילותו היתה באוניברסיטת בר-אילן, בה הוא אף כיהן כראש מחלקת תולדות עם ישראל.
פרופ ברויאר כתב ופרסם הרבה ספרים ומאמרים, כשהנושא המרכזי היה היהדות האורתודוקסית בגרמניה. מפעל חייו היה מחקר אותו ערך במשך שנים על מוסד הישיבה ותולדותיו במשך כל הדורות, עליו הוא פרסם ספר עב כרס שנקרא: "באוהלי תורה". בזמן האחרון הוא היה בין הכותבים החשובים של הספר "תולדות יהודי גרמניה" שהתפרסם בארבע כרכים.
"הוא היה אדם מאד איכותי מבחינה אנושית, גם בין אדם לחברו וגם בין אדם למקום. הוא היה אדם עדין מאד. ממעט השיחות שהיו לי איתו ראיתי שהוא היה אדם בעל ידע, עשיר בדעת ובחוכמות העולם", כך סיפר פרופ בן ציון רוזנפלד, המכהן כראש המחלקה לתולדות עם ישראל בבר-אילן.
פרופ ברויאר השאיר אחריו את רעייתו שמחה שתחי, שבעה בנים ובנות, נכדים ונינים. יהי זכרו ברוך.